ידע תוכן להוראה, מה מייחד אותו?
מקור:
Content knowledge for teaching, what makes it special? Journal of Teacher Education, 59(5), pp. 389-407.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
בשנות ה-80 נעשתה פריצת דרך משמעותית, ע"י שולמן ועמיתיו (Shulman, 1986) בהמשגה של ידע תוכן של מורים. הם הציעו תחום מיוחד של ידע מורה – ידע תוכן פדגוגי. הדבר שעורר עניין רחב הייתה ההצעה שקיים ידע תוכן ייחודי להוראה, סוג של ידע מקצועי ספציפי. המושג החדש מגשר בין ידע התוכן לבין הוראתו. אולם לאחר כ-20 שנה גשר זה עדיין אינו מובן כהלכה ואין עדיין פיתוח הולם של המסגרת התיאורטית הקוהרנטית ששולמן ביקש למצוא. מאמר זה מדווח על התקדמות באיפיון ידע התוכן להוראה.
ידע תוכן ותפקידו בהגדרת ההוראה כפרופסיה- המאמר מנתח בפירוט את קטגורית ידע המורה של שולמן ומציג את תרומותיו לחקר החינוכי בתחום. תרומה חשובה אחת היא בהגדרה מחודשת של ידע מורה בדרכים המתייחסות לתפקיד התוכן בהוראה. עד אז עסק המחקר בהיבטים כלליים של הוראה ותחומי הדעת היוו את ההקשר בלבד, שולמן אף התייחס אליהם כאל "הפרדיגמה החסרה" במחקר.
תרומה נוספת היא בהבנת התוכן כסוג מיוחד של ידע מרכזי לפרופסיית ההוראה. הקבוצה חקרה כיצד הכשרה מעמיקה בידע תוכן מתרגמת לידע הנדרש להוראת אותו תוכן. שולמן וחבריו טענו שהוראה באיכות גבוהה דורשת ידע מקצועי ברמה גבוהה מעבר לחוקים הפדגוגיים הפשוטים כמו כמה זמן לחכות עד שתלמידים עונים על שאלת המורה. הם פיתחו מערכת של קטגוריות שהאירו את חשיבות התפקיד של ידע תוכן והציבו ידע תוכן ספציפי במרחב של ידע מקצועי להוראה. מערכת זו מראה את חשיבות ההבנות הפדגוגיות והכשירויות בצד ידע התוכן.
בחינת ההיפותזה של שולמן על ידע תוכן ועל ידע תוכן פדגוגי במתמטיקה – טענת החוקרים היא שכוחו של הרעיון שהביאו שולמן ועמיתיו שהוראה דורשת סוג מסוים של ידע תוכן ראוי למחקר ולפיתוח. ברור שלצורך הוראה נדרש ידע תוכן; קובעי מדיניות שואפים להציב מערכת של דרישות סבירות על ידע תוכן. חוקרים יכולים לעזור בהבהרת האופי של דרישות אלה ע"י כך שיאפיינו מושגים ושיטות ביתר דיוק. מטרת החוקרים במאמר זה היא לתאר כיצד הם נגשו לבעיה זו בהקשר של מתמטיקה והוראתה. בניתוח של העבודה המתמטית הנדרשת בהוראת המקצוע הבחינו החוקרים שהאופי של הידע והכשירויות הוא בעל סגנונות שונים. זיהוי טוב יותר של סגנונות אלה עשוי לדעתם לשפר את ההתכשרות להוראת מתמטיקה. אם ידע זו הוא אכן רב-ממדי, כי אז הכשרה מקצועית יכולה להתארגן כך שתעזור למורים ללמוד את מגוון הידע והכשירויות להם הם נדרשים. ההוראה דורשת ידע במפגש שבין תוכן לבין הוראתו. פיתוח כלי למדוד ידע כזה מעלה שאלות על התאמתו ותרומתו להוראת המקצוע ושאלות לגבי השפה והמטפורות שעשויות לעזור ולאתגר למידת מתמטיקה.
בעמודים 394 - 402 במאמר מובא ניתוח של ידע מתימטי ומבנהו ושל מה שנדרש להוראת מתמטיקה, ולהפיכת ידע המורה למתאים להוראה
בניית מפה של ידע תוכן ספציפי שימושי - ההגדרות והקטגוריות המוצעות במאמר לא באו להחליף את התפישות של שולמן ועמיתיו אלא לפתח אותן. למשל, "ידע תוכן ולומדים" ו"ידע תוכן והוראה" שהועלו כאן מתאימים לשני הממדים המרכזיים בידע התוכן הפדגוגי של שולמן (1986Shulman, ). עם זאת עבודה זו מציגה פיתוח מפורט יותר של היסודות של ידע תוכן להוראה ע"י ביסוס המשגה מבוססת- מעשה שלו, ע"י פיתוח תת-תחומים וע"י מדידה ותיקוף הידע של תחומים אלה. במאמר מוצגת דיאגראמה (בעמ' 403)של הגירסה המוצעת ע"י כותבי המאמר לפיתוח קטגוריות ידע המורה של שולמן. גרסה זו כוללת את תת-התחומים: ידע דיסציפלינארי וידע תוכן פדגוגי ובכל אחד שלוש קטגוריות בהתאמה: ידע תוכן משותף (common), ידע תוכן אופקי, ידע תוכן ייחודי, ידע של תוכן ולומדים, ידע של תוכן והוראה, ידע של תוכן וקוריקולום.
פירוט של הפיתוח של המודל של שולמן מופיע בעמודים 404-402 במאמר.
מסקנות
על מורים לדעת את תחום הדעת אות הם מלמדים. אין דבר בסיסי יותר ביכולות מורה. למורים שאינם בעלי ידע בתחום הדעת לא יכול להיות הידע הנדרש כדי לעזור לתלמידים ללמוד אותו. בו בזמן ידיעה של תחום הדעת בלבד לא תספיק להוראתו. המתמטיקה שמורים מלמדים בכיתה אינה המתמטיקה שמלמדים ולומדים בכיתת המכללה. מורים צריכים לדעת מתמטיקה בדרכים שתסייענה להם לצקת משמעות מתמטית לעבודת תלמידים ולבחור דרכים מתאימות להוראת הנושא כך שיובן לתלמידים.
הוראת הדיסציפלינות בקורסי הכשרת מורים נוטה להיות אקדמית במובן הטוב והרע של המושג. לידע הדיסציפלינארי יש נטייה ליטות לכיוונים אחרים מאשר להוראה. לרוע המזל רוב הקורסים הדיסציפלינאריים המוצעים למורים ולמתכשרים להוראה נתפשים ע"י המורים, קובעי מדיניות והחברה בכלל כבעלי השפעה קטנה על המציאות היומיומית של ההוראה ועל שיפור ההוראה והלמידה. זו הייתה נקודת המוצא של שולמן ועמיתיו בשנות ה-80. הנושאים שזוהו אז הם עדיין נושא מרכזי למחקר על הוראה והכשרת מורים. ידע תוכן הוא בעל חשיבות עצומה להוראה ולשיפורה. במקום להניח שידע תוכן פדגוגי הוא מובן מאליו יש צורך למפות ולמדוד אותות ולהסביר טוב מהו השימוש שלו בהוראה יעילה.
ביבליוגרפיה
Shulman, L., (1986). Those who understand: knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), pp. 4-14.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Shulman, L., (1986). Those who understand: knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), pp. 4-14.
yyya