להתבונן, להכיר וליישם : אישיות המורה כמוקד המרכזי בהכשרת מורים

ד"ר אפרת קס | בית הספר לחינוך, המכללה האקדמית אחוה , חברת צוות במכללה, שדן בנושא "רוח האדם בחינוך".

הכותבת היא חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של ההוראה: פיתוח תחושת מסוגלות, מניעים לבחירה בהוראה ותהליכי צמיחה אישית ומקצועית

"מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה".

המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי - את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם.

"אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה. ללמוד לראות את הקשרים המתקיימים בין הזהויות הלכאורה נפרדות שלו ולגבש אותן לזהות שלמה. זאת, כמובן, באמונה ובידיעה שמורה כזה יהיה מורה טוב יותר לתלמידיו."

"לסיכום אני מאמינה, על סמך ניסיון רב-שנים, כי התפיסה שבה החזיקו שנים רבות, שלפיה מקצועיותו של המורה והכשרתו המקצועית אינן אמורות לעסוק באופן מוצהר ומובנה בהיבטים הקשורים לאישיותו, צריכה להשתנות. ברור שהקשר הזה צריך להיבחן בידי בעלי מקצוע, ואולם אין לתרץ כי אין לנו כלי מדידה וניבוי מהימנים לבדיקת אישיותו של המתכשר להוראה או שאין זה עסקנו.

"בריחה מההכרה בקשר שבין תהליכים אישיים לבין מקצועיות טובה יותר רק תביא לידי ריבוי המורים שאינם מודעים לעצמם ולתהליכים המפעילים אותם, ולכן גם אינם מודעים לשגיאות המקצועיות שהם עושים. אל לנו לפחד לסייע למתכשרים להוראה להביט בראי גם אם המשמעות היא שעלינו להביט בה בעצמנו".

למאמר המלא של ד"ר אפרת קס בביטאון מכון מופ"ת , נובמבר 2012 , עמודים 41-44