לבחור מנועים שגויים להכנסת רפורמה מערכתית כוללת

Fullan, M. (2011). Choosing the wrong drivers for whole system reform, Center for Strategic Education Seminar Series Paper, No. 204.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: רפורמות בחינוך

"מנוע שגוי" - כוח מכוון של מדיניות שאין לו כמעט סיכוי להשיג תוצאות רצויות;

"מנוע נכון" - כוח מכוון של מדיניות בעל תוצאות מדידות (measurable) טובות יותר עבור תלמידים.

רפורמה מערכתית כוללת -100% של המערכת (כול המדינה שלמה, כל האזור/ מחוז) עובר רפורמה. העניין ברפורמות כאלה התחזק לאור ניתוחים טובים יותר של הדרכים השונות שבהן מדינות נוקטות בעקבות השוואות בינלאומיות. המאמר בוחן את המנועים שנבחרו ע"י קובעי מדיניות כדי להניע רפורמות, מבקר את אי-הלימותם ומציע מערכת מנועים חלופית שנמצאה אפקטיבית יותר להשגת המטרה. הצו המוסרי של העלאת הרף לכל התלמידים ושל סגירת פערים בין קבוצות לומדים היא המטרה המרכזית הנשאפת. הנעה הפנימית, שיפור ההוראה, עבודת צוות והשתתפות של כולם (allness) הם מרכיבים קריטיים לביצוע רפורמה מערכתית כוללת.

במאמר מפורטים  ארבעה קני מידה, שצריכה להיות ביניהם התאמה, שיש להשתמש בהם כדי לשפוט את האפקטיביות של מנועים חיוביים. יש לשאול האם המנוף שנבחר: (1) מעודד/מטפח הנעה פנימית של מורים ושל תלמידים? (2) מערב מחנכים ותלמידים בשיפור מתמיד של הוראה ולמידה? (3) מעודד עבודה שיתופית או עבודה בצוות? (4) משפיע על כל המורים והתלמידים – ב-100%?

בשני דוחות השוואתיים בינלאומיים PISA, 2009 (OECD, ) 2010) ו- McKinsey (Mourshed, 2010) נמצאו קוריאה, פינלנד, הונג-קונג, סינגפור וקנדה במוקמות הגבוהים ביותר באוריינות, מדעים ומתימטיקה ואילו ארה"ב ואוסטרליה - במקומות נמוכים יותר. מצב זה יצר בקרב קובעי המדיניות תחושה שיש צורך ליזום רפורמות שיניעו את המערכות וישפרו את ההישגים. הכותב דן בארה"ב ובאוסטרליה כדוגמאות לטיעוניו.

הטיעון המרכזי: יש מנועים "שגויים", שלרוב הם המקובלים והנחשבים יותר ובצידם יש מנועים "נכונים" להובלת רפורמות, כאלה המבטיחים שינויים אמיתיים וקידום הוראה ולמידה. להלן מוצגים ארבעה המנועים ה"שגויים" ובצידם "הנכונים והמועדפים" המבטיחים הישגים אמיתיים. אין צורך לוותר על הפעלה של ארבעת ה"שגויים", אך ראוי שלא הם יהיו הדומיננטיים בעשיה:

1) אחריותיות אל מול בניית יכולת - ההנחה שמורים יגיבו לקביעת סטנדרטים או לשימוש בתוצאות מבחנים ולהערכת מורים לצורכי תגמול או "ענישה" בהגברת מאמצים ובפיתוח כשירויות וביתר הנעה היא הנחה שגויה. אין פגם בסטנדרטים או במבחנים והערכות אלא בפילוסופיות שבבסיס הפעלתם ובדומיננטיות שלהם. במקום לחץ חיצוני מסיבי יש לבנות כישורים חדשים וליצור הנעה עמוקה יותר. כיבוד ובנייה של המקצוע ייצרו דינמיקה שונה ביחס לאותם סטנדרטים והערכות וימריצו תהליך של פיתוח כשירויות מתאימות.

2) הדגשת איכות המורה הבודד אל מול עבודת צוות - ההנחה שמספיק לדאוג להתפתחות מקצועית של מורה בודד זה או אחר (או מנהל) באמצעות תמריצים, הערכות, או סנקציות היא הנחה מכשילה בהשגת רפורמות מערכתיות. אמנם הערכת מורים ומתן משוב הם רעיון טוב (CCSSO, 2011, Gates, 2010, Jensen & Reichl, 2011) שאף נמצא יעיל בהתייחס לתלמידים אך זאת רק כאשר תרבות הכיתה היא תרבות של תמיכה ופתיחות (Hattie, 2009).

גם פיתוח סגל הוראתי צריך להיות המעוגן בשינוי תרבותי מערכתי. הדגש צריך להיות בפיתוח "הון חברתי" שעניינו בהבנה שדפוסי אינטראקציה בין מורים ובין מורים ומנהלים הממוקדים בלמידת תלמידים הם בעלי השפעה מדידה גדולה על הישגים ושימוש של שיפור מתמיד ( Leana, 2011). זאת בשונה מהשקעה המקובלת ב"הון אינדיווידואלי". גם אם היכולת האישית תחוזק ע"י השימוש במנוע האחריותיות, ההישג הזה יישטף ע"י ניסיון להקדיש תשומת לב זהה להון החברתי. ראוי להשתמש בשניים אך לתת עדיפות מודגשת לעבודת צוות (Wiliam, 2011).

3) טכנולוגיה אל מול הוראה – הרעיון הרווח שמחשב נישא לכל תלמיד ייצור תלמידים חכמים וידענים שטחי מבחינה פדגוגית. האמונה שזו הדרך למיצוי מרבי של היכולת של כל תלמיד לא תתממש בלי הוראה ופדגוגיה איכותיות וחכמות ( Bush & Wise, 2010). סקר OECD מ-2008 הראה שלשימוש הרב במחשב בבית אין תואם בבית הספר, רובו קשור לאינטרנט או לבידור והוא מנתק את התלמידים מעולם בית הספר; כך השימושים הבית-ספריים בטכנולוגיה לקידום מעורבות חינוכית ולמידה מעמיקה חסרים(OECD, 2010b). בחזית המערכת צריכים לעמוד מורים, תלמידים והוראה ולמידה.

4) אסטרטגיות מקוטעות לעומת אסטרטגיות מערכתיות - רפורמה מערכתית דורשת הצגת מערך לכיד של פתרונות שיטתיים ולא, כפי שקורה לרוב, פתרון אחד בודד מדי פעם. בניית יכולות, עבודת צוות ופדגוגיה המחוזקת ע"י טכנולוגיה הם תהליכים המאפשרים בניית תרבות נכונה של הכנסת שינויים כשכל מרכיבי המערכת קשורים ביניהם. בכל המדינות בעלות ההישגים הגבוהים האמונה היא שחינוך איכותי לכול קריטי לעתיד (OECD, 2011), והגישה היא של פיתוח תרבות של תמיכה, כבוד ואמון(trust) במורים בכל שלבי ההתפתחות המקצועית בדרך קוהרנטית (Fullan, 2010b).

לסיכום, מטרת המאמר הייתה שינוי בהחלטות של קובעי מדיניות לכיוון של שימוש במנועים ה"נכונים" הנזכרים כעוגנים לרפורמות מערכתיות המביאות לשינוי בתרבות בתי-ספר (ערכים, נורמות, כישורים, דרכי עבודה, יחסים). הגישה המועלית כאן יכולה ליצור הנעה אינדיווידואלית וקבוצתית וכשירויות מתאימות לשנוי המערכת. בתהליכי רפורמה ניתן להשתמש בכל שמונת המנועים הללו לאורך הדרך, כל עוד הארבעה הפחות טובים יהיו "כינורות שניים" בתהליך. זהו תהליך שעשוי להיתפס בתחילתו ככולל דרכי חשיבה ופעולה זרות לרבים אך הוא טומן בחובו אפשרויות להצלחות משמעותיות.

 ראה גם :

Michael Fullan on What Doesn't Work in School Reform on Vimeo

דגמים של רפורמות בחינוך :מימוש הרפורמה במנותק מביורוקרטיה של משרד החינוך, המקרה של קנדה

נהגתי לחשוב... ועכשיו אני חושב...: עשרים מחנכים מובילים בארה"ב מהרהרים במהותה של רפורמה בבית הספר

עולמן המורכב של רפורמות חינוכיות

למידע אודות מחבר המאמר

ביבליוגרפיה

Bush, J., & Wise, B. (2010). Digital learning now, Foundations for Excellence in Education, Washington, DC.
CCSSO, (2011). Coming together to raise achievement: New assessment for the common core state standards, Education Testing Service, Princeton, NJ.
Fullan, M. (2010b). Motion leadership: The skinny on becoming changes savvy, Corwin Press, Thousand Oaks, CA: Ontario Principals Council, Toronto.
Gates Foundation (2010). Learning about teaching: Initial findings from the measures of effective teaching project, Gates Foundation, Redmond, Washington.
Hattie, J. (2009). Visible learning: A synthesis of over 800 meta-analysis relating achievement, Routledge, London.
Jensen, B., & Reichl, J. (2011). Better teacher appraisal and feedback: Improving performance, Grattan Institute, Melbourne.
Leana, C. (2011). An open letter to Bill and Melinda Gates on the value of social capital in school reform, Stanford Social Innovation Review.
Mourshed, M., et al., (2010). How the world's most improved systems keep getting better, McKinsey and Company, London.
OECD, (2010a). Programme for international student assessment (PISA, 2009), Organization for economic cooperation and development, Paris.
OECD, (2010b). Are the new millennium learners making the grade: Technology use and educational performance in PISA, center of research and innovation? Organization for economic cooperation and development, Paris
OECD, (2011). Building a high-quality teaching profession: Lessons from around the world, Organization for economic cooperation and development, Paris
Wiliam, D. (2011). Embedded formative assessment, Solution Tree Press, Bloomington, IN.