מדוע ילדים לוקחים על עצמם את החרדה של המבוגרים ממתמטיקה?
Annie Murphy Paul. "Why Kids Take On Adults’ Math Anxiety", October 21, 2013.
המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה.
אליזבת גונדרסון (Elizabeth Gunderson), חוקרת מאוניברסיטת שיקגו, ועמיתיה פרסמו לאחרונה מאמר בכתה העת Sex Roles שבחן את "ההעברה ממבוגר לילד" של עמדות כלפי למידה.
בייחוד, הם בחנו כיצד אי-הנוחות של אימהות ממתמטיקה עשויה לעבור לבנותיהן.
גנדרסון מציינת כי הרגשות של ההורים לגבי מתמטיקה צפויים להשפיע על המסרים שהם מעבירים לילדיהם לגבי מתמטיקה" – והילדים מיד יזהו אם רגשות אלה הם שליליים.
על כן, המודעות שלנו לחרדה היא השלב הראשון לקראת הפסקה מיידית של העברה מעין זו.
ככל שהמורים היו חרדים יותר לגבי מתמטיקה, כך צפוי יותר שהילדות בכיתותיהם הציגו סטריאוטיפים שליליים לגבי היכולת של ילדות במתמטיקה.
מחקרים קודמים בחנו כיצד הסטריאוטיפים של ההורים ("בנים טובים יותר במתמטיקה, ובנות טובות יותר בקריאה") והציפיות שלהם (לדוגמא, ההורים מייחסים חשיבות רבה יותר להישגים האקדמיים של הבנים מאשר של הבנות) משפיעים על האוריינטציה של הילדים כלפי הלמידה.
לעומת זאת, גונדרסון מציעה שהורים עשויים להשפיע על העמדות של צאצאיהם בשתי דרכים מעודנות יותר: באמצעות החרדה שלהם, ובאמצעות האמונה שלהם שהיכולות הן קבועות ולא ניתנות לשיפור (מובע בהערות כמו "אני אף פעם לא הייתי טוב במדעים")
המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים.
אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה.
גם מורים אינם מחוסנים מפני רגשות שליליים כלפי למידה.
למעשה, מחקרים מראים שלסטודנטים לתואר ראשון הלומדים חינוך לבית הספר היסודי יש את החרדה הגבוהה ביותר ממתמטיקה מאשר כל תחום לימודים ראשי אחר בלימודים.
מחקר מציין כי מנחים שאינם מרגישים בנוח עם מתמטיקה מרגישים שהם פחות מסוגלים ללמד את תחום לימוד זה והם בעלי מוטיבציה נמוכה יותר לנסות אסטרטגיות הוראה חדשניות.
מחקר שנערך על ידי הפסיכולוגית הקוגניטיבית Sian Beilock, פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academies of Science בשנת 2010, מציג כיצד חוסר הנוחות של מורים ממתמטיקה יכול להשפיע על תלמידיהם.
Beilock ועמיתיה העריכו 52 בנים ו-65 בנות בכיתות א' ו-ב', שלימדו אותם 17 מורים שונים.
בתחילת שנת הלימודים, לא נמצא קשר בין היכולת של התלמידים במתמטיקה לבין החרדה של מוריהם ממתמטיקה.
אולם, עד סוף שנת הלימודים הופיע קשר חרדתי: ככל שהמורים היו חרדים יותר לגבי מתמטיקה, כך היה צפוי יותר שהבנות בכיתותיהם יפתחו סטריאוטיפים שליליים כלפי היכולת המתמטית של נשים, וכן היה צפוי יותר שילדות אלה לא יצליחו במבחנים במתמטיקה.
מבוגרים הרוצים להימנע מלהעביר עמדות פסימיסטיות לגבי למידה חייבים לשים לב למה שהם אומרים.
בנוסף, הם גם יכולים ללמוד את תחום הלימוד שממנו חששו בעבר, תוך שימוש בחינוך של ילדיהם כהזדמנות לרענן את המיומנויות הבסיסיות שלהם.
למדו יחד עם ילדיכם, ואתם עשויים לגלות שמתמטיקה ומדעים אינם כל כך מפחידים...ותנו לילדים לדעת שתמיד אפשר לשנות ולשפר את היכולות שלנו – אתם תהיו הדוגמא שלהם לכך.
קישור למאמר באנגלית