כיצד משנים תיעודי שיעורים בווידיאו את היכולות הרפלקטיביות של המורים על התנסויותיהם?

Rosaen, C.L., Lundeberg, M., Cooper, M., Fritzen, & Terpstra, M. (2008). How does investigation of video records change how teachers reflect on their experiences? Journal of Teacher Education, 59(4), 347-360.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: ווידיאו בהוראה, מתכשרים בהוראה, דיונים כיתתיים

יצירת שינוי - מורים משתנים כאשר הם רואים במצבים של אי-ודאות וקושי מצבים למידה וכאשר נוצר קשר בין ההתנסות לבין הידע הפרקטי. שינויים אמיתיים מתרחשים רק כשהפרט מכיר בפגיעותו(Paley, 1986).האפשרות להפוך למנוסה יותר עולה רק כשקורה משהו בלתי צפוי((Field & Latta, 2001. המחקר המוצג כאן חקר אם רפלקציה על פעילות של ניהול דיון בכיתה מכניסה שינוי ומשפרת יכולת זו של המורה.

ניהול דיונים כיתתיים – ניהול דיון בכיתה נבחר לבדיקת שאלת המחקר מכמה סיבות: (א) זוהי פעילות הוראתית מורכבת במיוחד בעבודת המורה המהווה אתר מחקר עשיר לבחינת המעבר שמורים עושים (או לא) מההתנסות ללמידה ממנה; (ב) מחנכים רבים טוענים שדיונים אינטראקטיביים ברמה גבוהה המערבים תלמידים ביצירת ידע, עשויים להרחיב ולהעמיק את ההבנות שלהם בדיסציפלינות השונות (Applebee et al., 2003). ההבדל בטיפוסי ידע, בדרכי למידה ובאופי הטקסטים הקיימים בתחומי הדעת השונים משפיעים על הייחודיות שבכל דיון כיתתי כזה ( Wells & Arauz, 2006); (ג) מורים מכירים דיוני שאלת מורה- תשובת תלמיד- הערכת/תגובת מורה (IRE) (Cazden, 1988) מעבר מדיון כזה שהוא מסוג מסוים ואמור להתאים לכולם אל דיונים יותר פתוחים המתאימים לכל תחום דעת דורשת מהמורים למידה הכרה של סוגי דיונים, דרכי שימושי יעילה בהם ודרכים ללמד את הילדים להשתתף בהם ביעילות (Hess, 2004).

שימוש בווידיאו בהוראה – עבודה מול קטעי שיעורים מצולמים עשויה להביא את תשומת-לב המתכשרים לניתוח מורכב ומבוסס-עדויות בשאלה אם ואיך אינטראקציה כיתתית במסגרת דיונים מקדמת למידה בתחומי דעת שונים. יכולת הבחנה/ תשומת לב (noticing) היא יכולת קריטית להשתנות שכן בלעדיה לא ניתן לשנות פעולות (Borko, 2004, Sherin & Van Es, 2005). שימוש בווידיאו עשוי לשפר יכולות הוראה והישגי תלמידים (Labbo et al., 2004). שימוש בווידאו לצורך פיתוח חשיבה אנאליטית מפתח ידע כיצד לפרש ולחשוב רפלקטיבית על מה שקורה בכיתה (Sherin, 2004). שימוש בווידיאו מהווה גם גיוון בפעילויות ובהתנסויות השובר את שגרת החשיבה וההוראה ((Putnam & Borko, 2004.

שימוש בווידיאו גם מאפשר למורים שהות ארוכה מהרגיל לחשוב על הוראה בקצב מתון מזה שבו מתנהלים חיי הכיתה, וכך לאפשר הבחנה מפורשת של היבטים שונים. ניתן גם לחזור ולצפות כמה פעמים באותן פעילויות ולבחון אותן מזוויות ראייה שונות (Borko et al., 2008). התיעוד בווידאו משמש ככלי לניתוח דוגמאות להוראת כיתה של מורים ותיקים ושל המתכשרים עצמם (Star & Strickland, 2008, Calandra et al., 2008). רפלקציות של מתכשרים המצולמות בווידיאו, מאפשרות לחוקרים לחקור ולהבין שינויים בקרב מורים.

על המחקר - במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במסגרת שפותחה להבנת יכולתם של מורים ולהשהות את תשומת הלב ולהבחין בחשיבת תלמידים (Van Es, 2008). המסגרת מתייחסת ל:

1. במה מורים מבחינים/מפנים תשומת לב (במי הם מתמקדים? באילו נושאים הם דנים?),
2. כיצד מורים חושבים (כיצד הם מנתחים ווידאו? עד כמה הרעיונות ספציפיים?),
3. כיצד מתקדמת יכולת ההבחנה שלהם מבסיסית למורחבת?

במחקר השתתפו שלושה מורי יסודי בסיום תוכנית ההכשרה שלהם והממצאים נאספו ע"י ראיון פותח, הקלטת שני דיונים כיתתיים בתוספת ניתוחים ורפלקציות על הדיונים מתוך הזיכרון, צפייה בתיעוד השיעורים תוך התקדמות בקטעי הדיון וכתיבת ניתוחים רפלקציות לא מן הזיכרון וראיון מסכם.

מה נמצא במחקר?

(א) הבחנה בפרטים של הוראה ולמידה באמצעות השימוש בווידיאו - נמצאו שלושה הבדלים בין הרפלקציות שנכתבו מהזיכרון לעומת אלה שנכתבו תוך צפייה בווידיאו: (1) נטייה לצפייה פחות כוללנית ויותר ספציפית, (2) דיון מועט יותר בניהול כיתה ורב יותר במרכיבים ההוראתיים והאינטראקטיביים. הנחקרים גילו יכולת להבחין, לחזור ולחקור את ההיבטים האינטראקטיביים של הדיונים במונחים של השתתפותם והשתתפות התלמידים, ומקדישים תשומת לב רבה יותר לדרך שבה אינטראקציות אלה משפיעות על ההבנה, (3) מעבר מהתמקדות בעצמם אל מתן יתר תשומת לב לילדים במונחים של הוראה, הישגים והקשבה.

(ב) מרכיבים בולטים בעיני המשתתפים במחקר – הניתוח והרפלקציה באמצעות צפייה בווידאו הוערכו כמדויקים ושימושיים יותר בהשוואה לרפלקציות הכתובות שהתבססו על זיכרון. "במהלך הצפייה בווידאו הבנתי שהתשובה הכתובה שלה אינה בעלת תוקף כפי שחבתי. כתבתי דברים שאינם נכונים בהכרח לאור הצפייה...כתיבה מהזיכרון משקפת יותר רגשות. הווידאו נתן לי עדות לבחון את ההוראה שלי (מתוך דברי אחת הנחקרות).

(ג) ההבטחה שבמחקר ווידיאו לתמיכה בלמידה לנהל דיונים כיתתיים – (1) הווידיאו מאפשר לחקור אינטראקציות חברתיות בכיתה, (2) הווידיאו מאפשר בחינה כיד האינטראקציות משפיעות על הבנה.

(ד) שימוש בווידיאו עשוי לקדם צמיחה של מורים בהקשר של למידה כיצד לנהל דיונים בכיתה. הפערים שהנחקרים חוו בין מה שזכרו לבין מה שראו בצפייה וההשפעה על הניתוח והרפלקציות שלהם חשובים ומשמעותיים ביותר. תהליך של הפרת איזון, שנוצר בעקבות חוויה זו, אינה צריכה להיות שלילית, היא רק צריכה להפר שאננות, לצרום. מספר הנחקרים הקטן ביותר במחקר אינו מאפשר הכללות אלא הארה של כיון ושאלות חשובות בנושא.

ביבליוגרפיה

Applebee, A.N., et al., (2003). Discussion-based approaches to developing understanding: Classroom instruction and student performance in middle and high school English, American Education Research Journal, 40(3), 685-730.
Borko, H. (2004). Professional development and teacher learning: Mapping the terrain, Educational Researcher, 33(8), 3-15.
Borko, H. et al., (2008). Video as a tool for fostering productive discussions in mathematics professional development, Teaching and Teacher Education, 24(2), 417-436.
Calandra, B., et al., (2008). An exploratory study of digital video editing as a tool for teacher preparation, Journal of Technology and Teacher Education, 16(2), 137-153.
Cazden, C.B. (1988). Classroom discourse: The language of teaching and learning, Portsmouth, NH: Heinemann.
Field, J.C. & Latta, M.M. (2001). What constitutes becoming experienced in teaching and learning? Teaching and Teacher Education, 24(2), 417-436.
Hess, D.E., (2004). Using video to create a vision for powerful discussion teaching in secondary social studies, in: J. Brophy (Ed.), Using video in Teacher Education, Boston: Elsevier.
Labbo, L.D., et al., (2004). Technology: Connections that enhance children's literacy acquisition and reading achievement, in: Case technologies to enhance literacy learning.
Paley, V. (1986). On listening to what the children say, Harvard Educational Review, 56(2), 122-131.
Putnam, R.T., & Borko, H. (2004). What do new views of knowledge and thinking have to say about research on teacher learning? Educational Researcher, 29(1), 4-15.
Sherin, M.G. (2004). New perspectives on the role of video in teacher education, in: J. Brophy (Ed.), Using video in Teacher Education, Boston: Elsevier.
Sherin, M.G., & Van Es, (2005). Using video to support teachers' ability to notice classroom interactions, Journal of Technology and Teacher Education, 13(3), 475-491.
Star, J., & Strickland, S. (2008). Learning to observe: Using video to improve preservice Mathematics teachers' ability to notice, Journal of Mathematics teacher Education, 11(2), 107-125.
Van Es, E.A. (2008). A framework for learning to notice student thinking, PP at the AERA, NY.
Wells, G., & Arauz, R.M. (2006). Dialogue in the classroom, Journal of the Learning Sciences, 15(3), 379-428.