ללמוד מהטעויות שלנו: מה חשוב בעת שילוב כתיבת בלוג בקורס לצורך לימוד הבנת הנקרא בכיתה

Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla. "Learning From Our Mistakes: What Matters When Incorporating Blogging in the Content Area Literacy Classroom", Journal of Adolescent & Adult Literacy; Dec2011, Vol. 55 Issue 4, p326-335, 10p.

המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק   לסטודנטים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. 

שאלות המחקר התרכזו בתגובות של פרחי ההוראה לשילוב של בלוגים בקורסים שלהם להבנת הנקרא וההשלכות הפדגוגיות שיהיו לתגובות אלה עבור המורים המעוניינים בשיטות אוריינות חדשות בכיתותיהם, ועבור מנחים שעשויים לרצות יום אחד לשלב טכנולוגיות מסוימות בקורסים שלהם.

המחקר

מחקר זה הוא מעקב אחר מחקר אורך בשיטות מעורבות שנמשך שנתיים וחצי שהחל באביב 2008 והסתיים בסתיו 2010. המחברים חקרו את ההשפעה של כתיבת בלוגים כאמצעי סיוע לקהילות מעשה בקורס של הולי (המחברת הראשונה) ובכיתתה של ג'וי (המחברת השנייה) בשיעורים של הבנת הנקרא. מדי סמסטר, היו שתי קבוצות מחקר, קבוצת ביקורת (כיתתה של הולי) וקבוצת ניסוי (הכיתה של ג'וי), שנקבעו באופן רנדומלי לפי רישום הסטודנטים לכל חלק. קבוצת הניסוי נדרשה להשתמש באופן קבוע בבלוגים כחלק מההשתתפות בשיעור, בעוד שקבוצת הביקורת לא נדרשה לכך.

ניתוח הנתונים האיכותניים תמך בניתוח הנתונים הכמותיים. ניתוח זה חשף שלמעשה לא היה שוני באופן שבו הסטודנטים ראו את השיעור, בהתבסס על כתיבת בלוג כהתערבות ניסויית. הסטודנטים באופן כללי נהנו מהשיעור ומה שהם חשו כי הם למדו עלה בדרך כלל בקנה אחד עם מטרות הלמידה של המחברים, אבל הם לא ייחסו את ההצלחה הזו לבלוגים. 

אף סטודנט במהלך המחקר לא ציין את הבלוג ככלי פדגוגי אפקטיבי או ציין אותו ככלי ייחודי. המחברים קיוו שהבלוגים יסייעו לטפח את קהילת הלמידה או את קהילות המעשה, אבל במציאות הבלוגים היוו עבור רוב הסטודנטים משימה ולא דרך לבניית קהילה.

מעקב אחר השתתפות ולא התנעה לשיחה 

בניתוח  עמוק יותר בתגובות של קבוצת המיקוד, הסטודנטים הבהירו שהם חשו כי הבלוגים לא תרמו מעבר לבדיקת השתתפותם בקורס.
בו זמנית, הסטודנטים חשו לעתים קרובות שהבלוגים דומים למדי לפעילויות אחרות הנעשות בכיתה ולכן הם חוזרים על עצמם ומשעממים. הם לעתים קרובות ציינו שהם רצו כי הבלוגים יסייעו לפיתוח שיחה עמוקה יותר, אבל היו אומללים עם האופן שבו הם השתמשו בבלוג. 

המחברים לא ראו הערות שהביעו עניין אמיתי בהמשך השימוש בבלוג או הביעו עניין בשימוש בבלוג בכיתה בעתיד, אבל ניכרה נוחת רבה יותר בשימוש בבלוג בסוף השיעור. 

באופן מעניין, הייתה כמעט תגובת- נגד מצד הסטודנטים שראו עצמם כמתמצאים בטכנולוגיה. רבים מסטודנטים אלה התאכזבו ממה שהבלוגים הציעו להם בכיתה. בעוד שסטודנטים אלה קיוו לניהול שיחות והזדמנויות להכיר את בני כיתתם, לא התרחש דבר מעין זה לעתים קרובות.

המחברים מסכמים את הממצאים שלהם: 

שילוב של טכנולוגיה בהכשרת מורים מוצגת כצורך חיוני.

המחברים הניחו (באופן שגוי) שהבלוגים יהיו פופולאריים בקרב הסטודנטים.

הסטודנטים חשו לעתים קרובות שהבלוגים דומים מדי לפעילויות אחרות שנעשות בכיתה/קורסים.

הסטודנטים ביטאו בבירור את הצורך בכך שהבלוגים יהיו שונים ממשימות אחרות שניתנות בשיעור. הם רצו לראות מה המטרה שניצבת בבסיס המשימות של הבלוג.

הבלוגים יכולים באופן פוטנציאלי להיות יותר מאשר פלטפורמה בלבד להשתתף בדיונים. 

ניתן ליצור או לארגן את הדיונים בבלוג סביב נושאי מפתח מאשר לפי תקופות זמן מסוימות.  כלומר, הבלוגים יוכלו להיראות כשיחות מתמשכות שבהן נידון הנושא כל עוד יש סטודנטים המגלים בו עניין, במקום דיון בנושא במהלך תקופת הזמן שבו נידונים חומרי הקורס. והמנחה יכול להמשיך בחומר כאשר העניין בנושא פוחת. זה גם יאפשר לסטודנטים לעשות קישורים על פני הנושאים וזו תהיה תזכורת מילולית/ויזואלית לחברות שלהם בקהילות המעשה.

בנוסף, המחברים גם טוענים כי עדיף היה להשתמש בבלוג בקבוצות קטנות שמתחלפות ביניהן. זה יאפשר לסטודנטים רמות אינטימיות יותר של שיחה ואפשרויות לחיבור. בנוסף, זה יאפשר לסטודנטים להכיר את הסטודנטים האחרים בכיתתם, בתקווה ליצירת קהילה.