כיצד תופסים סטודנטים המתכשרים להוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי את דימוים המקצועי?

מנדלסון, נ' (2013). כיצד תופסים סטודנטים המתכשרים להוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי את דימוים המקצועי? בתוך ד' פטקין וא' גזית (עורכים), המורה למתמטיקה: מאפייני הכשרה, ידע, הוראה ואישיות של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי (עמ' 321-293). תל-אביב: מכון מופ"ת.

הסיכום של המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

המחקר הנוכחי מתמקד באופן שבו מתכשרים להוראת מקצוע המתמטיקה בבית ספר יסודי תופסים את דימוים ובאמונות המעצבות דימוי זה. במחקר זה השתתפו שישים סטודנטים שלומדים בשתי מכללות בארץ (שלושים סטודנטים מכל מכללה). התפלגות המשתתפים מלמדת על כך, שבמכללה הראשונה החלוקה בין נשים לגברים זהה וכך גם החלוקה המגזרית בין יהודים לבני מיעוטים, כשממוצע הגילאים עומד על 24. במכללה השנייה כולן סטודנטיות ילידות הארץ בסביבות גיל 22, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד.

בדיקת הדימוי המקצועי נעשתה באמצעות כלי המבוסס על סדרה של שבע תמונות מטפוריות. כלי זה אפשר לקבל מידע עשיר על הדימוי המקצועי של המשתתפים. תרומתן העיקרית של התמונות היא בחידוש שהן מציגות: קונקרטיזציה של מטפורות והקבלתן למקצועות. ייחודן הוא בכך שהן מאפשרות "מרחב מבוקר" של דימויים לתיאור מקצועם של המורים. התמונות מופיעות ללא טקסט, ובכך הן מאפשרות ביטוי חופשי ורחב יותר מכפי שמאפשר איור שבא בצירוף טקסט ומגביל את הפרשנות החופשית.

תמונת ה"מטפל" (Animal Keeper) נבחרה על ידי רוב המשתתפים. בסך הכול בחרו בה 35% מקרב המשתתפים. הבוחרים בדמות זו כמייצגת את דימוים המקצועי כמורים התייחסו ברובם לתכונות המאפיינות לדעתם את המורה ה"מטפל", כגון הפגנת דאגה ואהבה לתלמידים וכן יכולת הקשבה ונתינה רבה. מנקודת מבטם, על המורה למתמטיקה ללמד את החומר בצורה מעניינת, אך בראש ובראשונה עליו לתמוך בתלמידים ולעודד אותם גם כשהם מתקשים בלימוד החומר ונכשלים בו.

בתמונת ה"מנצח" (Conductor) בחרו 33.3% מקרב המשתתפים במחקר, והיא מדורגת במקום השני אחרי דמות ה"מטפל". הסטודנטים המכשירים עצמם להוראת מתמטיקה תיארו את ה"מנצח" כמי שמקרין ביטחון ביכולתו להוביל את תלמידיו להצלחה, מפגין שליטה טובה בניהול הכיתה ומקפיד על יחסי גומלין ודיאלוג מתמשך עם תלמידיו. רוב המשתתפים רואים באינטראקציה חיובית בין המורה לתלמידיו תנאי חשוב להצלחת התלמידים ומאמינים שרק "ראיית כל כלי וכלי בייחוד שלו עשויה להרכיב את השלם...".

15% מהמשתתפים, שבחרו בתמונת ה"מוכר" (Shopkeeper), הדגישו את הפן החיובי שהוא מייצג. לדבריהם, המורה ה"מוכר" צריך להפגין יכולת הוראה באמצעות שכנוע, יכולת הסברה טובה ויצירת עניין לתלמידים בדרך שבה מועברים השיעורים. כל הבוחרים בדמות ה"מוכר" רואים חשיבות רבה בהעברת הידע הנדרש לתלמידים. הבוחרים ב"מוכר" מדגישים שמדובר במתמטיקה, ושהמטרה שלהם היא להבהיר לתלמידים את יתרונות המקצוע ואת החשיבות שהם רואים בהעברת השיעורים בצורה מעניינת ובמגוון שיטות.

תמונת "מפעיל המריונטות" (Puppeteer), שבחרו 10% מהמשתתפים, דורגה במקום הרביעי מבין שבע התמונות. הבוחרים בדמות זו יצאו מנקודת הנחה, שתפקיד המורה בהקשר של הוראת המתמטיקה כולל הפעלה נכונה של התלמידים במובן החיובי, כלומר תוך כדי הכוונת סמכות לצורך הכוונה. יש לציין שרוב ההתייחסויות של הנחקרים לדמות ה"מפעיל" היו שליליות והסתייגו מהצגת המורה כדמות שתלטנית שעושה בתלמידים כרצונה.

בתמונת ה"בדרן" (Entertainer) בחרו שלוש סטודנטיות, שהן 5% מקרב המשתתפים. הנימוקים לבחירה במורה ה"בדרן" התמקדו בתיאור המורה כיוצר אווירה נעימה בשיעורים ומשלב הומור מתוך ניסיון לקרב את התלמידים למתמטיקה. עם זאת רוב ההתייחסויות של הנחקרים לדמות ה"בדרן" היו שליליות מיסודן. עצם ההשוואה לבדרן נתפסה בעיני המשתתפים כפגיעה בכבוד המורה.

תמונת ה"שופט" (Judge) זכתה למספר רב של דחיות, שלוו בדרך כלל בהבעת כעס ורוגז על עצם שיוך דימוי כזה למורים. מקרב הסטודנטים בחרו רק שניים (1% מהמשתתפים) בדמות המורה ה"שופט" כמייצגת את דימוים המקצועי כמורים עתידיים. הבוחרים בשופט הדגישו את הפן של סמכותית וכבוד, שלדבריהם מקל את העברת השיעורים. רוב ההתייחסויות לדמות המורה ה"שופט" היו שליליות וביטאו בעיקר אי-הסכמה להצגת המורה כמי שמתנשא מעל תלמידיו ויוצר מרחק ופחד.

בתמונת ה"מאלף" (Animal Trainer) לא בחר אף סטודנט. ההתייחסויות לדמות זו היו בעיקר שליליות. סטודנטים ראו בה דמות כוחנית ובמידה מסוימת אף אלימה, דמות שאינה מתאימה לעסוק בחינוך מאחר שמשתמע ממנה שהתלמידים נתפסים כבעלי חיים שיש לאלפם.

מתוך שבע התמונות נדחו ברוב קולות תמונת ה"מאלף", ה"מפעיל", וה"שופט". מתוך הסברי המשתתפים אנו למדים, שעצם ההשוואה של דמות המורה למי שמפגין שליטה, כוחניות ושימוש בסמכותיות יתר כלפי התלמידים, מעוררת בהם כעס. לעומת זאת, תמונת ה"בדרן" עוררה בעיקר עלבון בקרב סטודנטים מהמגזר הלא-יהודי, בשל עצם האפשרות לראות במורה בדרן שאמור לשעשע את התלמידים במקום ללמדם ברצינות, ואילו ההסבר לדחיית דמות ה"מוכר" נקשר לכך שהמשתתפים ממאנים לראות את תפקידם כמוכרי סחורה.

תמונת ה"מטפל" וה"מנצח" זכו למיעוט דחיות. סטודנט אחד העלה את החשש שמא התנהלות טיפולית עלולה ליצור רושם של איבוד המרחק ("דיסטנס") בין המורה לתלמידים, ואילו משתתפים שדחו את תמונת ה"מנצח" תיארו אותו כשולט שליטה מוחלטת בתזמורת (התלמידים) והדגישו בעיקר את המרחק הגדול שלו מהתלמידים.

השוואת האפשרויות החלופיות שהציעו המשתתפים מול הבחירות הראשונות שלהם בתמונות/איורים מלמדת שאלה שבחרו ב"מטפל" הרבו לבחור דמויות חלופיות שמבטאות מרכיבים של טיפול ודאגה, כגון פסיכולוג, רופא, יועץ, גננת, ואפילו חקלאי. אלה שבחרו ב"מנצח" בחרו במקצועות המייצגים תפקידם בעלי אופי סמכותי ומוביל, כמו רב-חובל, נהג אוטובוס, מאמן קבוצה או מדריך חברתי.
הבחירה הדומיננטית בדמות ה"מטפל", כמו גם דחייה גורפת של דמויות ה"מאלף" וה"שופט", מעידות על המרכזיות של נושא הדאגה והאכפתיות (caring) בהכשרת המורים במכללה. מתוך המחקר עולה ש"האני מאמין המקצועי" של המתכשרים למתמטיקה קשור מחד גיסא לקידום הישגי התלמידים ולהעלאת המוטיבציה שלהם בשיעורי המתמטיקה, אך מאידך גיסא מבטא תפיסה שלפיה יש לראות את מקומו של התלמיד הבודד בתוך המכלול ולהתמקד בהיבטים ערכיים הקשורים אליו כפרט.