מודל מערכתי להטמעת תרבות חקר בבית ספר
רוני וינברג מנהל את חטיבת הביניים מנור -כברי בקיבוץ אילון זו שנה חמישית. קודם לכן הוביל את תהליך השינוי בבית הספר כרכז פדגוגי. עוסק בהוראה ובפיתוח תכניות למידה המשלבות חקר מזה 15 שנים. במקביל הנחה צוותי מורים וצוותים מובילים בבתי ספר בפיתוח תהליכי חקר ותכניות ייחודיות בגישה קונסטרוקטיביסטית.
תקציר
הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך.
עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד... לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי.
לרוב כאשר מדברים על למידת החקר מתייחסים ללומד (כיצד נכון ללמוד? מהי למידה משמעותית? כיצד מפתחים לומד עצמאי?) ועל המורה (כיצד נכון ללמד?). אבל אלו לבד אינם מספיקים, חובה עלינו גם להסתכל על הדרך בה בית הספר מתנהל והאם הוא מאפשר שינוי בגישת הלמידה-הוראה- הערכה.
צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר.
בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .