ישראל: דוח על תקשוב בחינוך

Winer, D. (2018). Israel: Country report on ICT in education. European Schoolnet. Available at: http://www.eun.org/documents/411753/839549/Israel_2018.pdf/c01cb526-a5d7-469b-b8b1-b67a494d294b

סיכום הדוח נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

דוח עדכני של אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך מפרט את העשייה המרובה של ישראל בתחום התקשוב בחינוך ומפנה לתוכניות מדיניות והערכה שונות בתחום.

לקריאה נוספת ראו:

כנס צ'ייס 2017: הרצאות מעניינות ורלבנטיות מנקודת המבט של מורים מובילי תקשוב בבתי ספר

10 טכנולוגיות למידה שלא יהיו איתנו בעשור הבא

Horizon Report 2016 - מגמות, אתגרים וטכנולוגיות בחינוך הגבוה

למה צפויה לנו עוד ועוד הוראה מותאמת אישית דרך התקשוב

הדוח פותח בתכנית העבודה של משרד החינוך לשנת 2018-2019. זו קובעת 4 מטרות: 1) מצוינות בלמידה 2) שיוויון הזדמנויות בחינוך 3) קידום ערכים יהודים, ציוניים ודמוקרטים 4) פיתוח הון אנושי. לצד זאת, פורסמה בשנים האחרונות מדיניות ליישום פדגוגיה חדשנית בבתי הספר, להטמעת טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) ולקידום אוריינות מחשב ומידע בקרב התלמידים (משרד החינוך, 2011).

הנחת העבודה שבדוח היא, ששילוב טכנולוגיות מידע ישפר את מיומנויות המורים, יתרום לאימוץ פרקטיקות של למידה והוראה מותאמים לתלמיד, יאפשר משוב בזמן אמת, יביא לרצף של למידה בכיתה ובבית, יחזק את הקשר שבין בית הספר לבית ויסייע בביצוע משימות מנהלתיות במערכת החינוך.

החל משנת 2007, חל שינוי בתוכנית הלימודים שעניינו מתן דגש רב על מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ודגש מופחת על תוכן. מקובל לחשוב, שאסטרטגיות חשיבה אלה תורמות להצלחת הפרט בעידן הידע (משרד החינוך, 2009). הן כוללות יכולת השוואה, דדוקציה, זיהוי רכיבים ויחסים בין רכיבים שונים, הצעת פתרונות מגוונים לבעיות שונות, העלאת השערות, בידוד משתנים, הצגת מידע בדרכים מגוונות, יצירת טיעונים, הצדקת ידע והערכתו ואינטגרציה.  

בישראל, החינוך הטכנולוגי נמצא תחת אחריות מנהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע והמזכירות הפדגוגית. להלן כמה פעילויות שנעשו בהמשך למדיניות התקשוב החינוכית:

1) פיתוח מערכת להזדהות אחידה של תלמידים ומורים למערכת חינוך ולספקי תוכן דיגיטלי (משרד החינוך, 2014).

2) קידום מרחבי למידה חדשניים עבור מורים יזמים מובילי פדגוגיה חדשנית (מרחבי M21) (משרד החינוך, 2018א). דוגמאות למרחבים כאלה ניתן לראות בקישור הבא: http://learningspaceto.blogspot.com/?view=snapshot

3) פיתוח למידה מבוססת משחק ולמידה מבוססת פרוייקטים כחלק מהנחיות ליצירת מתודות ללמידה משמעותית (משרד החינוך, 2015א). 

4) פיתוח תוכניות לימוד במדעי המחשב ויוזמות של חשיבה ממוחשבת וסייבר (Makash, 2018).

5) פיתוח תוכנית כוללנית לאוריינות דיגיטלית וטכנולוגית לכל רמות ההוראה במערכת החינוך (יסודי, חטיבת ביניים ועל-יסודי). לתוכנית זו 6 תחומי השפעה: קוגניטיבי, מטה-קוגניטיבי, בין-אישי, תוך-אישי, אוריינטציה עצמית וניהול למידה וקינסטתיקה גופנית. תוכנית  זו מבוססת על מודל SAMR (Substitution, Augmentation, Modification and Redefinition) Puentedura, 2014). מודל זה מאפשר לאתר דרכים משמעותיות לשימוש בטכנולוגיה בהוראה. תוכנית זו מיושמת במסגרת פיתוח מקצועי של מורים והכשרתה נעשית בהיקף של 28 או 56 שעות (משרד החינוך, 2018ב).   

הדוח מפרט את האופנים השונים שבהם טכנולוגיות דיגיטליות משולבות בתוכנית הלימודים. אלה כוללים הערכה מבוססת טכנולוגיה דיגיטלית, בנק ובו פריטי מבחן בנושאים טכנולוגיים המאפשר היבחנות משותפת (משרד החינוך, 2018ג), בחינות בגרות מתוקשבות (משרד החינוך, 2018ד) ושימוש בדרכי הערכה מגוונות בסביבה דיגיטלית כמו כתיבת עבודה מחקרית, תלקיטים, פיתוח משחק ועוד.

במסגרת ההערכה שנעשית לבתי ספר על-ידי הרשות הארצית למדידה ולהערכה, מתבקשים מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים להתייחס לשילוב של טכנולוגיות תקשורת ומידע בבית הספר ובמיוחד לנושא הציוד, האתרים ולמינוי לרכישת תכנים דיגיטליים. המורים נשאלים בנוגע לשימוש שהם עושים בטכנולוגיות אלה בהוראת המקצועות העיקריים (מתמטיקה, אנגלית, מדעים וטכנולוגיה ושפת-אם) בכיתות ד'-ו'. שאלון התלמידים מברר את היקף השימוש שלהם בטכנולוגיות במהלך הלמידה, עורך הערכה עצמית של יכולותיהן הקשורות בטכנולוגיות אלה, בודק את עמדותיהם ביחס לשילוב הטכנולוגיות בבית הספר ועוד (משרד החינוך, 2018, 2015ב).

התוכנית הלאומית לתקשוב מפרטת מיומנויות שונות והערכתן כחלק משילוב טכנולוגיות תקשורת ומידע במערכת החינוך. מיומנויות אלה נחלקות בהתאם לרמה שבה נמצא בית הספר ולפעילויות ספציפיות הקשורות לכל דיסציפלינה.

לרשימת מיומנויות בבתי הספר היסודיים ראו: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Documents/oryanut_yesodi.pdf

לרשימת מיומנויות בבתי הספר העל-יסודיים ראו: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Documents/oryanut_hativa.pdf

לרשימת מיומנויות בחטיבה העליונה ראו: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Documents/oryanut_digitalit_hativa_elyona.pdf

בנוסף ליוזמות אלה, הענן החינוכי היא פלטפורמה לשיתוף וליצירה של תוכן בין מורים. מורים מפרסמים תוכן, שהם יצרו ומשתפים פעולה עם מורים אחרים ביצירתו ושכלולו (להנחיות בנוגע לשיתוף מורים בענן החינוכי ראו: http://sites.education.gov.il/cloud/home/Digital_Content/Pages/Tochen_Digitali_KolKore_lpituach_horaa_shel_morim.aspx).

בנוסף, משרד החינוך יצר שני מיזמים להכשרת מורים מקצועיים, יצירתיים ומומחים בתחום הדעת שאותו הם מלמדים כדי לפתח תוכן דיגיטלי בעברית ובערבית. החומרים שמתפרסמים מקוטלגים ומשמשים את כלל עובדי ההוראה (ראו: http://sites.education.gov.il/cloud/home/Digital_Content/Pages/Content_Teachers.aspx).

הדוח עומד גם על הטמעת הידע והמיומנויות של טכנולוגיות תקשורת ומידע בהכשרת המורים. נכון לשנת 2018 ישנם 14 מסלולי הכשרה בנושאים הקשורים לטכנולוגיות תקשורת ומידע בהיקפים שנעים בין 30-60 שעות. מעבר לכך, מוצעות תוכניות, המותאמות באופן אישי למורה הלומד וכן נעשות השתלמויות מקוונות במודל "איחוד מול ייחוד". מודל זה מבוסס על יחידות לימוד משותפות לכל תחומי הדעת הנלמדות על-ידי המורים והוא מבוסס על למידה מרוחק, סינכרונית וא-סינכרונית תוך היכרות עם כלים מתוקשבים (משרד החינוך, 2018ו). כן, קיימים תהליכי הערכת ידע של מורים בתחומי טכנולוגיית תקשורת ומידע במסגרת קרדיט שניתן לצורך שכר ובמסגרת מרכזי פיתוח מקצועי באמצעות פיסגות.

נושא טכנולוגיות התקשורת והמידע נמצא בתוכנית הלימודים להכשרת מורים במכללות להוראה. קורסים באוריינות בטכנולוגיות תקשורת ומידע למתחילים ולמתקדמים נלמדים בשנה ראשונה בהיקף של שעה בשבוע. בשנה השנייה, מוצעים בדרך כלל קורסים בנושא שילוב טכנולוגיות תקשורת ומידע בהוראה או בנושא סביבות למידה מתוקשבות. מדובר בקורסים שנתיים, שהיקפם הוא לפחות שעתיים בשבוע. בשנה השלישית, ניתן קורס בנוגע לשילוב טכנולוגיות מידע ויישומים דיגיטליים מתקדמים בהוראת תחום הדעת (שעה בשבוע) ותכנון לימודים בעידן הדיגיטלי – מודלים פדגוגיים מבוססי טכנולוגיות מידע ותהליכי הוראה (שעה בשבוע).

הדוח מציין, כי מספר המורים המשתתפים בתוכניות הכשרה הקשורות לטכנולוגיות מידע ותקשורת הוא 150,000 ומהווה 95% מכלל המורים. בתוך כך, כ-800,000 תלמידים משתתפים בתוכניות הקשורות לטכנולוגיות מידע ותקשורת והם מהווים כמחצית מכלל התלמידים בישראל.

לסיום, הדוח מפנה גם למכון מופ"ת, המציע עוד משנת 1997 הכשרה למורי-מורים בנושא פדגוגיות מתוקשבות בהכשרת מורים.  

כל אלה מדגישים את העשייה המתפתחת לקידום ולהטמעת הידע והמיומנויות הקשורים בטכנולוגיות תקשורת ומידע בפתחה של המאה ה-21.       

ביבליוגרפיה

משרד החינוך. (2018א). עיצוב חזות מבני חינוך: תכנון ועיצוב מרחבי M21. מינהל הפיתוח. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pituach/ItzuvChazut/M21Class.htm

משרד החינוך. (2018ב). פיתוח אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית. הענן החינוכי. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Pages/pituch_oryanut_digitalit.aspx

משרד החינוך. (2018ג). אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית בהיבחנות מתוקשבת. הענן החינוכי. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Pages/ibachnut_metukshevet.aspx

משרד החינוך. (2018ד). בחינות בגרות מתוקשבות. הענן החינוכי, ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Pages/ibachnut_metukshav.aspx

משרד החינוך. (2018ה). המדריך לבית ספר מתוקשב. מינהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, אגף טכנולוגיות מידע. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Documents/mdrich_ashalem_tikshuv.pdf

משרד החינוך. (2018ו). מודל מקוון "איחוד מול ייחוד" לפיתוח מקצועי בתחומי הדעת. המזכירות הפדגוגית. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://edu.gov.il/mazhap/Development/professional-development/Pages/online-model.aspx

משרד החינוך. (2015א). נתיבים להוראה משמעותית: מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית. מינהל פדגוגי. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf  

משרד החינוך. (2015ב). הערכת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 בתום שלוש שנים ליישומה בחינוך היסודי. ראמ"ה. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/5B64E04D-2C4E-4162-B9F2-DAAF37211D04/205851/Tikshuv_Report1.pdf

משרד החינוך. (2014). הזדהות אחידה למערכות משרד החינוך: חיבור ספקי תוכן דיגיטלי למערכת ההזדהות של משרד החינוך. מנהל תקשוב, מדע וטכנולוגיה. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/meyda_le_sapakim/Documents/hibur_sapakim.pdf

משרד החינוך. (2011). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21: הקניית אוריינות מחשב ומידע   CIL בבתי הספר יסודיים. מנהל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, אגף טכנולוגיות מידע. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Documents/aknayat_oryanut_yesodi.pdf   

משרד החינוך. (2009). אסטרטגיה חשיבה מסדר גבוה: מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה. המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים. ירושלים. מאוחזר מתוך: http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/EstrategyotChashiva.pdf

Makash. (2018). Computational thinking. Available at: http://makash.org.il/dev/compthink

Puentedura, R.R. (2014). Learning, technology, and the SAMR model: Goals, processes, and practice. Available at: http://www.hippasus.com/rrpweblog/archives/2014/06/29/LearningTechnologySAMRModel.pdf