להזיז את הזרקור משילוב לתפיסת שותפות: דו"ח מחקר בנושא שיפור קהילתיות בקהילות מגוונות
זלינגר אבוטבול, ד' והרוש גיטי, ע' (2021). להזיז את הזרקור משילוב לתפיסת שותפות: דו"ח מחקר בנושא שיפור קהילתיות בקהילות מגוונות. החברה למתנ"סים
עיקרי הדברים:
חוויית יוצאי אתיופיה מורכבת מתחושות של שונות והדרה. על רקע גל מחאות בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר והמתיחות בחברה, נערך דוח מחקר שמציג שורת המלצות, ובהן:
- לשים דגש על היכרות בין תרבותית אשר תתייחס גם לחוזקות של יוצאי אתיופיה
- אל מול מיקרואגרסיות ודעות קדומות יש להעלות מודעות ולקדם שיח של הכרה
- לקדם תהליכי הפנמה וקבלה של המשמעות ההדדית של מערכת יחסים בתוך פעילות בשכונה
- לבחון תמיכה ברמת הקהילה לפעילות משותפת ומשולבת כלל קהילתית
- לקדם הכשרות לכשירות תרבותית לכלל המערכת- תושבים וקהילות, ארגוני החברה האזרחית, ונותני שירותים
דו"ח מחקר מקיף ויסודי של החברה למתנ"סים יוצא בשורת המלצות מעשיות לשיפור מערכת היחסים בין תושבים ממוצא אתיופי לבין תושבים אחרים, על רקע גל המחאות של הקהילה האתיופית בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר והתגובות של החברה הכללית למקרה קשה זה. המחקר מעביר את המיקוד מישראלים יוצאי אתיופיה אל החברה הישראלית (וישראלים יוצאי אתיופיה כחלק ממנה). הדוח נשען לא רק על ספרות מחקרית עשירה, אלא גם על ראיונות נרחבים עם תושבי שכונות, בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, מנהלי המתנ"סים, פעילים בשטח ועם אנשי ארגונים ויוזמות חברתיים.
לקריאה נוספת: כל המאמרים בנושא יוצאי אתיופיה
חוויית יוצאי אתיופיה כיום ברמה שכונתית מקומית, כפי שעולה מהמחקר, מורכבת במרבית המקומות מתחושות של שונות והדרה. מיקרואגרסיות, חוסר גמישות קהילתי, והיררכיה מקומית מעבירים מסרים אשר דוחקים את יוצאי אתיופיה להסתגר בקהילה משלהם. קהילת יוצאי אתיופיה, במקרים רבים אינה מהווה רק מקור ובסיס של זהות אלא מהווה מעין חומת מגן מהקהילה החיצונית ה׳לא אתיופית׳ אשר המפגש עימה מעביר עליהם ביקורת, מעלה צורך להשתנות כדי להתקבל, ומעביר חוסר לגיטימציה.
במקביל לחוויות דחיקה אלה מתוך תפיסת ׳הישראליות׳ המקומית השכונתית, ישנו מסר כפול- דרישה מיוצאי אתיופיה להשתלב, להיות כמו כולם, לקחת חלק בשכונה.
מרבית תכניות התערבות כיום לשילוב ושיפור מצבם של יוצאי אתיופיה אינן מתמקדות ברמה הקהילתית. מרבית התכניות מתמקדות ברמת הפרט- פיתוח יכולותיו ונטיותיו וחלקן אף מביאות להפרדה בשכונה על פני שילוב בין הקבוצות השונות.
מרבית התכניות אינן שמות דגש ישיר על היכרות בין תרבותית בשכונה אלא מנסות לכוון אליה בעקיפין בהנחה שהיא תתרחש מעצמה, באופן טבעי.
קידום הקהילה השכונתית ויחסים מקומיים מיטיבים בין תושבים צריכים להיתפס כתשתית בכל הנוגע לשילוב יוצאי אתיופיה, כיסוד חיוני אשר היעדרו חוסם קידום של הנושא. בהתאם, מומלץ לקדם את המלצות המבוססים על העקרונות הבאים:
היכרות בין תרבותית
מומלץ לשים דגש על היכרות בין תרבותית אשר תתייחס גם לחוזקות של יוצאי אתיופיה, ותתמוך בשיפור התדמית ברמה הפרטית והקבוצתית. זאת במסגרת תכניות התערבות ובמסגרת תכניות קהילתיות שגרתיות. היכרות עמוקה יותר גם תתמוך בגיוון הדימוי של קהילת יוצאי אתיופיה, בתפיסה הטרוגנית של הקהילה ותוריד סטריאוטיפים. היכרות בין תרבותית הן ברמה של ניראות תרבותית בשכונה, והן ברמה הפרטית- במסגרת הזדמנויות לקשר ישיר בין תושבים.
שיח של הכרה
אל מול מיקרואגרסיות ודעות קדומות יש להעלות מודעות ולקדם שיח של הכרה:
- ארגונים מקומיים (בכללם מרכזים קהילתיים) וארגוני חברה אזרחית צריכים לאמץ אג'נדה פומבית בנושא (כדאי שגיבוש האג׳נדה ייעשה בשיתוף עם התושבים) ולפרסם אותה במסגרת השכונה
- יש לקדם הכשרות של כשירות תרבותית בקרב תושבים ונותני שרותים, לקדם מודעות לתופעות ולהשפעה של מיקרואגרסיות - על ביטוייהן השונים ולנסות לטפל בהן
- יש להקפיד על נראות וייצוג בשכונה, נראות פוליטית, תרבותית, נותני שירותים וכדומה.
הדדיות
חשוב לקדם תהליכי הפנמה וקבלה של המשמעות ההדדית של מערכת יחסים בתוך פעילות בשכונה. תהליכים אלה מבוססים על היכולת לבחינה ולעדכון עצמי על מנת לאפשר ביטוי וקבלה של קולות חדשים ו׳לעשות מקום׳ באופן פרואקטיבי לכל תרבות, לכל קבוצה/קהילה. העברת הזרקור מיוצאי אתיופיה אל הקהילה המקומית ומערכת יחסים הדדית הוא מאתגר, ומהווה תהליך התאמה מאומץ.
התהליך כולל, בין היתר, את ההיבטים הבאים:
- יצירת אמון, פתיחות ושפה שמאפשרת בחינה של עמדות עצמיות וכלפי ה״אחר״
- חשיבות השמעת כל הקולות הרלוונטיים
- הקשבה ושינויים דינמיים, יכולת לצאת ממסגור קודם, לשקול הבנות חדשות של מציאות
- יכולת להכיל ביקורת ולקבל שינויים המכילים ויתור.
- מומלץ לשים דגש על שיתוף מהותי ועמוק יותר של תושבים יוצאי אתיופיה ולקדם אקטיביות ברמות של תכנון פעילות.
- יש צורך לתכנן או לבחון בהתאם תכניות קיימות (של ארגונים מקומיים ושל ארגוני חברה אזרחית) ולעדכן אלמנטים בהן לטובת קידום תפיסה שווה והדדית, לשים דגש בתכניות עתידיות בפיתוח על איזון.
בין חוזקות וחולשות, על אקטיביות של יוצאי אתיופיה, ועל שיתוף. לדוגמה- תכניות הנובעות מגישת הנכסים.
התחדשות קהילתית
הניסיון להביא לשילוב של קבוצות חדשות בקהילה כללית קיימת ללא תמיכה ברמת הקהילה, או ביצירת קהילה כללית חדשה מקשה מאוד על יצירת תהליך השילוב. לעיתים רבות מביא לתוצאה הפוכה של חוסר שייכות והשתתפות נמוכה, ויוצר עומס מערכות (שמתבטא במאבק על משאבים בשכונות חלשות) ותופעות כמו חוסר סובלנות וגזענות.
- מומלץ לשים לב שיש איזון בין משאבים ותכניות שמופנים לתמיכה ביוצאי אתיופיה ולתמיכה בתכניות חדשות בקהילה הכללית.
- יש לנסות לקדם שילוב של יוצאי אתיופיה בתכניות כלל שכונתיות חדשות.
- יש לקדם תהליכי התחדשות קהילתית- למשל- עדכון נרטיב שכונתי וכדומה.
תכניות תמיכה
התכניות והתמיכה הדיפרנציאליות על בסיס אתני יוצרות כעסים ומתחים ברמה הקהילתית אשר מקשים על גיבוש מסגרת קהילה שכונתית תומכת וקרובה:
- מומלץ לבחון תמיכה ברמת הקהילה לפעילות משותפת ומשולבת כלל קהילתית
- קידום סבסוד פעילויות באופן דיפרנציאלי על פי קריטריונים סוציו-אקונומיים ולא על בסיס אתני.
- השקעה במקביל בתהליך של out Reaching, חלק מהחסמים להשתתפות נובעים מחשש ולא מקושי כלכלי, תהליכי קשר וגיוס ממוקדים יכולים להוריד חומות קיימות של תחושות זרות וחששות ולקדם השתתפות.
כשירות תרבותית כלל מערכתית
מומלץ לקדם הכשרות לכשירות תרבותית לכלל המערכת: תושבים וקהילות, ארגוני החברה האזרחית, ונותני שירותים.
קהילה כתשתית
קידום תפיסת הקהילה ומערכות יחסים כתשתית יסודית לשילוב, כמערכת בסיסית שמכילה ומחזיקה את שאר הגורמים שמניעים שינוי, וכן כמערכת שיכולה להעביר משוב מיידי המשקף מידע חשוב לגבי מצב השכונות, התושבים, פוטנציאל הצלחת פעולות שונות וכד׳.
המלצות מבניות
מומלץ להקים/לעבות מוקד ארצי מקצועי קיים בתחום אשר יהיה אמון על שירותים ותמיכה, הכשרות, ליווי תהליכים ותכניות, ופיתוח ידע בשיתוף המרכזים הקהילתיים. מוקד זה יוכל לגבש סביבו שדה עשייה ורשת של אנשי מקצוע פעילים בתחום שיוכלו לשתף פעולה וללמוד באופן שיתופי זה מזה.
מבנה העבודה המוצע מורכב מכמה היבטים:
- היבט נראות ציבורי: פומביות ונראות של הנושא, פרסום נתונים ומידע, practices best וכדומה.
- היבט ייצור ידע מקצועי והעברתו לגופים הפעילים הרלוונטיים: הכשרות גופים רלוונטיים, סוכני שינוי, ארגונים פעילים וכדומה.
- הנעה כלל מערכתית
במקביל יעבוד המוקד בגוף מנחה עבור מרכזים קהילתיים:
- מיקוד בנראות בין תרבותית ואיזון בין השונות בשכונות- כלי עבודה אפשריים הם מפת הקטבים
- גיבוש אג׳נדה שכונתית משותפת לקהילה המקומית.