טיפוח תפקיד הטיוטור הסטודנט בקהיליית ההוראה באוניברסיטה
מאת: A.K Sutherland
מקור וקרדיט :
Sutherland, A.K. (2009). Nurturing undergraduate tutors' role in the university teaching community, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 17(2), 147-164.
מילות מפתח: טיוטור-סטודנט, אימון ותמיכה
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
המאמר עוסק בסטודנטים כטיוטורים באוניברסיטה ובוחן את ההתנסויות, התמיכה וההשתתפות שלהם בקהיליה האקדמית כולה. מדובר בסטודנטים, לעתים במהלך לימודיהם לתואר הראשון, המקבלים תפקידי טיוטורים לסטודנטים אחרים המתקשים בהשתלבות בלמידה האקדמית, בעקבות ההטרוגניות הרבה המסתמנת בקרב האוכלוסייה הלומדת (Choat, 2006). סטודנטים-טיוטורים אלה הם לרוב מתחילים במונחים של תחומי דעת ודרכי הוראה. עליהם לאזן בין חייהם כסטודנטים בעלי ציפיות לבין הכניסה לקהיליית המורים באקדמיה. גם הציפיות מן ההוראה באוניברסיטה מצד החברה, הממשלות, סטודנטים וסגלי האוניברסיטאות עצמן, יוצרות לחץ גובר על מורים בלתי מנוסים אלה בדרישה שיקיימו סביבות למידה איכותיות בעבודתם הטיוטוריאלית. הדבר מחייב בחירה נכונה, הכשרה ותמיכה מתמשכת לאורך זמן. לטענת הכותב יש להעניק להם את ההזדמנות להיות משתתפים בטווח פריפריאלי לגיטימי (Lave & Wenger, 1991) (-LPP"legitimate peripheral participants"), לפני שמצפים מהם להיות משתתפים מלאים בקהיליית המעשה של מורי האוניברסיטה. המסגרת המושגית מתבססת על:
א. קהיליות מעשה (Lave & Wenger, 1991,Wenger, 1998) – הסטודנטים המלמדים מהווים חלק מקהיליית מורים. הם נכנסים לתפקיד "כעולים חדשים" בעלי ניסיון הוראה מועט ביותר וניתן לתארם כחברי קהיליה הפועלים בשוליה;
ב. סטודנטים כטיוטורים – האוניברסיטאות עושות שימוש גובר והולך בחברי סגל לא קבועים, במשרות חלקיות ובבעלי חוזים מוגבלים / קצרי טווח לצורכי הוראה (Sheridan, 2008 ,Anderson, 2007).
המחקר על סטודנטים-עמיתים כטיוטורים מאוחד בטיעון שלמידה כזו בין זוגות או קבוצות של מתחילים תורם הן למנחה והן למונחה קוגניטיבית ורגשית (Colvin, 2007,Goodlad & Hirst,1989).
במחקר הנוכחי, בשונה מהאחרים, הסטודנטים נטלו על עצמם תפקידי טיוטורים כשהציפיות מהם היו למומחיות הדומה לסגל הקבוע והמנוסה.
ממצאים ודיון
האתגר העומד בפני מעסיקיהם של הסטודנטים- טיוטורים הוא לרתום את ההנעה, העדר הניסיון והפריפריאליות שלהם לטובת הסטודנט , ההוראה וקהיליות המעשה.
מתן לגיטימציה לסטודנטים להיות טיוטורים כחלק מסגלי ההוראה עולה בקנה אחד עם התיאוריה של למידה מצבית(במקרה זה, למידה להיות מורה באוניברסיטה) הדורשת קיום של LPP בקהיליית מעשה. יש בכך כדי לפתח בקרב הטיוטורים ידע וכשירויות תוך שמירה על זהותם כסטודנטים.
הסטודנטים שמלאו תפקיד של טיוטורים במחקר זה התייחסו לנקודות הבאות:
1) הצורך באיזון ההשתייכות לשתי קהיליות מעשה: של סטודנטים ושל מורים,
2) הציפיות למומחיות מצד המונחים ומצד הסגל,
3) העיסוק בחונכות תוך כדי קבלת חונכות מאחרים(לפעמים),
4) מילוי יעיל של התפקיד, השתתפות פריפריאלית יעילה,
5) הרווחים עבור הסטודנטים-המונחים ועבור הסטודנטים-הטיוטורים,
6) הצורך בתמיכה מובנית ושיטתית.
המלצות ומסקנות
כתוצאה מהמחקר האוניברסיטה, שבה מפעילים סטודנטים כטיוטורים ושבה נערך המחקר, מינתה מרצה בכיר בעל ידע בפיתוח מקצועי של טיוטורים לתאם את התמיכה וההכשרה של הקבוצה הזאת. הנוכחות בסדנאות הטיוטורים גדלה מאוד, ובלטה בסדנאות שנתנו הכשרה דיסציפלינארית ייחודית בצד הסדנאות בעלות האופי הגנרי. גובש גם הסכם מקצועי עם האיגוד המקומי הכולל גמולי שעות(3) ומתן ספר הדרכה והדרכה מקוונת.
צעדים מומלצים בהקשר זה:
· קיום פגישות פורמליות סדירות,
· מתן הזדמנויות רבות יותר לחונכות פורמלית,
· ניסוח ופרסום קוים מנחים ברורים לתכנון שיעורי הטיוטורים ולמתן ציונים,
· תיאום ציפיות ברור ובשלב מוקדם, משאבים וסטאטוס.
נושא זה של סטודנטים כטיוטורים דורש עוד מחקר רב שכן יש לו פוטנציאל רב ובצידו גם סיכונים לא מעטים. ממצאי מחקר זה שכלל מדגם קטן ביותר (11 נבדקים) אינם ברי הכללה אולם הם צעד לכיוון של קיום מחקר רחב וממצה יותר על ההתנסויות, הצרכים וההשפעה שקשורים לתפקיד זה.
ביבליוגרפיה
Choat, D. (2006). Strategic review of the tertiary education workforce: casual, part- time and contracted staff, Wellington, NZ: Tertiary Education Commission.
Colvin, J.W. (2007). Peer tutoring and social dynamics in higher education, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 15(2), 165-181.
Goodlad, S., & Hirst, B. (1989). Peer tutoring: a guide to learning by teaching, London: Kogan Page.
Lave, J., & Wenger, E. (1991). Situated learning: legitimate peripheral participation, Cambridge: Cambridge University Press.
Sheridan, L. (2008). Recognition, enhancement, development: the contribution of sessional teachers to higher education Retrieved 3.6. 2008 from the RED website: http://www.cadad.edu.au/sessional/RED
Wenger, E. (1998). Communities of practice: learning, meaning and identity, Cambridge: Cambridge University Press.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Choat, D. (2006). Strategic review of the tertiary education workforce: casual, part- time and contracted staff, Wellington, NZ: Tertiary Education Commission.
Colvin, J.W. (2007). Peer tutoring and social dynamics in higher education, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 15(2), 165-181.
Goodlad, S., & Hirst, B. (1989). Peer tutoring: a guide to learning by teaching, London: Kogan Page.
Lave, J., & Wenger, E. (1991). Situated learning: legitimate peripheral participation, Cambridge: Cambridge University Press.
Sheridan, L. (2008). Recognition, enhancement, development: the contribution of sessional teachers to higher education Retrieved 3.6. 2008 from the RED website: http://www.cadad.edu.au/sessional/RED
Wenger, E. (1998). Communities of practice: learning, meaning and identity, Cambridge: Cambridge University Press.
yyya