מה נחשב כיצירתיות בחינוך? חקירה של הצטלבויות שדות השיח הציבוריים, פוליטיים ואודות מדיניות בחינוך

Perry, M., Collier, D. R. (2018). What counts as creativity in education? An inquiry into the intersections of public, political, and policy discourses. Canadian Journal of Education, 41 (1), 24-43

מאמר זה בוחן תפיסות שונות אודות יצירתיות במערכת החינוך שמקורן בשיח האקדמי ובשיח הציבורי היומיומי. החוקרות ביקשו לבחון כיצד תפיסות אלו, הנעות בין הגישה הגורסת שבתי ספר "הורגים את היצירתיות" ובין הגישה הטוענת שיצירתיות היא אחת מן הכישורים החשובים ביותר ללמידה, משפיעות על מטרות חינוכיות ועל מדיניות בחינוך. המחקר הוביל ליצירת מסגרת מושגית חדשה ליצירתיות ופעולה יצירתית וכולל מספר הצעות פרקטיות היכולות לשמש מורים בהוראה בכיתה.

לטענת החוקרות, בעוד יצירתיות הינה מרכיב הכרחי בלמידה, חלקה הולך ונמוג מעבודתם המעשית של מורים ומעבודתם של חוקרים במחקר אודות חינוך. במאמרן הן מציגות ארבעה מושגים פרקטיים שיכולים לשמש מורים על מנת לעורר יצירתיות: זמן, כלים, כללים והעצמי. כך למשל, בעוד זמן השהות בבית הספר ובשיעורים הינו מוגדר וקבוע מראש, יכולים המורים להקצות במהלך השיעור פרקי זמן ארוכים למחשבה והרהור מצד אחד ופרקי זמן קצרים מאוד (כגון 10 שניות) לביצוע משימות. כך השימוש בזמן מיושם באופן יצירתי על ידי המורים מצד אחד ומעודד יצירתיות אצל התלמידים מצד שני. דוגמא נוספת היא שימוש בכללים: הצבת מספר רב של כללים בהם התלמידים צריכים לעמוד בעת עבודה על משימה גורמת להם לתור אחר רעיונות חדשים ולחלופין, אי-הצבת כללים וציפיות כלשהם מעודדת חשיבה יצירתית.

למאמר המלא

לקריאה נוספת:

לצייר להם כבשה? כיצד נוכל לטפח את היצירתיות של ילדינו ותלמידינו?

הוראה ליצירתיות כהתפתחות לקראת מימוש עצמי: המהות של למידה אותנטית ושל צמיחה אופטימלית עבור כל התלמידים