זיקות בין השקפות חינוכיות לאמונות אפיסטמולוגיות בקרב מורי-מורים

למאמר מקורי - ראו קובץ מצורף מימין

מטרת המחקר:
לבחון את הזיקות הקיימות בין מאפיינים של ההשקפות החינוכיות של מורי המורים לבין מאפיינים של תפיסותיהם האפיסטמולוגיות, בקרב ארבע קבוצות של מורי-מורים השונות בתחומי ההוראה שלהם ובתפקידם: קבוצת מורי מקצועות החינוך, קבוצת מורי המתמטיקה והמדעים קבוצת המדריכים המתודיים וקבוצת המדריכים הפדגוגיים.

שיטת המחקר:

המחקר משלב גישה כמותית וגישה פרשנית-איכותית.
המחקר בוצע על מדגם של 56 מורי-מורים המכשירים סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי, מ-2 מכללות להכשרת מורים.
לאפיון ההשקפות החינוכיות של מורי-המורים נעשה שימוש בשאלון סגור "אפיון השקפות חינוכיות"  המאפשר למפות את אוכלוסיית מורי-המורים על בסיס השקפותיהם החינוכיות ולאפיין את ההשקפה החינוכית הבולטת מתוך חמש ההשקפות: ליבראלית (אקדמית), ביהביוריסטית, פרוגרסיבית, הומניסטית או רדיקאלית.
לאפיון האמונות האפיסטמולוגיות נעשה שימוש בשאלון פתוח שכלל 6 שאלות פתוחות הנוגעות בהיבטים הקשורים במהות הידע והידיעה.

ממצאים:

ההשקפה הפרוגרסיבית היא השכיחה ביותר בקרב כלל מורי המורים(43%). 34% הם בעלי השקפה חינוכית ביהביוריסטית, כאשר שלוש ההשקפות הנותרות הופיעו בשכיחות נמוכה יחסית. כלומר קבוצה גדולה של מכשירי מורים (40%) עדיין אוחזת בהשקפות חינוכיות מסורתיות.

20% ממורי-המורים האוחזים בהשקפה ביהביוריסטית משלבים אותה עם ההשקפה הליבראלית, כהשקפה משנית. לעומת זאת, לגבי 14% מהמורים משלבים בין השקפה חינוכית ביהביוריסטית, הראשית, ובין ההשקפה הפרוגרסיבית, המשנית, מסתמנת סתירה. ייתכן וממצא זה מלמד על כך שמורים האוחזים גם בהשקפה פרוגרסיבית במקביל להשקפתם הביהביוריסטית מצויים בתחילתו של תהליך שינוי בהשקפתם.

מתוך 43% ממורי-המורים האוחזים בהשקפה הפרוגרסיבית כראשית,  22% מתוכם שילבו אותה עם ההשקפה ההומניסטית ו- 14% שילבו עם ההשקפה הרדיקאלית. לעומת זאת, לגבי אלה ששילבו את ההשקפה הפרוגרסיבית עם ההשקפה הביהביוריסטית (10%) או הליבראלית (2%) מסתמנים ניגודים או אי התאמות מההיבט האפיסטמולוגי. ממצא זה יכול ללמד על מורים שביצעו שינוי חלקי בהשקפתם החינוכית.

בקרב 58% מהמדריכים המתודיים ו- 33% ממורי המדעים והמתמטיקה הוצגה אחיזה בשתי השקפות חינוכיות בעלות סתירה. זאת לעומת, השיעור הנמוך יותר בקרב קבוצות מורי מקצועות החינוך (15%) והמדריכים הפדגוגיים (16%). ממצא זה מלמד, כי בקרב שתי הקבוצות האחרונות ההשקפה החינוכית של המורים היא מגובשת יותר וקוהרנטית.

קבוצת המדריכים הפדגוגיים אוחזים באמונות אפיסטמולוגיות קונסטרוקטיביסטיות ופרגמאטיות בדומה לקבוצת המדריכים המתודיים ומורי מקצועות החינוך. הידע נתפס על-ידי מרביתם כמתפתח ומשתנה, כישות סובייקטיבית התלויה בפרשנות אישית, בהקשר חברתי ותרבותי. לגבי תהליך הידיעה, תפיסתם היא שהידע נוצר או באינטראקציה חברתית או כתוצאה מהתנסות, או  בתהליך של דיאלקטיקה בין התנסות לתיאוריה, וקיום רפלקציה על ההתנסות.

מסקנות

הממצאים מרמזים על קושי בהתכנות לטיפוח תפיסות חדשניות בקרב המתכשרים להוראה, לנוכח העובדה שבקרב קבוצה גדולה יחסית של מורי-מורים בוטאה אחיזה בהשקפות חינוכיות מסורתיות, וגם לנוכח העובדה שנחשפו סתירות בהשקפות מורי-המורים ובאמונות האפיסטמולוגיות שבבסיסן.

המחברים ממליצים לפתח מסגרות למידה משותפות לקבוצות שונות של מורי-מורים במהלכן יהפכו ההשקפות להיות מושא לניתוח בתהליך רפלקטיבי.