להקשיב לשטח: מה חסר בהכשרת מורים, לדעת מורים שנשרו

שטרנברג, א' (דצמבר, 2016). להקשיב לשטח: מה חסר בהכשרת מורים, לדעת מורים שנשרו. הרצאה בכנס מדעי בנושא מחקר איכותני בשירות הכשרת מורים: תכנית רביבים כחקר מקרה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

סיכום ההרצאה* נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

התופעה של נשירת מורים, בעיקר מורים חדשים, מטרידה מדינות שונות בעולם המפותח (שפרלינג, 2015). הספרות מצביעה על גורמים שונים לעזיבת מורים ובכללם קשיים בהתמודדות עם דרישות התפקיד, ריבוי משימות, חוסר בתמיכה מקצועית, אקלים בית-ספרי, שחיקה ועוד (ארביב-אלישיב וצימרמן, 2013; פריצקר ודורית, 2010). בעוד שמיקוד תיאורטי על-חשבון כלים מעשיים בתוכניות להכשרת מורים תורם לעזיבת מורים חדשים, שילוב של התנסויות פדגוגיות בשטח במהלך תוכנית ההכשרה נמצא כמפחית תופעה זו (סטרהובסקי, מרבך והרץ-לזרוביץ, 2002; Ingersoll, Merrill, & May, 2014).

המחקר, המוצג בהרצאה, מבקש לבחון את תופעת עזיבת המורים החדשים את מקצוע ההוראה באמצעות בחינת הפער בציפיות ותפיסת תפקיד המורה בתוכניות להכשרת מורים לבין המציאות בשטח, שעימה מתמודדים המורים.

המחקר כולל ראיונות עומק חצי-מובנים (שנמשכו כ-20-15 דקות כל אחד) עם 14 מורים חדשים, שחלקם הגדול עזב את מקצוע ההוראה לאחר שנה ראשונה בתפקיד. מטרת המחקר היא לנסות להבין מה המניעים של המורים להחליט לעזוב את המקצוע ואילו יסודות בתוכניות להכשרת מורים מחזקים או מחלישים מניעים אלה. בתום סבב אחד של ראיונות ובחלוף ארבעה חודשים, בוצע סבב שני של ראיונות (כל אחד כ-20-15 דקות) עם 13 מורים מבין אלה שהשתתפו בראיונות שבסבב הראשון. הסבב השני של הראיונות כלל חזרה של הראיונות שבוצעו בסבב הראשון, שיח עם המרואיינים על אודות הקטגוריות שאותרו בסבב הראשון של הראיונות והעלאת השאלה מה ניתן לשפר בתוכניות להכשרת מורים. כתוצאה מקבלת פניות מצד מרואיינים הנוגעות להצעות לייעול תוכניות להכשרת מורים בוצע סבב שלישי של ראיונות עם 5 מורים מבין אלה שנכללו בסבבים הראשון והשני (כל ראיון נמשך כ-10-5 דקות).

כל משתתפי המחקר היו מורים בבית ספר יסודי מהמגזר היהודי במרכז הארץ. מחציתם למדו במסגרת הסבת אקדמאיים להוראה. שלושה מבניהם היו בעלי תואר שני ושלושה נוספים היו בתוכניות לתואר שני. הנתונים שנתקבלו בראיונות נותחו בשיטה איכותנית.

ממצאי המחקר כוללים חמש קטגוריות-על, שעלו מהראיונות. קטגוריה אחת נוגעת לתפיסת המורה את התפקיד שלו. בעוד שמורים רבים מתחילים את העיסוק בהוראה כשהם חדורי אידיאולוגיה חינוכית ומוטיבציה גבוהה, הם מעידים ועל תחושה של אכזבה גדולה מתפיסת התפקיד בפועל. עיקר הקצף נסוב על כך, שהעיסוק קשור בהעברת חומר, בביצוע הוראות "מלמעלה", בהכנה למבחנים ובתפקוד כ"שמרטפים" ללומדים.

קטגוריה שנייה שעלתה מהמחקר נוגעת לפערי הציפיות מהמורה מגורמים שונים. מורים ציינו, כי הם נתקלים בגורמים רבים (מורים עמיתים, מנהל בית ספר, הורים, משרד החינוך, רשויות מקומיות, תלמידים, ועוד). לכל אחד מהגורמים הללו ישנן ציפיות שונות ולעתים מנוגדות. במצבים מסוימים, גורם אחד מבקש להסתיר או לשקר לגורם אחר. ריבוי הגורמים והיחס המורכב אליהם יוצר דיסוננס משמעותי.

קטגוריה שלישית שזוהתה קשורה לאופי מערכות היחסים של המורה. מורים מציינים, כי עליהם ליצור מערכות יחסים שונות עם גורמים רבים (עמיתים, תלמידים, מנהל אגף חינוך ברשות ועוד). המורים טוענים, כי לא מסבירים להם כיצד לבנות ולטפח יחסים אלה, והם פועלים על בסיס של ניסוי וטעיה ו"תוך כדי תנועה". תמונת מצב זו מביאה אותם להתחיל בתפקיד מתוך מקום של כישלון.

אופן הערכת תפקוד המורה וביצועיו מהווה קטגוריה רביעית. המורים הופתעו לגלות בהתמחות או לקראת שלב הקביעות שיש מחוון לתפקודי מורה. רק אז, הם נוכחו לדעת שמדובר במערכת אידיאלית. המרואיינים הביעו תרעומת על כך שתוכנית ההכשרה לא חושפת עובדה זו בפני המתכשרים להוראה וטוענים, כי אם היו מגלים להם, הדבר היה משמש מצפן לתפקוד.

הקטגוריה החמישית שעלתה מהמחקר נוגעת למעמד המורה. הכוונה היא במיוחד ליחס של נחיתות והעדר הערכה. מורים בתחילת הדרך הופתעו לגלות עד כמה מעמד המורה נמוך דווקא בקרב מי שנמצא במעגלים הקרובים אליהם. אלה יצרו זלזול כלפי המורים. הראיונות מעלים, שגם בתוך המערכת מורים אחרים הביעו פליאה בפני המורים החדשים על ההחלטה להיות מורים. המעמד הנמוך שחוו המורים החדשים בא גם לידי ביטוי בחוסר קבלת משאבים ובהעדר הערכה למאמציהם. כאן עלה אף עניין השכר. ניכר שהיה פער בין השכר שהמורים החדשים ציפו לקבל לזה שקיבלו בפועל. בנוסף, המורים מספרים, כי הם אינם מבינים כיצד מחשבים את השכר שלהם וכי קיימת שונות גדולה בשכר מחודש לחודש.

המחקר מסיים עם המלצות מעשיות הנוגעות לתוכנית ההכשרה בשים לב לשיעורי הנשירה הגבוהים של מורים מתחילים ולכוונותיהם לעזוב את המקצוע. המלצה ראשונה היא לתאר תמונה אמיתית של תפקיד המורה בשטח. אין לתת למתכשרים להוראה רק תמונה חיובית אידאלית אלא יש לספק להם תמונת מצב ריאלית. המחקר מעלה בצורה ברורה, שהפער בין מה שהמורים החדשים מקבלים בתוכנית ההכשרה לבין מה שמצוי בשטח משאיר אותם ללא כלים להתמודדות. ההכשרה צריכה להכין למציאות המקצועית ולמה שהמורה יתמודד איתו.

המלצה נוספת, שעולה מהמחקר, היא לשלב התמודדות עם נושאי קטגורייות העל שאותרו במחקר (לעיל) כחלק מהותי בהכשרה להוראה באמצעות, למשל סימולציות, היכרות עם כלי ההערכה ועוד.

לבסוף, המחקר מעלה את החשיבות הקיימת בהקשבה למורים שעוזבים את המקצוע ומזהה את המקום שתוכניות להכשרת מורים יכולות לחולל שינוי כדי להפחית את התופעה של נשירת מורים בעיקר בשנותיהם הראשונות להוראה.

* לתכנית הכנס באתר מרכז מלטון

ביבליוגרפיה

ארביב-אלישיב, ר' וצימרמן, ו' (2013). נשירה מהוראה בישראל: מיהו המורה הנושר? וכיצד המערכת החינוכית מתמודדת עם התופעה. דו"ח מסכם. תל אביב: מכון מופ"ת.

סטרהובסקי, ר', מרבך, א והרץ-לזרוביץ, ר' (2002). המורה מתחיל: תחנות ומשוכות בשנה הראשונה להוראה. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 26, 156-123.

פריצקר, ד' ודורית, ח' (2010). גורמי שחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 12, 131-94.

שפרלינג, ד' (2015). נשירת מורים ברחבי העולם. סקירת מידע. תל אביב: מכון מופ"ת. מאוחזר מתוך http://meyda.education.gov.il/files/staj/NeshiratMorimBerachaveyHaolam.pdf

Ingersoll, R.M., Merrill, L., & May, H. (2014). What are the effects of teacher education and preparation on beginning teacher attrition? Research Report. Philadelphia. Consortium for Policy Research in Education. University of Pennsylvania.