יישום אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות לשיפור יכולות הבנה של אינטר-טקסטואליות בשפה הערבית: מחקר התערבות בקרב תלמידי כיתות י' דוברי ערבית
Kaskosh, E. & Khateb, A. (2021). Implementing Meta-cognitive Learning Strategies to Improve Intertextual Arabic Comprehension Competences: An Intervention Study Among Arabic-speaking Tenth Graders. Theory and Practice in Language Studies, 11, (7), 757-767
אינטר-טקסטואליות היא חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים החדשה של שפה וספרות ערבית בבתי הספר התיכוניים דוברי הערבית בישראל. אינטר-טקסטואליות מתייחסת ליחסים בין טקסט חדש לטקסט ישן, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי במילים או בביטויים בטקסט החדש הרומזים לטקסט הישן. יחסים אלה משפיעים על הבנת המשמעות של הטקסט החדש.
תוכנית הלימודים החדשה מייחסת חשיבות רבה ליכולתם של התלמידים לערוך השוואה מתודית ורב-ממדית בין שני טקסטים ולזהות תופעות אינטר-טקסטואליות ספרותיות, כמו פרודיה (חיקוי הומוריסטי של סוגה ספרותית גבוהה) או הרמז (מילה או ביטוי הרומזים אל מקורות אחרים מחוץ לטקסט). ואולם, מתודולוגיית ההוראה הנפוצה של אינטר-טקסטואליות בבתי ספר תיכוניים במגזר הערבי מבוססת על הדגמת אינטר-טקסטואליות על ידי המורה בדרך הוראה פרונטלית. כלומר, התלמידים עצמם אינם מפתחים את המיומנויות של זיהוי וניתוח היחסים בין טקסט חדש לישן (כגון, הרמז או פרודיה). כתוצאה מכך, הם מתקשים לזהות אינטר-טקסטואליות ולנתחה בכוחות עצמם. קושי זה מתבטא בהישגיהם הנמוכים בבחינות הבגרות בערבית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות על הכישורים האינטר-טקסטואליים של תלמידי כיתות י' ועל יכולתם להבין טקסטים אינטר-טקסטואליים.
משתתפי המחקר היו 54 תלמידים דוברי ערבית הלומדים בשתי כיתות י' בבית ספר באזור הגליל. כיתה אחת הייתה קבוצת ההתערבות והכיתה השנייה הייתה קבוצת הביקורת.
תוכנית ההתערבות
מטרתה של התוכנית הייתה לשפר את המיומנויות האינטר-טקסטואליות של תלמידים בכיתה י' באמצעות אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות. אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות הן פעילויות ומיומנויות בהן הלומד משתמש לתכנון, מעקב והערכה של תהליך הלמידה שלו.
במסגרת ההתערבות לומדים התלמידים להשתמש באסטרטגיות מטא-קוגניטיביות, ליצור את הקישורים האינטר-טקסטואליים בכוחות עצמם ולהבין את המשמעות של הטקסט.
תוכנית ההתערבות כללה שעתיים שבועיות במערכת הלימודים למשך 12 שבועות. התלמידים למדו ליישם אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות (תכנון, מעקב והערכה) בעת ניתוחם של ארבעה טקסטים אינטר-טקסטואליים.
קבוצת הביקורת למדה במתכונת הרגילה שבה הוצגו תופעות אינטר-טקסטואליות אך ללא לימוד של אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות.
איסוף הנתונים
לפני ההתערבות התלמידים מילאו שאלונים כמותיים שמדדו משתני רקע סוציו-דמוגרפיים, חרדת בחינות ועמדות כלפי השפה הערבית.
כמו כן, לפני ההתערבות ולאחריה התלמידים עברו מבחן שמדד ארבע מיומנויות אינטר-טקסטואליות:
- זיהוי מקור הטקסט הישן.
- זיהוי מידת הנוכחות של הטקסט הישן בטקסט החדש.
- הבנה של סוג השינוי שנעשה (בתוכן או בצורה) בהעברה של המילה או הביטוי מהטקסט הישן אל הטקסט החדש.
- הבנת המשמעות הסמויה של האינטגרציה בין הטקסט הישן לחדש.
ממצאים ודיון
לפני ההתערבות לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות מבחינת נתוני הרקע והמיומנויות האינטר-טקסטואליות. משמעות הדבר היא ששתי הקבוצות היו דומות.
ההשוואה בין הקבוצות בציוני המבחן שנערך אחרי ההתערבות הראתה הבדלים מובהקים בין הקבוצות. קבוצת ההתערבות הראתה שיפור בשלוש מהמיומנויות האינטר-טקסטואליות (זיהוי מקור הטקסט הישן, זיהוי מידת הנוכחות שלו והבנת המשמעות הסמויה של האינטגרציה). שיפור זה לא נמצא בקבוצת הביקורת.
יש לציין שבעקבות ההתערבות נמצא שיפור קל במיומנות הבנה של סוג העיבוד הנדרש בהעברה מהטקסט הישן לחדש, אך הוא לא היה מובהק. הסבר אפשרי לכך עשוי להיות קשור למורכבות של מיומנות זו ולקושי ללמוד אותה, בהשוואה למיומנויות האחרות.
ממצאי המחקר מראים כי אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות יכולות להיות יעילות בפיתוח מיומנויות אינטר-טקסטואליות בקרב תלמידים בבית ספר תיכון.