ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי בהכשרת מורים: סקירת שיטות וכלים למדידה והערכה

Abbit, T.J. (2011). Measuring technological pedagogical content knowledge in preservice teacher education: A review of methods and instruments, Journal of Research on Technology in Education, 43(4), 281-300.

המאמר תורגם מאנגלית וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: טכנולוגיה וחינוך, ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי, הכשרת מורים, מדידה והערכה

המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי של מתכשרים להוראה.

ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי* – מן המחקרים הרבים העוסקים בשילוב טכנולוגי בכיתות גן ובית-ספר עולה מסגרת של ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Koehler, 2006) המציגה את הידע הנדרש לשימוש בטכנולוגיה במסגרת חינוכית בדרכים אותנטיות והולמות פדגוגית. מסגרת זו מוסיפה את התחום "ידע טכנולוגי" למושג ידע תוכן פדגוגי(Shulman, 1986), כדי להדגיש את הנוכחות של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות הוראה ולפוטנציאל הטרנספורמטיבי של טכנולוגיות אלה.

הבסיס של ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי בצורתו העכשווית פותח בסדרה של ניסויים (Mishra et al 2007 Koehler et al., 2004), והוא מתאר את הקשרים בין ידע פדגוגי, ידע תוכני וידע טכנולוגי כסוגי ידע הדרושים למורים כדי לשלב טכנולוגיה בהוראה בדרכים משמעותיות. מסגרת זו מאפשרת למורים, לחוקרים ולמורי-מורים לנוע אל מעבר לגישות הפשטניות המתייחסות לטכנולוגיה כמרכיב מתווסף ולא כחלק מתהליכי הוראה ולמידה (Mishra & Koehler, 2009).

ככל שהפופולריות של מסגרת זו גדלה כך מתרחב השימוש בה במחקרי הערכה בהקשרים בית ספריים, ובהם מחקרים על השימוש ב-WWW (Lee & Tsai, 2010), על למידה מקוונת (Doering et al., 2009), על פיתוח קהיליות מעשה (Engelien et al, 2009) ועל השימוש בווידאו דיגיטלי מהגן ועד יב' (Hofer & Swan, 2008). מסגרת ידע התוכן הטכנולוגי פדגוגי שימשה גם להמשגת מבנים אחרים הנחשבים כבעלי השפעה על שילוב טכנולוגיה ובהם אמונות על מסוגלות עצמית ובטחון (Albion et al., 2010).

הכשרת מורים מהווה הקשר ייחודי ליישום מסגרת ידע זו. בהקשר של ההכשרה ידע המורים צומח בסביבות למידה שונות: בקורסים, בסדנאות ובהתנסויות המעשיות. כך צמחו גישות רבות להבנה ולפיתוח ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי ולשימוש בו כדי להבין טוב יותר את ההשפעות של התנסויות ודגמי למידה שונים על ההכשרה.

סקירת הספרות – הסקירה מכוונת לתת רקע ולסקור את המאמצים להערכת ידע מורי מורים בתחומים הנזכרים ולדון באתגרים ובפוטנציאל שיש לשימוש בשיטות ובכלים אלה. הדיון העוסק בקשר בין ידע טכנולוגי לבין ידע תוכן פדגוגיShulman, 1986) ) עודו מתפתח וניזון ממחקרים ומניסויים מתמשכים. עוד לפני פיתוח המושג ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי הוגדר ידע הסטודנטים בתחום כידע שהתפתח אל מעבר לשליטה בטכנולוגיה לשימוש אישי להבנה כיצד ניתן לשלבה בהוראת תחומי דעת שונים, ואף לראייתה כתחום דעת בפני עצמו (Keating & Evans, 2001, Margerum-Leys & Marx, 2002). נבחנו גם הגורמים המשפיעים על החלטות המתכשרים אם לשלב (או לא) טכנולוגיה בהוראה (Niess, 2005).

הכלים למדידת ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שעלו בסקירה – חוקרים התייחסו לקושי במדידה מדויקת של ידע זה בקרב מתכשרים להוראה במגוון דרכים המתארות את השאלה כיצד ידע המורה משפיע על ההוראה הממשית, וכן קשיים הקשורים ליעילות, למהימנות ולתוקף של שיטות המדידה.

1. כלי סקר כמותי למדידה כיצד מתכשרים תופסים מושגים של זמן ומאמץ, התנסות למידה ולמידה מקוונת בהקשר של פיתוח קורסים מקוונים ( Mishra & Koehler, 2005). בכלי 33 היגדים בסולם ליקרט בדירוג בן 7 דרגות + שתי שאלות פתוחות קצרות. ייחודו של הכלי: התמקדות בתהליכים קוגניטיביים. מגבלה: המיקוד בקורס אחד ובסביבת למידה ספציפיים אינם מאפשרים שימוש נוסף אחר.

2. ניתוח שיח ככלי לחקר התפתחות ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי (Koehler et al., 2007). נעשה ניתוח של רשימות מפורטות של דיוני קבוצה, התכתבויות בדוא"ל בין חברי הקבוצה, סקרים ומקורות אחרים שנבנו ע"י הקבוצה. מגבלות/קשיים: סכנת סובייקטיביות והטיה, הזמן הנדרש לצורך המחקר והתלות בהקשר הייחודי ((Schmidt et al., 2009b.

3. הסקר של ידע הוראתי וטכנולוגי של מתכשרים להוראה ( (Schmidt et al., 2009b – מטרת הכלי "לבחון התפתחות ידע וכן פדגוגי-טכנולוגי של מתכשרים להוראה" כהגדרת המפתחים. הכלי כולל 10 תת- סולמות בעלי 3 – 8 פריטים כל אחד. הסולמות מודדים תחומי ידע רבים המיוצגים בידע תוכן פדגוגי טכנולוגי. הסקר כולל גם שאלות דמוגרפיות ושאלות פתוחות, המתמקדות בשאלה כיצד תופסים המתכשרים את הדיגום של מורי המורים במהלך תוכנית ההכשרה בתחום הנבדק. נעשה שימוש בכלי זה בכמה מחקרים(Sahin et al., 2009a, 2009b, Schmidt et al., 2009a).

4. מדידה בדיווח עצמי – הסקר בצורתו העכשווית מספק מדידה ישירה ושימושית כדיווח עצמי של המתכשרים להוראה, תוך מאמץ לביסוס תוקף ומהימנות. הוא מספק בסיס יציב לסקרים דומים שייושמו בעתיד לבדיקת ידע מתכשרים בתחומי דעת אחרים. הכלי מבטא פשרה במונחים של הרגישות שלו להקשר של ידע מורים, שכן הוא הופעל בתוכניות הכשרה לחינוך בגיל הרך ובבית הספר יסודי בלבד. במובן זה ההקשר רחב יותר מזה שבכלי מס' 1 .

5. מדידות מבוססות–ביצוע – הניסיון הוא לבדוק ידע באמצעות אביזרים(artifacts) שהמתמחים יוצרים. ההנחה היא שהתוצרים מעידים על תכנון ההוראה ועיצובה, וניתן להעריך באמצעותם את הידע בתחומי הפדגוגי טכנולוגי כנ"ל : א. ניתוח של אירועים הוראתיים(Graham et al., 2010), ב. רובריקה לניתוח מערכי שיעורים לבדיקת הידע ולהערכת תהליכי קבלת החלטות הכוללת ארבעה ממדים: מטרות תוכנית הלימודים וטכנולוגיות, אסטרטגיות הוראתיות וטכנולוגיות, בחירת טכנולוגיות, התאמה של תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה (Harris et al., 2010).

סיכום, במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן.

* TPACK = Technological Pedagogical Content Knowledge

ביבליוגרפיה

Albion, P., et al., (2010). Auditing the TPACK confidence of Australian preservice teachers: The TPACK Confidence Survey (TCS), in: C. Crawford et al (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 3772-3779.
Doering, A., et al., (2009). GeoThentic : Designing and assessing with technology, pedagogy and content knowledge, Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 9(3), 316-336.
Engelien, K., et al, (2009). TPACK analysis of communities of practice, in: I, Gibson et al., (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 4062-4068.
Graham, et al., (2010). The decision-making process of preservice teachers as they integrate technology, in: C. Crawford et al (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 4062-4068.
Harris, et al., (2010).Testing a TPACK – based technology integration assessment rubric, in: C. Crawford et al (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 3833-3840.
Hofer, M., & Swan, K.O. (2008). Technological pedagogical content knowledge in action: A case study of a middle school digital documentary project, Journal of Research on Technology Education, 41(2), 179-200.
Keating, T., & Evans, E. ( 2001). Three computers in the back of the classroom: Preservice teachers' conceptions of technology integration, in: J. Price et al., (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 1671-1676.
Koehler, M., et al., (2004). With a little help from your students: A new model for faculty development and on-line course design, Journal of Technology & Teacher Education, 12(1), 25-55.
Koehler, M., et al., (2007). Tracing the development of teacher knowledge in a design seminar: Integrating content, pedagogy and technology, Computers and Education, 49(3), 740-762.
Koehler, M., & Mishra, P. .(2009)What is technological content knowledge? Contemporary Issues in Technology and Teacher Education, 9(1), 60-70.
Lee, M. H., & Tsai, C. (2010). Exploring teachers' perceived self-efficacy and technological pedagogical content knowledge with respect to educational use of the WWW, Instructional Science, 38(1), 1-21.
Margerum-Leys, J., & Marx, R. (2002). Teacher knowledge of educational technology: A case study of student/mentor teacher pairs, Journal of Educational Computing Research, 26(4), 427-462.
Mishra, P., & Koehler, M.,(2005). Educational technology by design: Results from a survey assessing its effectiveness, in: C. Crawford et al (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 1-7.
Mishra, P., & Koehler, M., (2006). Technological pedagogical content knowledge: A framework for teacher knowledge, Teachers College Record, 108(6), 1017-1054.
Mishra, P., et al., (2007). Developing technological pedagogical content knowledge through teaching online, in: R. Carlsen et al., (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 2208-2213.
Niess, M.L. (2005). Preparing teachers to teach science and mathematics with technology: Developing a technology pedagogical content knowledge, Teaching and Teacher Education, 21(5), 509-523.
Sahin, I., et al., (2009a). Impact of preservice teachers' technological pedagogical on their vocational self-efficacy beliefs, in: G. Ian et al., (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 4137-4144.
Sahin, I., et al., (2009b). Relationship of preservice teachers' technological pedagogical content knowledge with their vocational self-efficacy beliefs, in: C.D. Maddux (Ed.), Research highlights in technology and teacher education, Chesapeake, VA: AACE, 293-301.
Schmidt, D., et al., (2009a). Examining preservice teachers' development of technological pedagogical content knowledge in an introductory instructional technology course, in: G. Ian et al., (Eds.), Proceedings of the Society for Information Technology & Teacher Education International Conference, Chesapeake, VA: AACE, 4145-4151.
Schmidt, D., et al., (2009b). Technological Pedagogical content knowledge: The development and validation of an assessment instrument for preservice teachers, Journal of Research on Technology in Education, 42(2), 123-149.
Shulman, L. (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), 4-14.