חידושים בהכשרת מורים בעת מגפת הקורונה: נקודת מבט אוסטרלית

Scull, J., Phillips, M., Sharma, U. & Garnier, K. (2020). Innovations in teacher education at the time of COVID19: an Australian perspective. Journal of Education for Teaching, 46(4), 497-506

בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה, ובכללן תוכניות ההכשרה להוראה, לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי נערך באוניברסיטת מונאש (Monash University) באוסטרליה, שעברה להוראה מקוונת מלאה בכל תוכניות ההכשרה להוראה.

על מנת למדוד את מעורבות הסטודנטים בתכנים המקוונים ושיתוף הפעולה שלהם עם סטודנטים אחרים נעשה שימוש בנתונים ממערכת ניהול הלמידה (Moodle). מדד המעורבות והשיתופיות הוגדר כשקלול הזמן שהסטודנטים שהו במערכת וסוגי הפעילויות שבהם השתתפו. באמצעות מדד זה ניתן לדרג את הקורסים על פי מעורבות הסטודנטים בלמידה המקוונת ולאתר את המרצים שבקורסים שלהם התקבל מדד המעורבות הגבוה ביותר.

 למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את החידושים בהוראה שהכניסו מרצים כדי לתמוך ולהעצים את המעורבות ושיתופי הפעולה של הסטודנטים בלמידה מקוונת.

משתתפי המחקר היו ארבעה מרצים שבקורסים שלהם התקבל מדד מעורבות ושיתופיות גבוה. עם כל אחד מהמרצים התקיים ראיון חצי מובנה.

ממצאי הראיונות הצביעו על שלוש תמות באשר להוראה התומכת במעורבות בלמידה מקוונת במהלך משבר הקורונה: תמיכה בנגישות, חיזוק ההשתתפות ועידוד מעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

תמיכה בנגישות. המרצים הבטיחו שחומרי הלמידה יהיו נגישים לסטודנטים ומכוונים לצרכים שלהם. הדבר בא לידי ביטוי בבדיקה מתמדת של המרצים באשר לאינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה במהלך הקורס ועריכת שינויים והתאמות בעת הצורך. למשל, המרצים ערכו שינויים בפעילויות הסינכרוניות והא-סינכרוניות כתגובה לקשיי נגישות, שינו את מסגרת הזמן של השיעורים ואת מספר המשתתפים בפעילויות. המרצים נקטו בגישה גמישה המכוונת לאתגרים ולצרכים של הסטודנטים שעלו תוך כדי הקורס.

על בסיס ממצאי המחקר ניתן להצביע על מספר תנאים שיאפשרו לתמוך בנגישות של סטודנטים:

• חשוב להכיר את המיומנויות הדיגיטליות של הסטודנטים.
• יש להיות רגישים לנכונות של הסטודנטים להיות מעורבים בצורות שונות של אינטראקציה.
• יש להכין מראש תמיכות שונות עבור סטודנטים הזקוקים להן.

חיזוק ההשתתפות. המרצים ביססו יחסים וקשרים עם הסטודנטים כדי לעודד אותם לפנות אליהם בעת הצורך וכדי לפתח הרגלי למידה יעילים במרחב המקוון. כמו כן, הם לימדו אופני תקשורת מקוונת מכבדת ויעילה. אחת התמות המרכזיות הייתה הידוק הקשר הבינאישי עם הסטודנטים והתאמת ההוראה לצרכים האישיים שלהם.

מבחינה מעשית, חשוב להתמקד בשני היבטים שיש להם השפעה על ההשתתפות:

• יש לעודד סטודנטים לבקש עזרה על ידי חיזוק תחושת הקשר בין המרצים לבין הסטודנטים.
• יש להעביר לסטודנטים ציפיות ברורות באשר ללמידה מקוונת, לאוטונומיה ולוויסות העצמי הנדרשים ללמידה במרחב הדיגיטלי.

עידוד מעורבות חברתית ואינטלקטואלית. המרצים שאפו לערב את הסטודנטים הן חברתית והן אינטלקטואלית, כדי לתת מענה לתחושת הבדידות בעת הסגר ולמצבים שבהם סטודנטים התקשו למצוא לעצמם סביבת למידה הולמת. המרצים אימצו גישה של "פחות זה יותר" כאשר בחרו את תכני הלמידה. הם הכירו בכך שלסטודנטים רבים היו מחויבויות אחרות, כמו טיפול במשפחה וכן גורמי לחץ נוספים, כמו אובדן עבודה. המרצים היו מודעים לתחושות של בידוד וחוסר יעילות בתקופה זו, ולכן הם התאימו את ציפיותיהם באשר להתקדמות בלמידה.

המחקר הצביע על שני גורמים קריטיים שלהם השפעה על מעורבות בלמידה מקוונת:

• לומדים במרחב המקוון, ובמיוחד בתקופה של משבר הקורונה, עשויים לחוש תחושה של בידוד. מחנכים יכולים ליצור מרחב לימודי שמספק גם אפשרות למפגש חברתי. לצורך כך, עליהם לשאוף לביסוס יחסים טובים בין משתתפי הקורס.
• סטודנטים הלומדים במרחב המקוון לא בהכרח ילמדו באותו קצב כמו לומדים במרחב הפיזי. יש להתאים את הציפיות באשר להתקדמות ולספק ללומדים משוב יעיל בעיתוי המתאים.

סיכום

במהלך משבר הקורונה נאלצו אוניברסיטאות לעבור במהירות להוראה מקוונת וללמד תכנים שבאופן מסורתי נלמדו פנים-אל-פנים. מחקר זה הצביע על מספר חידושים שמרצים בתוכנית להכשרת מורים ערכו בהוראה שלהם ואשר באמצעותם יצרו מעורבות ושיתופיות בקרב הלומדים. התובנות שעלו מן הראיונות באשר לפרקטיקות של מרצים אלה עשויות להועיל לתוכניות להכשרת מורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.