חקר נרטיבי כדרך חיים: תוכנית להכשרת מורים

Gidron, A., Turniansky, B. Tuval, S. Mansur, R. & Barak, J. (2011). "The circle game, narrative inquiry as a way of life in ACE: a teacher education programme,"  in: S. Trahar (Ed.), Learning and teaching narrative inquiry, travelling in the borderlands, John Benjamins Publishing Company, chapter 4. 

מילות מפתח: חקר נרטיבי, ידע פרקטי, קהיליות למידה

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר, שהוא פרק מספר, מתאר תוכנית להכשרת מורים לגיל הרך לבית הספר היסודי, לחטיבת ביניים ולחינוך המיוחד במכללה להכשרת מורים. התוכנית מבוססת על תפיסת המושג האריסטוטלי "Phronesis"שלפיו, ההוראה מבוססת על ידע פרקטי ועל דרכי הווייה(being) הקשריים הנלמדים באמצעות מעשה וחקר, ולא באמצעות יישום של תיאוריות. נושא יסוד בתוכנית הוא הכרת הגישה של חקר נרטיבי.

גישת החקר הנרטיבי המהווה מסגרת התייחסות לתוכנית, מזמינה את הסטודנטים ואת מורי המורים להעלות את סיפוריהם, אישיים ומקצועיים, בתוך קהילות הלמידה השונות ולהיות שותפים בתהליכים של בנייה אישית ומשותפת של ידע. חקר נרטיבי דורש מיומנות וחכמת מעשה. הגם שניתן ללמדן תיאורטית, לא ניתן לעשות זאת ללא מעורבת עמוקה של הלומד במעשה החינוכי הממשי.

הפרק מביא שלושה מעגלים סיפוריים בהוראת חקר נרטיבי כחלק מתוכנית ההכשרה. כל אחד מהמעגלים מתאר חלק מתהליך הפיתוח של חכמת המעשה האישית והמשותפת של הסטודנטים. השלושה הם:

א) סיפורים של זהות – פיתוח זהות אישית וזהות מקצועית בהכשרת מורים: הוראת חקר נרטיבי באמצעות סיפורי-תרבות לקראת פיתוח הזהויות המקצועיות של המורים לעתיד. מטרה מרכזית בהקשר זה היא לסייע לסטודנטים להבין את הזהות התרבותית האישית שלהם ואת השפעתה על המעשה החינוכי, ולעזור להם לפתח רגישות בין-תרבותית מתוך התנסות בראיית החיים מזוויות ראייה שונות.
ב) מסיפורים לטקסטים לימודיים-ללמוד את העשייה: סיפור הוראת חקר נרטיבי לסטודנטים בשנה הראשונה באמצעות שימוש בסיפורים שלהם מן השדה לקראת בנייה של מרחב לימודי לחקר המעשה.
ג) מטקסטים לימודיים למחקר-עצמי: הוראת חקר נרטיבי ומחקר-עצמי לסטודנטים בשנה שנייה ככלים מקצועיים לחקר התנסויות ההוראה שלהם ולהתפתחות מקצועית אישית.

בין שלושה המעגלים - במסגרת התוכנית נעשה מאמץ לבנות סביבה שהחקר הנרטיבי הוא חלק אינטגראלי ממנה, ומהווה נושא מובחן שהפך לחלק מרכזי בלמידה, ל"Landscape of learning" (Clandinin & Connelly, 1995 ).

העבודה עם המתכשרים – העבודה עם המתכשרים בתוכנית האירה שתי קטגוריות של קשיים: האחת – הנחות על מקורות של ידע, והשנייה – הנחות על רלוונטיות הדיון והרפלקציה על סיפורי הזולת להוראה. למרות הקשיים תרומת התוכנית לקובצה זוכה לרוב להוקרה ולהכרה ע"י הלומדים.

בניית מרחב ללמידה – העיסוק הרגיש בסיפורים אישיים ומקצועיים כציר מרכזי בלמידה מחייב בניה מודעת ומתמדת של סביבה בטוחה ומכילה, היוצרת אמון ותחושת שייכות תוך נטרול מרכיבים כמו שיפוטיות או חשיבה סטריאוטיפית בקרב המשתתפים. שני עקרונות מהווים בסיס לתהליך זה: השתתפות פעילה ומתן לגיטימציה ללא שיפוטיות לכל משתתף ולכל סיפור.
הוראת החקר הנרטיבי המרכזית לתוכנית זו נעשית במטרה לבנות ולטפח תהליכים של התפתחות מקצועית, כך שלאורך הזמן יראו הלומדים את היתרונות שבגישה זו תוך שהם בוחרים את דרכם בהוראה.

ביבליוגרפיה

Clandinin, D.J., & Connelly, F.M. (1995). Teachers' professional knowledge landscapes, NY: Teachers College Press.