מדברים בעד עצמם: סינגור עצמי של תלמידים עם לקויות למידה
לסיכום הרצאה מקורי - ראו קובץ מצורף מימין
הפעולה של סינגור עצמי היא העשיה, שבה התלמיד מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. המחקר מלווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם.
בין שאלות המחקר:
- מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים?
- מהם מקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי?
- מהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם?
שיטת המחקר:
מחקר אימון, שממצאיו לוקטו במהלך האימון ובסופו, על סמך דיווחים וראיונות עם התלמידים, המנחים והמורים.
נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים, בטווח הגילאים של כיתות ג-ו בבית הספר היסודי וכיתות ז-ט בחטיבת הביניים.
הליך: התלמידים השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי אשר פותחה והונחתה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. מפגשי ההנחיה כללו כשמונה מפגשים פרטניים לכל תלמיד. התוכנית מציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב. הסינגור העצמי של התלמידים הופנה לרוב אל מורה בבית הספר (53 מהמקרים)
תוצאות:
1. זוהו שלוש קבוצות של נושאים המטרידים תלמידים עם לקויות למידה והמהווים בסיס לפעולות שלהם לסינגור עצמי: נושאים לימודיים, נושאים התנהגותיים ונושאים חברתיים.
2. מידת הנכונות של תלמידים עם לקויות למידה לסנגר בפועל על עצמם במערכת החינוך בעקבות השתתפות בתוכנית אימון לסינגור עצמי היתה גבוהה.
3. מידת ההענות של מורים לפניות התלמידים: 77% מהפניות נענו במלואן, 17% נענו חלקית ו-6% מהפניות לא נענו.
4. על סמך ראיונות שהתקיימו עם המנחים זוהו שני מקורות מרכזיים לקשיים של התלמידים בסינגור עצמי: קשיים שפתיים ותחושה עמוקה של חוסר אונים ואי אמון ביכולת האישית להשפיע על מהלך החיים.
5. בשיחות עם התלמידים עם סיום תהליך ההנחיה התברר כי פעילות ההנחיה לסינגור עצמי הגבירה את הנכונות של התלמידים לשתף אחרים בקשייהם ולקחת אחריות בהצעת דרכי פתרון והתאמות סבירות.
המורים העידו, בין השאר, על שינוי במודעות העצמית של התלמידים לקשים שלהם ושינוי בנכונותם לקבלה עצמית כתלמידים עם לקויות למידה, על חיזוק הבטחון העצמי של התלמידים בעמידה על זכויותיהם ושיפור בהישגים הלמודיים של תלמידים בעקבות פעילות הסינגור וההתאמות שהם ביקשו.
מסקנות
תוכנית ההנחיה לסינגור עצמי נתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן להם גם תנאים, שבהם הם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהיא הציבה מולם. כדי שתלמידים עם לקויות למידה יוכלו ליישם סינגור עצמי הם זקוקים לסביבה למודית המאמינה ומטפחת סינגור עצמי, כולל המורים וההורים של התלמיד.
שלום רב,
מאמינה מאוד בסינגור עצמי.
היכולת ניתנת ללמידה והינה מיומנות.
נושא משמעותי מאוד בקיום חיים בעלי משמעות.
גם לחינוך המיוחד ולכל גיל.
אני כאשת חינוך ומנחה באינטליגנציה רגשית, מעודדת נושא חשוב זה, המאפשר גשר לתיקשורת בונה וראוייה.
האם יש אפשרות לשאול שאלות באופן קבוע? אני אם לילד עם ADHD שנתקל בהרבה יחס עויין של מורים ואי הבנה לבעיותיו. בעיית הסינגור העצמי היא ממש משמעותית. הוא לא מסוגל לסנגר על עצמו!כשהוא שותק המורים חושבים שהוא מטןמטם או אשם וצורחים עליו בדרך כלל!בבברכהגלית חסדאי
לגלית שלום,להבנתי המורים מתייחסים כך אל בנך כי הם נשענים על תבניות הידע הקיימות אצלם עבור ילדים רגילים. על פי תבניות אלו ילד שאינו קשוב או שאינו מווסת כראוי את ההתנהגות (המילולית והמוטורית שלו) עשוי להיות "מטומטם או אשם". מתפקידו של הילד ושל מעגל התמיכה שלו (הורים, חברים, מורים אחרים) לסנגר על הילד ולהבהיר מי הוא, מה הצרכים שלו, ממנה נובעת ההתנהגות הזו ומה מוצע למורה לעשות נוכח התנהגות כזו. זהו סינגור עצמי. ילדים עם קשיים לא תמיד יודעים כיצד לסנגר על עצמם באופן טבעי, ולכן הם צריכים לקבל הנחיה לכך. אחת מתוכניות ההנחיה היא תוכנית מס"ע שפיתחתי, והתיאור המפורט שלה מופיע בספרי "מדברים בעד עצמם" העומד לצאת בימים אלו בהוצאת מכון מופ"ת והוצאת יסוד.אני מאחלת לבנך ולכם הצלחה בסינגור על זכויותיו במערכת החינוכית שבה הוא לומד.לאה קוזמינסקי