לקות למידה בבית הספר – 'התקין' ו'הלקוי'
מאת: פלג דור חיים
לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתינו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. ניתן להבין לקות למידה גם כנובעת מתוך מערכת היחסים שבין הילד לבין המסגרת החינוכית שבתוכה הוא לומד. לטענתי, הקושי המיוחד של בתי ספר בעבודתם עם בעלי לקויות למידה אינו מחויב מציאות והוא נובע לרוב מתפיסות מוטעות לגבי מערכת היחסים שבין התקין לבין הלקוי. במאמר זה ארצה לטעון שהתקין והלקוי מבנים זה את זה, מקדמים האחד את קיומו של השני ומקיימים ביניהם תלות הדדית. אבסס טענה זו, על ידי כך שאאתגר ארבע הנחות יסוד המנחות את בית הספר במפגשו עם ילדים בעלי לקות למידה.
למאמר של פלג דור חיים
yyya
מסכימה עם רוב הענינים הנטענים במאמר. מתוך הכרות עמוקה ורבת שניםעם הנושא במערכת החינוך אני סבורה שלמערכת יחס אמביוולנטי לילדים עם לקויות הלמידה. קיים דיאלוג ומתח מתמיד בין הדרישה להישגים ומדידה בסרגל אחיד לבין התחשבות וצורך בהערכה חלופית.סוגיה מקשה נוספת היא תלמידים עם לקויות מורכבות שנלוות להם בעיות הסתגלות והפרעה למסגרת . . הקונפליקט הוא בין שילוב הילד במערכת הרגילה לבין שילובו בכתה/ בי"ס מיוחדים , מסגרות שבלשון המעטה אינן תמיד המענה הראוי בשל היותן סל בעיות רחב ביותר שאינן מהוות אתגר לילדים עם פוטנציאל תקין. דעתי היא שצריך לשאוף לכך שתלמידים ילמדו בבי"ס בקהילה שלהם תוך שילוב מיטבי ומיצוי יכלתם אך ברור שהקצאת משאבים נכונים הוא המפתח לכך. לעיתים קרובות התלמיד חש שאינו רצוי בבית -הספר ושאופציית ההרחקה למסגרת מיחדת תמיד בעינה. אווירה זו שהיא גלויה וחשופה למורים הורים ותלמידים מכרסמת בתחושת האחריות (באופן לא מודע)שיש למחנכת כלפי התלמיד ומכאן קצרה הדרך לביטויים שלה בהשקעה האקדמית והרגשית בתלמיד ,שאת תוצאותיה כמובן אין צורך לפרט.