מבחנים בין – לאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך
אביבה קליגר, "מבחנים בין - לאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך ", מעוף ומעשה (המכללה האקדמית אחוה) , מס' 15 , תשע״ג 2013 , עמודים 79-108 .
ארגונים בין-לאומיים מציגים את המטרות החינוכיות שלהם במסגרת של צמיחה כלכלית ופועלים לסטנדרטיזציה של מערכות חינוך בעולם באמצעות סקרים בין-לאומיים, ומערכות חינוך משנות את תכניות הלימודים בהתאם לדרישות המבחנים הבין-לאומיים. מבחנים אלה צמחו על רקע המדיניות הניאוליברלית בחינוך המתבטאת בהחלת אתיקה ניהולית מהמגזר העסקי, ביעדים כמו יעילות, אחריותיות, סטנדרטים ותועלתנות. ישראל משתתפת במחקרים שמנהלים שני ארגונים בין-לאומיים: OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), האחראי למבחן הפיזה, IEA (הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך), שבמסגרתו ישראל משתתפת במחקרי סייטס, פירלס וטימס. ניתן ללמוד על חשיבות ההישגים במבחנים הבין-לאומיים בעיני משרד החינוך מיעדי מנכ׳׳ל משרד החינוך (2009) : ״בטווח הרחוק ישראל תמנה עם עשרת המדינות המובילות בעולם בהישגים הבינ״ל״. מבחנים בין-לאומיים כמו פיזה וטימס בודקים בקיאות בתחומים המייצרים ידע כמו מתמטיקה ומדעים הנדרשים בעולם גלובלי. הפיזה בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בקריאה, מתמטיקה ומדעים, ובאיזו מידה תלמידים רכשו כלי חשיבה והבנה באופן המאפשר התמודדות טובה עם סביבתם. הטימס בוחן את רמת השליטה בתחומי המתמטיקה והמדעים בזיקה לתכנית הלימודים. ישראל אימצה את המבחנים הבין-לאומיים והפכה אותם לסטנדרטים בהצהרות ובמעשה. במאמר שלהלן יוצגו השינויים שחלו במדיניות, בתכניות הלימודים ובמיצ״ב במדעים לאור המבחנים הבין-לאומיים והקשיים וההזדמנויות שמזמנים מבחנים אלה למערכת החינוך.