חשיבה מחדש לגבי ההשפעות של מבנה הפעילות בכיתה על מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים

 Sean Kelly & Julianne Turner. "Rethinking the Effects of Classroom Activity Structure on the Engagement of Low- Achieving Students", Teachers College Record Volume 111 Number 7, 2009, p. 1665-1692.

העמדה הנפוצה בספרות לגבי מבנה הפעילות בכיתה מניחה שדרך ההוראה בכיתה קשורה לבעיות ההולכות וגוברות של הנעה להישגיות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. מחקר זה הוא סקירת ספרות על הקשר בין מעורבות התלמידים ומבנה הפעילות בכיתה. המחברים סוקרים מחקרים כמותיים ואיכותניים החוקרים את הקשר בין מבנה הפעילות בכיתה לבין מעורבות התלמיד, תוך שימת דגש על מחקרים המזהים אינטראקציה בין רמת ההישגיות של התלמידים, מבנה הפעילות ומעורבות. המחקר בוחן האם צורות ההוראה בכיתה קשורות לבעיות של הנעה להישגיות וחוסר מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים?

חוקרים הניחו עד כה כי נוכחות ההוראה בכיתה השלמה (ללא חלוקה להקבצות) עשויה לספק הקשר למעורבות המופחתת של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. אולם, (1989) Eccles and Midgley טענו כי קיימת הוכחה מעטה לטענה כי העלייה הדרמטית בחיזוק ההוראה בכיתה השלמה (whole-class instruction ) בכיתות בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים אחראית לבעיות הולכות וגוברות של הנעה להישגיות. זאת מאחר ואין הוכחה לכך שפיזור וחלוקת המעורבות בקרב תלמידים בעלי הישגים גבוהים ותלמידים בעלי הישגים נמוכים משתנה במשך הזמן.

השוואה בין מגמות עולמיות בדפוסי מעורבות בכיתה עם מגמות לגבי שימוש במבני הפעילות היא דרך עקיפה בלבד על מנת להעריך את הקשר בין הוראה בכיתה לבין מעורבות. גישה ישירה יותר היא לצפות ברמות של מעורבות בכיתות השונות בהתייחס למבנה הפעילות.

מסקנה

במאמר זה, המחברים טענו שהאפיון הכולל של מבנה הפעילות בכיתה -בין אם הוראה בכיתה, הוראה בקבוצה קטנה או הוראה פרטנית-כמשלבת תלמידים בעלי הישגים נמוכים עשויה להחטיא את המטרה.
החוקרים טענו עד כה כי העברת הרצאה, קיום מפגש של שאלות ותשובות, או הנחיית דיון בכיתה הן פעילויות בכיתה שיכולות לפתח או לעכב הנעה אצל תלמידים בעלי הישגים נמוכים.

למרות זאת, המחברים לא מצאו הוכחה מכריעה לקשר בין הוראה המתקיימת בכיתה השלמה לבין מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. כלומר , אין הוכחה כי למידה בכיתה השלמה היא זו המפחיתה את המוטיבציה של תלמידים בעלי הישגים נמוכים.

החוקרים מתמקדים במחקרים על שיח בכיתה-בייחוד מחקרים בנושא של הוראה המבוססת על דו-שיח והוראה תומכת (scaffolding), המדגימה את ההשתנות בהשפעות של הוראה בכיתה על מעורבות התלמיד.

 במחקר לגבי שיח בכיתה ומעורבות בכיתה, תיארו החוקרים במיוחד את התאמות "מיקרו" מצד המורים- גישות שהמורה יכול לנקוט, לעתים קרובות ברמת הביטויים הפרטניים כדי לקדם מעורבות תלמידים בכיתה. התכונות הרצויות שעשויות להיות שכיחות יותר בהוראה בקבוצה קטנה-כגון אווירה הערכתית מעודדת, או דגש על התמחות במיומנויות יותר מאשר על מטרות ביצוע-יכולה להשתלב בבירור בהוראה בכיתה.

 בנוסף, נמצא כי במקום להדגיש את ההשוואה החברתית, ניתן להשתמש בהוראה בכיתה כדי לסייע לתלמידים לפתח את הטיעונים ואת החשיבה שלהם, או כדי להדגים את ערכן של "טעויות" ללמידה.

 מורים בכיתות שלמות יכולים לטפח סוג של "שוויון הנעתי" שלפיו הדגש הוא על למידה יותר מאשר על תחרות, ואז ההשתתפות בכיתה לא נתפסת בעיני תלמידים בעלי הישגים נמוכים כמסוכנת. הדרך שבה הוראה בכיתה מיושמת חיונית ליצירת תחושת הערך העצמי של התלמידים ולמעורבות בלימודים של התלמידים.


קישור לתקציר המאמר באנגלית

המאמר סוכם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי , עורכת תוכן ומידענית במכון מופ"ת