לימוד תנ"ך – סיפור שאין בו אהבה
מקור: עיתון הארץ
"אם החברה הישראלית, שפירושו לעניין זה קברניטי משרד החינוך והאוניברסיטאות, היו משוכנעים שחשוב שהתלמידים יידעו תנ"ך ואולי אף תחומים נוספים בלימודי היהדות, הם היו נותנים לכך ביטוי בדרישות ההחלטיות שהם מציגים לפני התלמידים. באופן מפתיע היינו נוכחים לדעת שגם התלמידים והוריהם היו משתכנעים בחשיבות העניין ויהיו מוכנים להשקיע בו מה שהם מוכנים להשקיע באנגלית ובמתימטיקה. כל עוד זה לא נעשה, נוח להלין על החסך באהבת לימוד המקרא, לחפש את הדרכים להשיגה, ובינתיים לוותר על הידיעה."
"מסקנתי, אם באמת חשובה למישהו ידיעת התנ"ך, יש להמיר את הציפיה לאהבה במתן ביטוי ברור ומוסכם לחשיבות התנ"ך. ואם לא, עדיף להוציא אותו מתוכנית הלימודים. שהרי אם אחרי כ-11 שנות לימוד ממילא לא יודעים כלום, אולי כדאי לנצל את השעות למטרות הנחשבות בעיני מנהלי בתי הספר מועילות יותר. כך לפחות לא ישנאו תנ"ך, ואולי אף יראו בו נושא אקזוטי, דוגמת לימודי המזרח הרחוק".