מורי מורים וקריירות מקריות באקדמיה: זווית אוסטרלית

Mayer, D. (2011). Teacher educators and 'accidental' careers in academe: an Australian perspective, Journal of Education for Teaching, 37(3), 247-260.

מילות מפתח: הכשרת מורי מורים, ידע מורי מורים, התפתחות מקצועית

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מעט תשומת לב מוקדשת למורי המורים המכשירים מורים להוראה. לאור הדרישה הגדלה והולכת למורי-מורים באוסטרליה לאור פרישה של רבים, ולנוכח שינויים פוליטיים ומוסדיים, הגיע הזמן להבין יותר את מהותו של העוסקים בתחום: מי הם מורי –מורים? מדוע הם עוסקים בהכשרה? מהי הנתיבה המקצועית שעברו? מהם היבטים מרכזיים של הידע והמעשה שלהם? ובפני אילו נושאים קריטיים הם עומדים?

המאמר כולל דיווח על מחקר החוקר את הנתיבים להכשרת מורים ואת מסלולי הנתיבה המקצועית של קבוצת מורי מורים העובדים בכמה אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו באמצעות ראיונות את הדרכים בהן מורי המורים מדברים על האופי המקרי של מסלולים אלה, על דעותיהם על הוראה ומחקר ועל הדרכים המגוונות שבהן ידע התנסותי ומחקרי מוכר ותקף לדעתם בתחום ההכשרה ובאקדמיה. המחקר מאיר שיקולים מרכזיים בהכשרת הדור הבא של מורי מורים ובכניסתם למקצוע, חונכות ותכנון קריירה כדי לבנות ולתחזק כוח עבודה בר-קיימא והולם את הנדרש במאה ה-21.

ההכרה בכך שבדומה לדרך בה איכות המורה משפיעה על הצלחה של תלמדים, איכות מורי המורים משפיעה על הכשרה מוצלחת של מורי העתיד, ובצורך בהתחדשות ובריענון בקרב העוסקים בהכשרה מקדמת את המחקר במורי המרים ובזהויותיהם המקצועיות.
מתוך הממצאים עלו שתי תמות בולטות:

א) להיעשות למורה-מורים: הקריירה ה"מקרית/אקראית" – נראה שהכניסה להכשרת מורים היא לרוב עניין של מקריות. מורי המורים במחקר זה הגיעו לתחום מעבודתם כמורים בבתי ספר יסודיים או תיכוניים, ללא תואר שלישי. חלקם גם הגיעו לתחום ללא ניסיון הוראתי קודם אבל עם דרגות אקדמיות גבוהות ויכולות מחקריות. כל המשתתפים במחקר התייחסו ל"מקריות" שבהגעתם לתחום ולהעדר הכשרה הממשית לעיסוק בו (Wilson, 2006, Murray, 2008  Zeichner, 2005 Korthagen et al., 2005, Murray & Male, 2005

ב) להיות מורה מורים: ידע מחקרי וידע התנסותי – חסרי הניסיון ההוראתי גילו יותר הערכה למחקרים, והאחרים – לידע ההתנסותי. רוב הנחקרים טענו שהתנסויות בכיתה הן הבסיס שעליו כשירויות הוראה וידע על תלמידים, תכניות והקשרים חינוכיים של מורי מורים צריך להיבנות. הנחקרים העלו את העדר החשיבות של התנסות באקדמיה ואת הקיטוב בין ידע התנסותי לבין ידע עיוני/מחקרי.

מורי המורים הם קבוצה המתאפיינת בשונות רבה, אך לב האתגר העומד בפניהם הוא מיצובם בין האקדמיה לבין השדה(Kitchen, 2007). רובם מתנסים במתח בנסותם לשרת את שני האדונים, ומנסים לנהל לעצמם מרחב מתגמל מקצועית ומקדם מתחינת הקריירה. ראוי שמקצוע ההוראה והאקדמיה יבינו את תפקיד "מורה המורים" בהקשר האקדמי כבעל תחום ידע ומחקר ייחודי גם כבסיס ידע מושכל על הכשרה להוראה.

ניתן לטעון שהכשרת מורים הוא תחום של מומחיות ייחודית ללא מומחים. רבים "מזדמנים" לעיסוק זה, מן השדה או מן האקדמיה, ללא הכשרה שיטתית לעסוק בו. אם יש רצון לראות את המומחיות יש צורך בהתפתחות מקצועית יעילה, האפשרית בשילוב בהקשר של לימודים לתואר שלישי בפדגוגיות של הכשרה.

"למידה להיות מורה מורים חוקר דורשת הבנה של הפרקטיקה של שני נושאים: הכשרת מורים והמחקר על הכשרת מורים. שתי הבנות אלה דורשות חשיפה של העבודה ופתיחות לביקורת... הצורך להימצא בדיאלקטיקה מתמדת בין מחקר לבין ההוראה הוא פורה, ומאתגר שליטה בשנים, במיוחד כשמחקר עוסק בעצם הפרקטיקה שבה עוסק החוקר כמורה"(Wilson, 2006, 316).
"אם הדור החדש שלמורי מורים ייכנס לתפקיד עם ידע על הספרות הקשורה להכשרה ועם הלכי נפש וכשירויות לחקור את עבודתם הדבר יהי טוב עבור מתכשרים ומורים מתחלים ולטובת תלמידיהם" (Zeichner,118).

כדי לחזק את מקצועם של מורי המורים ולהבטיח שהדור הבא של העוסקים בכך יוכשר כהלכה ויצליח באקדמיה, יש ללמוד מההתנסויות וההזדמנויות המקצועיות והאתגרים המתוארים ע"י מורי המורים במחקר זה. כדי לשבור את מעגל האקראיות של ההגעה לעיסוק בהכשרת מורים, ההתכשרות לכך צריכה להיות נתיב מקצוע שנעשה מתוך בחירה, ושהבוחרים בו מקבלים הכשרה טובה, המתבססת על בסיס ידע תיאורטי ומתקדמים בנתיבים ובמעברים ברורים, ברי השגה ורלוונטיים.

ביבליוגרפיה

Kitchen, J. (2007). Towards a pedagogy of teacher in Canada: advancing teacher education practices and programs through faculty development, PP at the invitational Conference on Research on Teacher Education, Winnipeg, Manitoba, Canada.
Korthagen, F.J., et al., (2005). Teaching teachers – studies into the expertise of teacher educators, Teaching and Teacher Education, 21, 107-115.
Murray, J. (2008). Teacher educators' induction into higher education: work-based learning in the micro communities of teacher education, European Journal of Teacher Education, 31, 117-133.
Murray, J., & Male, T. (2005). Becoming a teacher educator: evidence from the field, Teaching and Teacher Education, 21, 125-142.
Wilson, S.M. (2006). Finding a canon and core: meditations on the preparation of teacher educator researchers, Journal of Teacher Education, 57, 315-325.
Zeichner, K. (2005). Becoming a teacher educator: a personal perspective, Teaching and Teacher Education, 21, 117-124s.