מה צילמת בגן היום
מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם.
ערכה את המחקר ד"ר יעל דיין, ראש המסלול ללימודי הגיל הרך במכללת דוד ילין בשיתוף עם ד"ר תמר ורטה-זהבי, סמירה ניירוך וד"ר תמר אשר.
מחקר זה עסק בנקודת המבט של ילדים וילדות תוך שימוש באמצעים כגון: בובות, תמונות, ציורים וצילום דיגיטלי. הילדים מתבקשים לצלם על פי הנחיה מסויימת ואחר כך להסביר מה צילמו.
כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים - אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.
במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים - שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים - קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. "אני רוצה שאמא ואבא יראו את גן החיות שבנינו", תיאר אחד הילדים את התמונה שצילם. "אלה הן החברות שלי, אנו מאוד שמחים בגן ומשחקים ביחד מפני שאני מאוד אוהבת אותן", מתארת ילדה אחרת.
ד"ר דיין: "הצילום הוא אמצעי הבעה מוצלח. התמונות שצילמו הילדים ברורות מאוד ומעידות שהם מבינים את התפקוד התקשורתי שלהן. הצילום גם מאפשר לילדים שבדרך כלל לא מתבטאים, אם מכיוון שהם עדיין לא שולטים בשפה המדוברת ואם בגלל קשיי שפה ותקשורת, להציג את עולם החוויות שלהם מנקודת מבטם. זהו כלי תקשורת נהדר, ובעיקר להורים שלא דוברים עברית. במקום לקבל פתקאות שהם לא יכלו לקרוא, הם קיבלו תמונות שהילדים הסבירו להם. זה מאפשר אינטראקציה בעלת אופי ייחודי ושונה מהמקובל".