טבע הלמידה, שימוש במחקר כהשראה לפרקטיקה

Dumont, H., Istance, D., & Benavides, F. (Eds.) (2010), The Nature of Learning, using research to inspire practice, Center of Educational Research and Innovation, OECD.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

 יש היום עניין רב באופי/טבע הלמידה וביצירת הסביבות לקידומה. מניעים גלובליים מביאים את כל המדינות לתת עדיפות עליונה ליצירת רמות גבוהות של ידע וכשירויות ולהקדשת תשומת לב רבה לצורות תובעניות יותר של כשירויות המתאימות/נדרשות למאה ה-21. במקביל נטען שגישות חינוכיות מסורתיות אינן עונות על סדר יום חדש זה. סקרים בינלאומיים שכבר נעשו מפנים זרקור לשאלה כיצד ניתן לשפר ולשנות את תוצרי הלמידה שנמצאו. למרות רמות גבוהות של השקעה בחינוך והכנסת רפורמות חינוכיות אקסטנסיביות במדינות שונות ב- OECD, קשה להשפיע על "הקופסה השחורה" של הוראה ולמידה.

במסגרת ה- OECD פותחה סוללה מרשימה של מחקרים וסקרים המטפלת בסדרי עדיפויות אלה: סקרי PISA הם בעלי מעמד יציב במישור הבינלאומי, הסקר על הוראה ולמידה (TALIS) שאסף נתונים מכ- 70,000 מורים ומנהלי בתי ספר ב-23 מדינות נתן תמונה בינלאומית מפורטת על תנאי ההוראה והלמידה, המרכז לסביבות למידה יעילות (CELE) בוחן את החינוך לאור השאלה אילו תוכניות ותנאים הולמים למאה ה-21.

מרכז CERI לחקר סביבות למידה חדשניות תורם אף הוא תרומה חשובה באמצעות ניתוח רחב של למידה וחדשנות, כולל המיזם של "סביבות למידה מחדשות"(ILE) והוא שפרסם דוח/ספר זה. בשנים האחרונות עובד מרכז CERI על כמה נושאים ובהם: כיצד מדינות יכול להפוך את החידושים למערכתיים יותר ולתחזק אותם? , האופי של מיומנויות ה-21, כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות כדי לעצב מחדש סביבות למידה?, המאפיינים של "לומדים במילניום החדש", דוגמאות של הערכות מעצבות בבתי- ספר ובקרב מבוגרים נמוכי-כישורים, נוירולוגיה ולמידה. הספר הוא אבן דרך בפרויקט "סביבות למידה חדשניות" (ILE=Innovative Learning environments), שבמסגרתו נכתב הספר. מטרתו, על פי הכותרת, להעשיר את מדיניות החינוך ואת הפרקטיקה החינוכית באמצעות רפלקציה מבוססת-עדויות על הדרך בה סביבות למידה צריכות להיבנות.

חוקרים חינוכיים מובילים ומומחים בלמידה הוזמנו לסקור ממצאי מחקר רלבנטיים, כל אחד בהתייחס להיבטים ספציפיים של התמונה הכוללת ולהציג את ההשתמעויות המרכזיות בדרך מובנת ונגישה.

תקציר מנהלים

א) פרקי הספר:
1) ניתוח ותכנון של סביבות למידה במאה ה-21
• למידה במרכז הבמה
• מדוע "בסביבות למידה"
• מטרת הספר

2) התפתחויות היסטוריות בהבנת למידה
• מושגים מרכזיים של למידה במאה ה-20,
• תיאוריות למידה ופרקטיקה חינוכית: יחס משונה,
• הבנות עכשוויות של למידה,
• הערות מסכמות והשתמעויות למדיניות

3) הפרספקטיבה הקוגניטיבית על למידה: 10 ממצאים שהם אבני דרך
זווית הראייה הקוגניטיבית על למידה-מבוא
ממצאים שהם אבני דרך למחקר קוגניטיבי על למידה

מסקנות

4) התפקיד הקריטי של הנעה ורגש בלמידת כיתה
• ההשפעה של אמונות על הנעה ורגשות על למידה
• עקרונות הנעה מרכזיים
• השתמעויות למדיניות

5)למידה מזווית ראיה התפתחותית וביולוגית
• חקר המוח, החשיבה וחינוך
• טבע פוגש טיפוח
• כיצד אנשים משתמשים במוח ללמידה
• רגש וקוגניציה קשורים במוח
• שפה ואוריינות
• מתימטיקה
• אנשים משתמשים במוחים באופן שונה ובנתיבי למידה שונים
• אנשים משתמשים במוחם ללמדו באמצעות אינטראקציות חברתיות בהקשר תרבותי,
• השתמעויות לתכנון סביבות למידה.

6) תפקדי הערכה מעצבת בלמידה יעילה
• מדוע הערכה מרכזית ללמידה,
• הערכה מעצבת כמשוב,
• הערכה מעצבת כחלק מהוראה,
• סינתזה תיאורטית: הערכה מעצבת והערכה ללמידה,
• הערכה מעצבת: תהליכי הוראה מרכזיים,
• הערכה מעצבת וויסות של תהליכי למידה,
• סיכום

7) למידה שיתופית: מה גורם לעבודה בקבוצות "לעבוד"?,
• שיטות ללמידת קבוצה מובנית
• שיטות ללמידה קבוצתית לא פורמלית,
• מה גורם לעבודה בקבוצות לעבוד
• למידה שיתופית בסביבות למידה למאה ה-21.

8) למידה עם טכנולוגיה
• מדע הלמידה: כיצד אנשים לומדים עם טכנולוגיה,
• מדע ההוראה: כיצד לסייע לאנשים ללמוד עם טכנולוגיה,
• עקרונות של תכנון הוראתי ללמידה עם טכנולוגיה,
• סיכום

9) סיכויים ואתגרים לגישות מבוססות-חקר ללמידה
• הצורך בלמידה מבוססת-חקר כדי לתמוך בכישורי המאה ה-21
• זווית ראיה היסטורית בלמידה מבוססת-חקר
• הערכות מחקר על למידה מבוססת-חקר,
• החשיבות של הערכה בגישות מבוססות-חקר,
• תמיכה בשיתופיות בגישות חקר,
• אתגרים של גישות חקר ללמידה,
• כיצד יכולים מורים לתמוך בחקר יעיל
• סיכום.

10) הקהילייה המשאב ללמידה: ניתוח של למידה-שרותית אקדמית בחינוך יסודי ותיכון
• העלייה של למידה-שרותית,
• מהות הפדגוגיה,
• ההשפעות של למיד שרותית על תלמידים,
• מבט לעתיד.
11) השפעות של משפחה על למידה של ילדים וחברות
• כיצד משפיעות משפחות על התפתחות הלמידה של ילדים,
• על אילו תוצאים בית ספריים מפשיעות משפחות?
• מסקנה – חיזוק יחסי בית - בית ספר.

12) יישום חידושים: מדגמים של חזון לפרקטיקה יומיומית
• האתגר של חידוש בחינוך,
• אסטרטגיות שלתכנון ארגוני: תיאוריות סוציולוגיות וארגוניות,
• תכנון מחדש את הפרקטיקה הבית-ספרית למען שינוי ארגוני "Kernel routines".

13) כיוונים עתידיים לסביבות למידה במאה ה-21
• מסקנות מתרחבות,
• אג'נדה חינוכית תובענית,
• האתגר של היישום.

ב) מדוע או מנין העניין בלמידה?

בשנים האחרונות למידה עומדת במרכז הבמה מסיבות שונות במדינות שונות. הדבר מגדיר את המטרות של כרך חשוב זה על סביבות למידה חדשניות.

מדינות ה-OECD התנסו בשינוי עמוק מהישענות על בסיס תעשייתי להישענות על בסיס ידע. שינויים גלובליים מביאים לחזית מה שנקרא מיומנויות המאה ה-21. האיכות והכמות של למידה הופכות למרכזיות, בליווי התחושה וההבנה שהגישות המסורתיות ללמידה אינן מספקות עוד.

גורמים דומים מסייעים בהסבר המיקוד המודגש במדידה של תוצרי למידה(למשל מבחני PISA), בשני העשורים האחרונים המגבירים אף הם את תשומת הלב בלמידה. כדי לנוע אל מעבר לאבחון של רמות הישגים ושל נקודות חולשה אל השינוי המצופה יש צורך להעמיק את ההבנה של הדרך בה אנשים לומדים.

ההתפתחות המהירה והנוכחות המודגשת של ICTמציבים מחדש את גבולות ההזדמנויות החינוכיות. עם זאת, השקעות משמעותיות במשאבים דיגיטאליים לא יצרו מהפכה בסביבות למידה. כדי להבין כיצד ניתן ליצור מהפכה כזו ראוי להקדיש יתר תשומת לב לאופי הלמידה.
הבסיס המחקרי על למידה צמח בצורה משמעותית ביותר, אך חוקרים רבים מבחינים בדרך הלקויה שבה בתי ספר נוטים להדגים את המסקנות על למידה. בו בזמן, מחקר רב מידי על למידה מנותק מהמציאות החינוכית ומקובעי המדיניות. האם ניתן לבנות את הגשרים כך שהפרקטיקה תרוויח מבסיס הידע המוכח הגדל?

ג) אופי (nature) הלמידה

הכרך שלפנינו מבקש לסייע לבנות את הגשרים, "תוך שימוש במחקר כמעודד או ממריץ את הפרקטיקה". חוקרים מובילים הוזמנו להציג את זוויות הראייה השונות שלהם על למידה, תוך סיכום גופי מחקר גדולים וזיהוי המשמעות שלהם לתכנון סביבות למידה, בדרך שתהייה רלוונטית למנהיגות החינוכית ולקובעי המדיניות.

הפרקים הראשונים מתייחסים לאופי הלמידה, כולל זוויות הראיה הקוגניטיביות, רגשיות וביולוגיות. בעקבותיהם יש סקירה של גישות ועדויות של סגנונות שונים של יישום: הערכה מעצבת, צורות למידה שיתופיות ומבוססות-חקר, יישומים מבוססי-טכנולוגיה כמו גם למידה מעבר לסביבות הכיתה בקהיליות ובמשפחות. הפרק שלפני האחרון שוקל אסטרטגיות למיקוד מחודש של ארגונים חינוכיים על ההתנגדות המובנית שלהם לחידושים ולשינויים.

הפרקים אינם מציגים את כל ממצאי המחקר במלואם אך מספקים יחד בסיס ידע חזק לבניית סביבות למידה למאה ה-21. כפי שמופיע בפרק השני יש הסכמה בין חוקרים רבים לגבי החשיבות הרבה שארגונים וקובעי מדיניות יפתחו בקרב לומדים "מומחיות הניתנת להתאמה(adaptive)"" או " כשירות הניתנת להתאמה(adaptive)" , כלומר, יכולת ליישם ידע משמעותי וכשירויות בצורה גמישה ויצירתית במצבים שונים.

ד) מסקנות על למידה

המסקנות , שמנוסחות להלן, שיש בהן עריכה מחודשת וכוללת או מכלילה של העדויות שנסקרו בפרקים השונים, מוצגות בפרק האחרון בצד דיון על האתגר העולה לנוכח הרצון ליישמן.

המסקנות מוצגות להלן בקצרה :

1) סביבת הלמידה רואה בלומדים את המשתתפים המרכזיים שלה, מעודדת מעורבות פעילה שלהם ומפתחת בהם הבנה של פעילותם הם כלומדים - סביבת למידה הנבנית סביב המרכזיות של למידה מעודדת את הלומדים להיות "לומדים בעלי מכוונות-עצמית". המשמעות היא שיש פיתוח של יכולות מטה-קוגניטיביות של הלומדים כך שהם יכולים לעקוב, להעריך ולהביא למיטב את רכישת הידע ואת השימוש בו(פרק 2 בדוח). המשמעות היא גם שיש להם יכולת לווסת רגשות והנעות במהלך הלמידה(פרקים 4 ו-5). רבים קראו לשינוי בתפקיד המורה מ"החכם על הבמה" אל "המדריך מן הצד", אך יש להזהיר נגד שימוש כוללני באפיון זה שמא יפורש כשחרור המורה, כפרט וככלל, מאחריות ללמידה של הלומדים(פרק 6).

2) סביבת הלמידה מבוססת על האופי החברתי של הלמידה ומעודדת בצורה פעילה למידה מאורגנת ושיתופית – למידה יעילה אינה פעילות "סולנית" אלא פעילות "מופצת" (distributed) : בניה אישית של ידע מתרחשת בתהליכים של אינטראקציה, משא ומתן ושיתוף(פרק 2). עד כמה שרב הערך של מחקר-עצמי וגילוי עצמי, הלמידה תלויה באינטראקציה עם אחרים(פרק 5 ו-7). ללמידה שיתופית בכיתה יש השפעות מוכחות על למידה, אם היא נעשית בצורה הנכונה . למרות זאת, גישות מסוג זה הן עדיין שוליות ברוב הפעילות הבית-ספרית. היכולת לשתף פעולה וללמוד בצוותא חייבת להתקיים כחלק מכשירויות המאה ה-21.

3) מומחי הלמידה העובדים בסביבת הלמידה צריכים להיות רגישים וקשובים ( attuned) ) להנעות של הלומדים ולתפקיד המרכזי של רגשותיהם בתהליך הלמידה- הממד הרגשי והממד הקוגניטיבי של הלמידה משולבים זה בזה. חשוב להבין לא רק את ההתפתחות הקוגניטיבית של הלומד אלא גם את ההנעות והמאפיינים הרגשיים שלו. עם זאת, ראוי לציין, שהחשיבה החינוכית המקובלת במערכות החינוך עדיין מדגישה הרבה יותר את ההיבט הקוגניטיבי (פרק 4 בדוח). ההצלחה של גישות רבות העוסקות בטכנולוגיה (פרק 8), בלמידה שיתופית (פרק 7), למידה מבוססת-חקר (פרק 9) ולמדה לשירות (פרק 10) תלויה ביכולת ליצור בקרב הלומדים מוטיבציה ומעורבות.

4) סביבת הלמידה רגישה לשונות בין הלומדים שבה, תוך דגש על הידע הקודם שלהם – תלמידים שונים זה מזה בדרכים רבות: ידע קודם, יכולות, תפישות של למידה, סגנונות ואסטרטגיות למידה, עניין, הנעה, אמונות על מסוגלות עצמית ורגשות וכן היבטים סוציו-תרבותיים ובהם: שפה, רקע תרבותי ורקע חברתי. הידע הקודם תלוי ביותר במשפחה ובמקורות הרקע של הלמידה ולא רק במה שבית הספר או סביבת הלמידה מבקשות להעניק. היכולת להתמודד עם שונות כזאת מהווה אתגר אמיתי, ובו בזמן – הצורך החשוב הוא להבטיח שאנשים צעירים ילמדו יחד במסגרת תרבותית וחינוכית שיתופית.

5) סביבת הלמידה יוצרת/מעצבת/ בונה תוכניות הדורשות עבודה קשה ומאתגרת אך ללא עומס מופרז – סביבות הלמידה יעילות יותר כשהן רגישות לשונות בין פרטים וגם לכך שכל לומד זקוק לאתגר מספיק כדי להתקדם. צריך להתאים את העומס והדרישות ליכולת של כל לומד להגיע אל מעל לרמתו הקיימת ולא להפריז. סביבות למידה צריכות לדרוש עבודה קשה ומאמץ מכל המעורבים. עם זאת, הממצאים המדווחים בספר מראים גם שעומס יתר וניהול מדכא-הנעה המבוסס על לחץ מתמיד אינם פוריים, שכן הם אינם מקדמים למידה יעילה(פרק 3 ו-8).

7) סביבת למידה פועלת תוך הבהרת ציפיות ושימוש באסטרטגיות הערכה עקביות לציפיות אלה. יש דגש חזק על משוב מעצב לתמיכה בלמידה – תהליך הערכה הוא קריטי ללמידה. אופי ההערכות מגדיר את הדרישות הקוגניטיביות מן העבודה שהלומדים נדרשים לעשות(פרק 9). הוא מספק את הגשר בין הוראה לבין למידה(פרק 6). כאשר ההערכה היא אותנטית ומתאימה למטרות היא מהווה כלי חזק לתמיכה בלמידה; אם לא – היא יכולה לגרום להסחת-דעת רצינית. המחקר מראה שיש קשרים הדוקים בין הערכה מעצבת לבין הצלחה בלמידה. ראוי שגישות כאלה ישתלבו בלמידה השוטפת בכיתה(פרק 6).

8)סביבת הלמידה מקדמת "קשר אופקי("horizontal connectedness ) בין תחומי ידע ונושאים וגם ביחס לקהילייה ולעולם הרחב – מבני ידע מורכבים נבנים ע"י ארגון קטעי ידע בסיסיים בדרך היררכית; מושאי למידה צריכים להשתלב במסגרות רחבות יותר, בהבנות ובמושגים(פרק 3). הקשר הנוצר משילוב כזה של פרטים במסגרת רחבה מאפשר העברת ידע ושימוש בו בהקשרים שונים ולטיפול בבעיות שונות. קשר והעברה בין תחומים הם מן המאפיינים המגדירים את כשירויות המאה ה-21 ומכאן חשיבותם לעניינינו. לבעיות חיים משמעותיות יש תפקיד מרכזי בחיזוק הרלוונטיות של הנלמד, ביצירת במעורבות ומוטיבציה. גישות מבוססות חקר וקהילייה ללמידה מציעות דוגמאות של הדרך בה ניתן לעשות את הדבר (פרקים 9 -10). ראוי שסביבת למידה יעילה לא תהייה מנוגדת להשפעות ולציפיות שהלומד מביא מן הבית, וטוב יותר – תפעל יחד עימן ובהתאמה להן (פרק 11).

ספר זה הוא אבן דרך ב- ILE , ובא בעקבות הספר "Innovating to Learn…" מ-2008. מטרת הספר הזה ליידע את קובעי המדיניות והמעשה , באמצעות רפלקציה מבוססת על הדרך בה ראוי לבנות סביבות למידה. חוקרי חינוך מובילים ומומחי למידה מציגים בספר ממצאי מחקר על היבטים שונים של הנושא כדי ליצור תמונה שלמה ולהאיר השתמעויות מרכזיות בדרך נגישה ומובנת.