חקר הכשרת מורים – היענות לאתגרים, לדרישות ולציפיות של המחקר-העצמי

מאת: John Loughran
מילות מפתח: הכשרת מורים מחקר עצמי פדגוגיה
מקור:
Researching teacher education practices, responding to the challenges, demands and expectations of self-study, Journal of Teacher Education, 58(1), pp. 12-20.
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
רקע
היבט חשוב וקריטי בהבנת מהותו של המחקר-העצמי משוקע בשאיפה של מורי-מורים ליצור קשר בין כוונות ההוראה לבין פעולות ההוראה שלהם. מאחר שמורי מורים מלמדים "הוראה", הדרך בה היא נחקרת מושפעת מהמתחים ומהסתירות הקיימים במעשה ההוראה, ומכך שהחוקר ואיש המעשה הנחקר אחד הם (Hamilton & Pinnegar,1998). חשוב להתמקד בהקשר זה של ההוראה בסקרנות אינטלקטואלית ובהעמקה (scholarship ) (Shulman,1999 ) כדי שהמחקר-העצמי יובן ויומחש ולא יתעלמו ממנו. מחקר עצמי טוב צריך לייצג תהליך רציני של איסוף וניתוח נתונים  ממקורות אמפיריים. הדבר חשוב כדי להימנע מהנטייה להעדיף תיאוריה אישית על ציבורית, דבר הנובע אפילו מעצם המונח "מחקר-עצמי". צריך לזכור שעל אף חשיבות התיאוריה האישית, זו הציבורית חיונית ביותר מבחינת חשיבות המחקר ותיקוף ממצאיו. כל אלה חשובים אם רוצים שהמחקר העצמי ישפיע על השיח האקדמי ועל הלמדנות בהוראה ובהכשרה ( Bullough & Pinnegar, 2004
הממד של ה- Scholarship במחקר העצמי חשוב, כדי שמחקר זה לא יהפוך להיות שם נרדף לרציונליזציה של העשייה או להצדקה-עצמית שלה. עבודה רבה נעשתה במיפוי התחום של המחקר-העצמי ובחקר נושאים אלה; למרות זאת יש הבדל בין הזדהות עם אידיאלים של מחקר-עצמי לבין ניהול מחקר-עצמי מלומד.
 
מדוע מחקר-עצמי?
מן החומר המתועד הקיים ניתן לאפיין ארבע סיבות לכך שמורי-מורים פונים למחקר העצמי. זוהי הזדמנות:
א. להבהרה של הפילוסופיה של המעשה ולבדיקת עקביות בין אמונות אישיות למעשה;
ב. לחקר היבט ייחודי זה או אחר של המעשה;
ג. לפיתוח דגם של רפלקציה ביקורתית;
ד. ליצירת חלופות משמעותיות יותר לתהליכי ההערכה המוסדיים (Berry, 2004c). עם זאת צריך, כאמור, להיזהר מהתרכזות באישי ומהתעלמות מתשומות חיצוניות חשובות (בדיקת הנתונים, העלאת שאלות לגבי מסגרות מושגיות ופרשנויות ועוד).
במחקר-העצמי מתקיימת, מעבר לחקר העשייה האישית מוטיבציה כללית יותר הבאה לידי ביטוי בשאיפה הרחבה לקשור בין תיאוריה למעשה ולהבין את אופי ידע המעשה (Hamilton, 2005). ניתן למצוא בספרות מחקרים המצביעים על החשיבות של דיווח מאוזן בין הייחודי לבין הכללי המוביל לחיזוק משמעות המחקר.
 
המתודולוגיה של המחקר-העצמי
המתודולוגיה שבה מחקר-עצמי מנוהל תלויה במה שהחוקר מבקש לחקור ולהבין. חשוב לכן להכיר את הקשר ההדדי המתמשך ואת ההשפעה המתקיימת בין המחקר לבן המעשה במסגרת הנחקרת. הדבר משפיע על מיקוד המחקר והשתנותו, על סוג הנתונים הנדרש ועל הדרך שבה מערך הנתונים עשוי להשתנות או לגדול בתהליך המחקרי. אחד המוקדים המרכזיים בתהליך הוא האמינות (או מהימנות) שבלעדיה ערך המחקר העצמי לקהיליית מורי המורים מוטל בספק. כדי להתגבר על בעיות של הטיה, או סובייקטיביות מחקרית יש לקיים ארבע מאפיינים מתודולוגיים חשובים: א. קיום מסגרת מושגית ועדויות על שינויים בפרקטיקה ב. אינטראקציות עם עמיתים, עם תלמידים ועם הספרות החינוכית כדי לחקור בהתמדה את ההבנות, ההנחות והערכים; ג. שימוש קומפטנטי בשיטות מחקר שונות כדי להאיר זוויות ראייה שונות היוצרות מבט כולל על התהליכים החינוכיים הנחקרים; ד. תיעוד מחקרי שיאפשר לקהילייה המקצועית דיון בנושאים הנחקרים והמשך חקירה והערכה (LaBoskey, 2004).
 
דווח על מחקר-עצמי
חקר הבעיות, הנושאים או תחומי העניין המושכים תשומת לב בהוראה ובלמידה על הוראה דורש חיפוש של זוויות ראייה חלופיות על מצבי הוראה ולמידה ואיסוף נתונים מחוץ לאני החוקר. בדווח על המחקר-העצמי חשוב להדגיש את מה שמעצב ומנחה את המחקר. חשוב שהדיווח ישקף את מהות המתחים והסתירות המתקיימים במחקר העצמי תוך הצגה של הרציונל העיוני לעריכת המחקר ובכך לקרבו מהתחום האישי אל הקהילייה המקצועית הרחבה (Dinkelman, et al, 2006 , Periera, 2005 Kitchen, 2005,). בספרות המחקרית ניתן למצוא דוגמאות טובות למחקרים של מורי-מורים (למשל, Berry, 2004a, b, Senese, 2002, 2004) שבדיווחיהם מבהירים את החשיבות של חיפוש נתונים מערערי שווי משקל, נקיטת פעולה על בסיסם וחשיבה מחדש על דברים שבדרך כלל נוח להתעלם מהם.
 
למידה באמצעות מחקר-עצמי
המחקר העצמי עוסק במעשה של היחיד, לרוב זהו ידע סמוי שהניסיון להגדירו ולתארו עלול להפוך לתהליך קשה ומתסכל (Hamilton, 2004). תיאור והסבר של ידע המעשה עשויים ללבוש צורות שונות ואין צורה אחת העדיפה על משניה: תיאור השתמעות הידע החדש להוראה (Ham & Davey, 2006), תיאור הדרך שבה מומשגת תוכנית ההכשרה (Kosnick & Beck, 2006), שיקוף האופי של תוכנית ההכשרה ע"י בניית טיעונים מעצבים של הבנת התפקיד והערך של קהיליות לומדים בהכשרת מורים והקשר לקהיליות חוקרים ((Clarke et al., 2005 הם כולם דוגמאות אפשרויות לכך.
 
סיכום
אין ספק שמורי-מורים המאמצים את מתודולוגית המחקר-העצמי בעבודתם מגלים רצינות בחיפוש הבנה טובה יותר של האופי המורכב של הוראה ושל התכשרות להוראה. כדי שתוצרי המחקרים יהיו בעלי השפעה על ההכשרה בכלל יש צורך שבעבודות יתבטאו סקרנות ורצינות אינטלקטואלית המרכזיות למחקר באשר הוא. מחקר- עצמי ייחשב לאיכותי אם יהיה בו ביטוי של חקר דיסציפלינרי ושיטתי, הערכה ללמידה פרופסיונלית ומכוונות לפיתוח ולהסבר טובים יותר של ידע המעשה.
 
ביבליוגרפיה
Berry, A. (2004a). Confidence and uncertainty in teaching about teaching, Australian Journal of Education, 48(2), pp. 149-165.
Berry, A. (2004b).Making the private public: Giving preservice teachers access to their teacher educators' thinking via an electronic journal, DidaktiskTidskrift:For Praktiker och forskare, 14(1), pp. 17-24.
Berry, A. (2004c).Self study in teaching about teaching, In: J. Loughran, M.L.Hamilton & T. Russell (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Bullough, R.V.J.,& Pinnegar, S. (2004).Thinking about the thinking about self-study, In: J. Loughran, M.L.Hamilton & T. Russell 9Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Clarke, A. et al., (2005). Complexity science and cohorts in teacher education, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1(2), pp. 159-177.
Dinkelman, T., et al, (2006). From teacher to teacher educator: Experiences, expectations and expatriation, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 2 (1), pp. 5-23.
 Ham, V., & Davey, R. (2006). Is virtual teaching real teaching? Learning from two self-studies, In: C. Kosnick, et, al., (Eds.), Making a difference in teacher education through self-study, Dordrecht, The Netherlands: Springer.
Hamilton, M.L. (2004). Professional knowledge, teacher education and self-study, In: J. Loughran et al., (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 1.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Hamilton, M.L. (2005). Researcher as teacher: Lessons modeled by a well-remembered scholar, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 85-102.
Hamilton,M.L., & Pinnegar, S. (1998). The value and promise of self-study, in: L. Hamilton (Ed.), Reconceptualizing teaching practice: Self-study in teacher education, London: Falmer.
Kitchen, J. (2005). Looking backwards, moving forward: understanding my narrative as a teacher educator, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 17-30.
Kosnick, & Beck, (2006). The impact of a preservice teacher education program on language arts teaching practices: a study of second year teachers, In: C. Kosnick, et al., (Eds.), Making a difference in teacher education through self-study, Dordrecht, The Netherlands: Springer.
Kroll, (2005). Making inquiry a habit of mind: Learning to use inquiry to understand and improve practice, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (2), pp. 179-193.
LaBoskey, V.K. (2004) The methodology of self-study and its theoretical underpinnings, J. Loughran et al., (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Periera, P. (2005). Becoming a teacher of mathematics, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 69-83.
Senese, J. (2002).Opposites attract: What I learned about being a classroom teacher by being a teacher educator, In: J. Loughran & T. Russell (Eds.), Improving teacher education practices through self-study, London: Routledge/Falmer.
Senese, J. (2004). The accidental curriculum, In: D, Tidwell et al., (Eds.), The 5th International Conference of Self-Study of Teacher Education Practices, The Castle East Sussex, U.K., Vol.2.
Shulman, L. S. (1999). Taking learning seriously, Change, 31(4), pp. 10-17.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Berry, A. (2004a). Confidence and uncertainty in teaching about teaching, Australian Journal of Education, 48(2), pp. 149-165.
Berry, A. (2004b).Making the private public: Giving preservice teachers access to their teacher educators’ thinking via an electronic journal, DidaktiskTidskrift:For Praktiker och forskare, 14(1), pp. 17-24.
Berry, A. (2004c).Self study in teaching about teaching, In: J. Loughran, M.L.Hamilton & T. Russell (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Bullough, R.V.J.,& Pinnegar, S. (2004).Thinking about the thinking about self-study, In: J. Loughran, M.L.Hamilton & T. Russell 9Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Clarke, A. et al., (2005). Complexity science and cohorts in teacher education, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1(2), pp. 159-177.
Dinkelman, T., et al, (2006). From teacher to teacher educator: Experiences, expectations and expatriation, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 2 (1), pp. 5-23.
 Ham, V., & Davey, R. (2006). Is virtual teaching real teaching? Learning from two self-studies, In: C. Kosnick, et, al., (Eds.), Making a difference in teacher education through self-study, Dordrecht, The Netherlands: Springer.
Hamilton, M.L. (2004). Professional knowledge, teacher education and self-study, In: J. Loughran et al., (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 1.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Hamilton, M.L. (2005). Researcher as teacher: Lessons modeled by a well-remembered scholar, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 85-102.
Hamilton,M.L., & Pinnegar, S. (1998). The value and promise of self-study, in: L. Hamilton (Ed.), Reconceptualizing teaching practice: Self-study in teacher education, London: Falmer.
Kitchen, J. (2005). Looking backwards, moving forward: understanding my narrative as a teacher educator, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 17-30.
Kosnick, & Beck, (2006). The impact of a preservice teacher education program on language arts teaching practices: a study of second year teachers, In: C. Kosnick, et al., (Eds.), Making a difference in teacher education through self-study, Dordrecht, The Netherlands: Springer.
Kroll, (2005). Making inquiry a habit of mind: Learning to use inquiry to understand and improve practice, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (2), pp. 179-193.
LaBoskey, V.K. (2004) The methodology of self-study and its theoretical underpinnings, J. Loughran et al., (Eds.), International Handbook of self-study of teaching and teacher education practices, vol. 2.Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic.
Periera, P. (2005). Becoming a teacher of mathematics, Studying teacher education: A Journal of Self-Study of Teacher Education Practices, 1 (1), pp. 69-83.
Senese, J. (2002).Opposites attract: What I learned about being a classroom teacher by being a teacher educator, In: J. Loughran & T. Russell (Eds.), Improving teacher education practices through self-study, London: Routledge/Falmer.
Senese, J. (2004). The accidental curriculum, In: D, Tidwell et al., (Eds.), The 5th International Conference of Self-Study of Teacher Education Practices, The Castle East Sussex, U.K., Vol.2.
Shulman, L. S. (1999). Taking learning seriously, Change, 31(4), pp. 10-17.

yyya