להעלות את הרף: חינוך אתי למורים איכותיים

Boon, H. J. (2011). Raising the bar: Ethics education for quality teachers, Australian Journal of Teacher Education, 36(7), 76-93.

המאמר תורגם מאנגלית וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: אתיקה בחינוך, הכשרת מורים

מורה איכותי והישגי תלמידים - כדי לקדם תלמידים במערכת דרושים מורים אפקטיביים שאינם רק בעלי יכולת טכנית, ידע תוכן וידע פדגוגי טובים, אלא גם כאלה המסוגלים ליצור יחסים חיוביים ולהיות מופת חיובי לתלמידיהם (Newman, 1996, Darling-Hammond, 1996). בסקירת מחקרים רחבה (Hattie, 2009) נמצא בין היתר שמורים שהשתמשו באסטרטגיות הוראה ייחודיות, שהיו בעלי ציפיות גבוהות מכול התלמידים ושיצרו יחסי מורה-תלמיד חיוביים השפיעו מעל הממוצע על השיגי תלמידיהם וניתן היה להגדירם "מורים איכותיים". המושג "מורה טוב" מתפתח כל הזמן וקשה למודדו מדידה ישירה (Connell, 2009). בהקשר זה ראוי להתמקד במה שהמורים יודעים וצריכים להיות מסוגלים לבצע. ניתן ליצור הבחנה בין הוראה מצליחה לבין הוראה המביאה לתוצרים גבוהים ולבין הוראה טובה הנותנת ללומד את כל ההזדמנויות האפשרויות להתקדם בתחום דעת מסוים (Ingvarson & Rowe, 2008).

עם זאת ניתן לומר שיש כמה מאפיינים של הוראה איכותית שיש לגביהן הסכמה. אחד מהם מתבטא במושג כושר /התאמה (fitness) פדגוגי/ת (Wescombe-Down, 2009), שעניינו מורה הבונה ומשמר סביבת למידה חיובית, מכילה ובטוחה לתלמידיו, סביבה שבה האמונות, הביטחון העצמי, הכישורים והערכים שלהם ניתנים לאימוץ ולפיתוח.

ערכים ואמונות מורים, חינוך אתי וערכי – הרעיון שמורה איכותי והוראה איכותית קשורים לערכים ולאמונות של מורים מקובל ביותר (Arthur, 2010, Lovat et al., 2009, Pajares, 1992). גם אם קשה להעריך אמפירית השפעה של אמונות וערכים על פדגוגיה, יש מחקרים שזיהו קשרים משמעותיים כאלה, וקיימת הטענה שעל התוכניות להכשרת מורים לתת דגש רב יותר לאתיקה ולרגישות מוסרית (Sadler et al., 2006, Mergler, 2008, Burant et al., 2007). בשלב ההכשרה ניתן להפגיש מתכשרים ומורים מתחילים עם הממדים המוסריים של ההוראה (Campbell, 2008), שבה נושאים אתיים הם נושאי ליבה ולכן זהו עניין קריטי (Carr, 2006). גם העובדה שכיום מורים נדרשים להנחות את תלמידיהם בנושאים כמו זכויות אדם, קונפליקטים ופתרונותיהם וצדק חברתי מחזקת טענה זו (Curtis, 2010). מורים מבטאים ערכים בדרך כלל ברמה של קוריקולום סמוי, כלומר, ללא מודעות לתיאוריות חינוכיות פילוסופיות, או פסיכולוגיות ולא מתוך רפלקציה (Thorenberg, 2008). קוריקולום של ערכים עשוי לתמוך במתכשרים הן במשה ההוראה ממש והן בהתייחסות ביקורתית לדעותיהם ולמעשיהם הם, זוהי התנהגות רפלקטיבית המאפיינת מורה איכותי (Delpit, 2006). יש ממצאים אמפיריים המחזקים את ההבנה שהתערבויות ואימון עשויים להעלות את יכולתם של המתכשרים לחשוב חשיבה מוסרית ואת המסוגלות העצמית שלהם ללמד ערכים.

המחקר – במחקר הוצגו ל-21 משתתפים(בוגרי הכשרה, מורים מתחילים ומורים ותיקים) שתי שאלות פתוחות: (1) מהי "אתיקה" בעיניך?; (2) תאר התנסויות שהיו לך בהן קשר להתנהגות אתית במקום העבודה.

דוגמאות לדילמות אתיות שדווחו ע"י מתכשרים ומורים במחקר

ראה פריסת הטבלה המקורית בקובץ WORD , בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" ) .

נושא כללי דילמה אתית
ניהול כיתה/משמעת בוגר: הצורך במודעות לזוויות ראיה תרבותיות שונות בניהול כיתה
מנהל: מתן רציונל ואמצעים שבעזרתם התלמידים יוכלו לבנות את קוד ההתנהגות של הכיתה שלהם;
נושאי שוויון מורה: הימנעות מגזענות, מתן נגישות למקורות
מתכשר: ציינון לא נכון שהתבסס על אהדת תלמידים, רקע, הישגים קודמים.
זכויות אדם מנהל: להתיר לתלמיד לחזור לכיתה לאחר שהוא העליב אותך; להשקיע זמן בבעלי צרכים מיוחדים כדי לסייע להם להגיע להישגים גם על חשבון לומדים אחרים והגדלת עומס העבודה.
נושאים אתיים קולגיאליים מורה: מה עושים לנוכח התנהגות לא ראויה נמשכת של עמית? ; העתקה/שימוש בעבודות של מורים אחרים ושימוש בהן ללא ציון שם הכותב
נושאים של סודיות מנהל: יידוע הורים על הישגי ילדיהם והתנהגויותיהם כשהורה אינו אוהב/רוצה לשמוע שילדו אחראי להתנהגויות מסוימות
מורה: מה לעשות לנוכח אינדוקטרינציה ביחס לאמונות דתיות/ התנהגויות דתיות של תלמידים?
התייחסות למתכשרים בית הספר מורה: עבודה ללא אתיקה והעדר הכנה לעמוד בצרכים של תלמידים בכיתות ובפעילויות חוץ-קוריקולריות?
העדר גישה מקצועית להוראה, הטיות ברורות כלפי קבוצות מיעוט.

דיון

ממצא מרכזי של המחקר, הדומה לממצאים של אחרים (Anderson et al., 2007, Lovat & Toomy, 2007), הוא העדר הוראת אתיקה במהלך לימודי החינוך וההכשרה. הדבר אמור גם לגבי מורים ותיקים המתמודדים עם נושאים אתיים במסגרת ההוראה היומיומית ללא הכשרה מתאימה לכך.

"הקוריקולום הסמוי" ממשיך להשפיע גם על אלה שהם בעלי ערכים אתיים העולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים, שכן נראה כי קשה להשמיע קול עצמאי כנגד המקובל במוסד, ולרוב הקבלה של דעת הרוב או התרבות השלטת היא המצויה. הדבר עשוי לנבוע מחוסר היכולת של מורים להגן על עיסוקם פילוסופית ולהביע שביעות רצון ממנו. בנוסף, לעיתים ההכשרה מחזקת את התפיסה שלפיה הוראה אינה אלא עניין של שליטה במאגר של טכניקות מעשיות, ואז המורה נתפש כטכנוקרט צייתן בעל אחריות מקצועית מועטה(Alexander, 2009, Connell, 2009).

נושאים אתיים העולים מצד בעלי אופי קולגיאלי ומוסדי ניתנים לטיפול בטווח קצר אם המורים היו מסוגלים להסביר בביטחון את גישתם האתית תוך העלאת טיעונים מושכלים ומנוסחים בדיונים רציניים.

ככלל המחקר מצביע על צורך ברור לכלול אתיקה בתוכנית הלימודים ללומדי תואר ראשון בהכשרת מורים: "אני חושב שהרצאות המסבירות זאת...שכן, כמו סטנדרטים מקצועיים...צריך לפרק אותם(ממדים אתיים) ולתת דוגמאות מעשיות"(מדברי משתתף במחקר). ראוי לשלב אתיקה בסטנדרטים המקצועיים וגם ללמדה כנושא בפני עצמו. ויכוחים אתיים מאפשרים תקשורת והבהרה של נושאים אתיים הקשריים ומאירים את ההדדיות הקיימת בין ערכים אישיים שונים. הדבר חשוב במיוחד בשדה החינוך המערב בעלי עניין רבים ושונים. קוריקולום על אתיקה בהכשרה הוא התערבות אפשרית כדי "להעלות את הרף" האיכותי של המורים, ובמקביל, להעלות את השיגי התלמידים המושפעים לרוב לטובה לנוכח קיום יחסי מורה-תלמיד חיוביים ואתיים.

ביבליוגרפיה

Anderson, M.W., et al., (2007). Attitude changes of undergraduate university students in general education courses, Journal of General Education, 56(2), 149-168.
Arthur, J. (2010). Of good character: Exploration of virtues and values in 3-25 year olds, Exeter: Imprint Academic.
Arthur, J., & Wilson, K. (2010). New research directions in character and values education in the UK, in: T. Lovat & N. Clement (Eds.), International research handbook on values education and student wellbeing, Dordrecht, the Netherlands: Springer, 339-358.
Boon, H.J. (2008). Students at risk: A bio ecological investigation, Germany, ISBN: 978 3836486458.
Burant, T.J., et al., (2007). Reclaiming the moral in the disposition debate, Journal of Teacher Education, 58(5), 397-411.
Campbell, E. (2008). The ethics as a moral profession, Curriculum Inquiry, 38(4), 357-385.
Carr, D. (2006). Professional and personal values and virtues in education and teaching, Oxford Review of Education, 32, 171-183.
Connell, R. (2009). Good teachers on dangerous ground: Towards a new view of teacher quality and professionalism, Critical Studies in Education, Upper Saddle Creek, NJ: Pearson Prentice Hall.
Curtis, E. (2010). Embedding philosophy in the classroom in pre-service teacher education, in: R. Toomey et al., (Eds.), Teacher education and values pedagogy, student wellbeing approach, Terrigal, NSW: David Barlow Pub., 108-120.
Darling-Hammond, L. (1996). What matters most: A competent teacher for every child, Phi Delta Kappan, 78, 193-200.
Delpit, L. (2006). Other people's children: Cultural conflict in the classroom, NY: The New Press.
Gorard, S., & See, B.H. (2011). How can we enhance enjoyment of secondary school?-The student view, British Educational Research Journal, 37, 1-20.
Ingvarson, L., & Rowe, K. (2008). Conceptualizing and evaluating teacher quality; Substantive and Methodological issues, Australian Journal of Education, 52(1), 5-35.
Lovat, & Toomy, R. (2007). Values education: A brief history to today, in: T. Lovat & R. Toomy (Eds.), Values education and quality teaching: The double helix effect, Terrigal, NSW: David Barlow Pub.
Lovat, T., et al., (2009). Values education quality teaching and service learning, A troika for effective teaching and teacher education, Terrigal, NSW: David Barlow Pub.
Mergler, A. (2008). Making the implicit explicit: Values and morals in Queensland teacher education, Australian Journal of Teacher Education, 36(7), 76-93.
Newman, F.M., et al., (1996).Authentic achievement: Restructuring schools for intellectual quality, San Francisco: Jossey Bass.
Pajares, M.F. (1992). Teachers' beliefs and educational research: Cleaning up a messy construct, Review of Educational Research, 62(3), 307-332.
Sadler, T.D., et al., (2006). Socioscience and ethics in science classrooms: Teacher perspective and strategies, Journal of Research in Science Teaching, 43, 353-376.
Thorenberg, R. (2008). The lack of professional knowledge in values education, Teaching and Teacher Education, 24, 1791-1798.
Wescombe-Down, D. (2009). Pedagogical fitness, teacher quality, Professional Educator, 8(1), 18-21.