זהות כיתתית – הכיוון החדש בהתחדשות החינוכית

מאת: עמי סלנט
מילות מפתח: בלוגים בחינוך זהות חברתית זהות קבוצתית כיווני פיתוח ניהול כיתה סביבות למידה סביבות למידה מתוקשבות שיח כיתתי שייכות שילוב אינטרנט בהוראה
 
 
איסוף : עמי סלנט , פורטל מס"ע , מכון מופ"ת
 
הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות.  הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו כל מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס ואילו טיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח במידה מסוימת. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים מרחב התפתחות יותר מאשר רפורמה ארגונית  בעבודת המורים.
שרן והרץ-לזרוביץ (1978) מתייחסים להיבט התקשורתי בכיתה. לפי דבריהם הכיתה היא מערכת חברתית, ובדומה למערכות אחרות מורכבת מתת-מערכות. בתוך הכיתה מתקיימות קבוצות קטנות שלחבריהן תקשורת פנימית השונה מהתקשורת עם חברי הקבוצות האחרות. לדבריהם, אסור למורה להתייחס לכיתה כאל מקשה אחת. עליו לנצל את אופייה המערכתי של הכיתה כקבוצה של קבוצות בכדי לקדם מטרות חינוכיות. המורה הפועל ברוח משנתם של פרופסור שלמה שרן ופרופסור לזרוביץ מצליח לגבש זהות קבוצתית הרבה יותר ברורה של הכיתה .
פרופסור אליוט אהרונוסון הפסיכולוג החברתי הנודע ומפתח שיטת הג'יקסו טען כבר לפני 30 שנים כי התחרות בין התלמידים בכיתה מבחינת ההישגים רק פוגמת בתחושת הזהות העצמית של התלמידים ועל המורה בכיתה לפעול לפיתוח הזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה וליצור אצלם מעורבות קבוצתית ותחושת גאות יחידה ברורה.
 
למרות תרומתו של פרופסור אליוט אהרונוסון לטיפוח הזהות הקבוצתית של הכיתה רק בסוף שנות ה70 החלו אנשי החינוך בעולם להכיר בחשיבות הדינאמיקה של זהות חברתית וקבוצתית של הכיתה. הכרה זו התגבשה בעקבות פיתוח התיאוריה של זהות חברתית (Social Identity Theory)  ע"י הפסיכולוגים Tajfel and Turnerבשנת 1979 אשר גיבשו את התובנה הפסיכולוגית של חשיבות זהות חברתית והדינאמיקה של הקבוצות השותפות .
חוקרים בחינוך ופדגוגיים (במיוחד באוסטרליה) הבינו את חשיבות תיאורית הזהות החברתית ומצאו כי היא ישימה לכיתת הלימוד בביה"ס היסודי וכי יש לטפח את הזהות של הכיתה ע"י משימות קבוצתיות ויצירת ניידות חברתית בין קבוצות התלמידים בכיתה.
 
אחת המדינות בעולם הנותנת משקל רב לטיפוח הזהות החברתית והקבוצתית של הכיתה היא קנדה. מכשירים ומעודדים שם את המורים לפתח את הפעילות החברתית והקבוצתית של הכיתה במטרה לטפח גאות יחידה של התלמידים ובמטרה לפתח תחושת שייכות של התלמידים לקבוצת השווים בכיתה. פעילות זו , שהיא חלק ממשנה חינוכית רשמית של משרדי החינוך שם, מופעלת הן בכיתות היסוד והן בכיתות של חטיבות הביניים המשקפות את הלחצים של תקופת ההתבגרות בקרב בני הנוער.
 
 גם במכללות להוראה בישראל הכירו בחשיבות טיפוח זהות החברתית והקבוצתית ונותנים בהכשרה תשומת לב לא מעטה לסוגיית הארגון המִבני של הכיתה. עפ"י המתודות במכללות להוראה בישראל יש חשיבות רבה שהמורה ידאג לארגון המבני והחברתי של הכיתה . התלמידים נתפשים כיחידים החברים בכיתה. "הכיתה" כישות אחת היא היחידה המרכזית. כל הכיתה מקבלת משימות, כל הכיתה נוטלת חלק בפעילות דומה ושווה. הכיתה פועלת כקבוצה אחת במישורים שונים, והיחיד שואף להשתלב באופן מרבי ביחידה הארגונית שהיא "הכיתה שלו". מבחינה חברתית תופשים התלמידים את עצמם כקהל של פרטים המכונה "כיתה". בדרך כלל מעריך התלמיד את עצמו מתוך השוואה לתלמידים אחרים, ובאופן יחסי לתלמידים האחרים. הוא מפתח בעיקר כישורים חברתיים של תחרות ושל מאבק על הישגים לימודיים, על תשומת לבו של המורה ועל הערכתם של התלמידים.
בשנות ה70 היה ברור לאנשי החינוך המובילים בישראל כי הלמידה השיתופית תורמת רבות לזהות החברתית והקבוצתית של הכיתה . למידה שיתופית יוצאת מנקודת מוצא שלתלמידים בני אותה שכבת גיל יש מכנה משותף רב הגובר על השוני, אולם יש לטפח גם את השונות, הלמידה מתבצעת תוך כדי סיוע הדדי בין התלמידים לבין עצמם, ומכאן שאם תלמיד אחד משיג את מטרתו, גם שאר התלמידים הקשורים עימו בשיתופיות משיגים את מטרתם. בשנות ה80 וה90 האתוס של חשיבות הלמידה השיתופית בכיתה דעך וניתנה עדיפות לתפיסות פדגוגיות אחרות שלא הביאו בהכרח לתוצאות מבחינת תחושות התלמידים ולא תרמו לתחושת הייחוד שלהם בביה"ס.
יחד עם זאת , נותרו עדיין כמה בתי ספר , בעיקר בתי ספר יסודיים שלא ויתרו על הארגון החברתי והקהילתי של הכיתה וטיפחו פעילות של גיבוש זהות קבוצתית בכיתה. כך , לדוגמא , בביה"ס צאלים באילת פותחה תוכנית לימודים בית ספרית המטפחת את האתוס הקהילתי קבוצתי של הכיתה כקובצה בעלת זהות משלה . התכנית , שגובשה בשיתוף המנהלת והצוות המוביל , שכלל מורים והורים, מכוונת ליצירת אקלים חברתי לשיפור איכות החיים בכיתה ובבית הספר, תוך רכישת מיומנויות חברתיות. בו-בזמן, מכוונת התוכנית לפיתוח אחריות, להצמחת מנהיגות בכיתה , להעצמה ושותפות, לפיתוח מורה כמחנך-מנהיג , לשיתוף הורים בהנהגה הכיתתית והבית-ספרית.
 
טכנולוגיות תקשורת באינטרנט וגיבוש הזהות החברתית של התלמידים בכיתה
 
דחיפה חשובה להתפתחות הזהות והחברתית והקבוצתית של הכיתה בביה"ס נתנו אמצעי התקשוב החינוכיים רק בשלבים מאוחרים יחסית של עידן תוכניות המיחשוב בבתי הספר בישראל. למעלה מ20 שנה הזניחו את טיפוח האתוס של הכיתה באמצעי התקשוב הרבים שהוקצו לבתי הספר. מעבדות המחשב בבתי הספר והכשרת המורים לתקשוב זכו לעיקר תשומת הלב, אך הפעילות החברתית של הכיתה נותרה בשוליים. כך לדוגמא , האמצעי החשוב של פורומים מתוקשבים לכיתה לא זכה לתשומת לב רבה . פורום מתוקשב יעודי לכיתה יכול לטפח תחושת שיתוף וזהות חברתית בהנחיה נכונה של המורה או תלמידים בכיתה. כך לדוגמא , בביה"ס היסודי אמיר בפ"ת מנצלים את הפורומים הממוחשבים כדי לטפח את הזהות הקבוצתית והחברתית של כיתות ביה"ס . לכל כיתה יש פורום מתוקשב משלה אותו מנהלים ומנחים לסירוגין קבוצת תלמידים מנהיגים בכיתות וגם המורה המחנכת. כל כיתה בביה"ס היסודי "אמיר" מפעילה בעצמה פורום מתוקשב ייחודי משלה בו חברים תלמידי הכיתה והוא משמש לא רק למטרות לימודיות אלא גם למטרות חברתיות ולתמיכה הדדית של התלמידים אחד בשני. היוזמה המתוקשבת של המורה ענת עזרא מביה"ס "אמיר" העמיקה את תודעת הזהות הכיתתית של כל פורום מתוקשב והיום לכל מורה מחנכת בביה"ס פורום מתוקשב משלה אותו בו היא משקיעה משאבי זמן ושימת לב על מנת לטפח את ייחודיות הכיתה וגאות היחידה של הכיתה באמצעות הפורום ( "הסחלבים מדברים", "הסביונים מדברים" ) .  במידה מסוימת, ניתן לראות אפילו תחרות סמויה בין הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה. תחרות כזו מפתחת את גאות היחידה של הכיתה. הפורומים הממוחשבים של ביה"ס "אמיר" יוצרים לכל כיתה  מרחב של קהילה לומדת, תחושת שייכות ומקום המזמין לחשוב ולכתוב בקול רם, לשתף ולהשתתף. קבוצות הדיון הכיתתיות  מאפשרות שיח דיגיטאלי מתמשך על קשת רחבה של נושאים בתחום הדעת.
 
האם התקשוב החינוכי העירוני בישראל לקח בחשבון את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד ?
 בשנים האחרונות התפתחו בישראל דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני:
 
·         מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצלייה).
 
·         מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה ( צפונט, אוריאנית בדרום).
 
·         המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם , אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות.
 
·          סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים.
 
חשיבה חדשנית על טיפוח הייחודיות של גלעין ביה"ס, כיתת הלימוד, באמצעות האינטרנט באה לידי ביטוי גם בפורטל החינוכי של העיר הרצלייה שהוקם לפני כשנתיים. הפורטל הממוחשב נבנה מתוך מחשבה מראש שצריך לאפשר בקלות לכל כיתה להקים אתר ייחודי משלה עם סממני פעילות משלה ועם תכנים משלה. כלומר, פותחו כלים מתוקשבים שמאפשרים למחנכים ולתלמידים להקים בקלות את האתר שלהם ולבטא את ייחודיות וזהות הכיתה ( ראה דוגמא). באתר כיתתי בפורטל החינוך של הרצלייה יש לוח מודעות יעודי לתלמידי הכיתות , אפשרות להעלאת תמונות ייחודיות של תלמידי הכיתה, פורום כיתתי , לוח חדשות כיתתי , דף קשר , לוח אירועים כיתתי , מערכת שעות ועוד כלים חשובים לניהול המידע הכיתתי וטיפוח הזהות הקבוצתית של הכיתה.
 
רשת חברתית בכיתה ד'
אחד הכלים המתוקשבים של עידן הWeb 2-  שיש בו כדי להשפיע ולעצב את טיפוח הזהות החברתית והקבוצתית של הכיתה הוא הרשת החברתית.
הרשתות החברתיות מבוססות על תיאוריית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. העיקרון שעומד מאחוריה פשוט: בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכו' - ומכאן שלמעשה יש קשר כלשהו בין האדם הראשון לאדם השישי. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים. רוב הרשתות הן למעשה מועדון סגור לחברים בלבד, המבוסס על העיקרון חבר מביא חבר. כל גולש המוזמן להצטרף לשירות על ידי חבר, מביא עימו את חבריו ויוצר לעצמו רשת אישית - הפועלת במקביל לרשת הקיימת אליה הצטרף. כך הרשת ההולכת וגדלה.  
 ההשפעה של פייסבוק מתחילה לתת את אותותיה גם בבתי הספר. קוני וובר, מורה מארצות הברית, סיפרה ככותבת אורחת בבלוג של Class 2.0 על חוויותיה מהפעלת רשת חברתית בכיתתה בבית הספר היסודי באן ארבור. את הרשת היא פתחה בנינג לתלמידי כיתות ד-ה. למרבה התקווה, היא מספרת בהתלהבות רבה כי זהו אחד הדברים המרתקים שחוותה כמורה ב-30 השנים בהם היא מחנכת.
היא מתארת את התופעות שאנו מכירים כשמכניסים אינטרנט לבית הספר – הרחבה של הקהילה הלומדת. היא מדברת באלגוריות ומדמה אותה כאורגניזם חי.
נקודת מפתח בהצלחה בהתנסות שלה, היא העובדה שקוני שיתפה את התלמידים לכל אורך הדרך. היא גייסה בתחילת התהליך 4 תלמידים שתפקידם להשגיח על התנהלות העבודה השוטפת ולהביא את כל הכיתה אל הרשת. הנקודה החשובה השנייה היא שיתוף.
ככל שהרשת נעשתה פעילה, המשיכו לצוץ "תפקידים" חדשים. במהלך השבוע הראשון הפך אחד התלמידים ל"מנהל הווידאו", אחר ל"מורה פודקסטים", תלמיד אחר ל"מאמן סריקה". לאחר מכן קיבלה אחת התלמידות את האחריות לעודד דיונים בפורומים.
קוני מרחיבה ומספרת על מה כל הפעילות עושה ללמידה – "כמה מהדברים שאני מעריכה ביותר בחינוך משגשגים: הסמכה ונמרצות. תקשורת מאיכות טובה. יצירתיות. למידה. חפירה לעומק. חקירה. שאלת שאלות. חיפוש וניסוי. אני אוהבת את הדרך בה נעה הרשת, היא חיה. חישבו על התנועה של אמבה, הנמתחת החוצה ארוכה ודקה בעודה מבקשת לפרוץ החוצה, ואז הופכת נמוכה ושמנה בעודה מתרכזת בסוג ספציפי של מזון. זה כל הזמן משנה צורה. תחשבו על מושבת נמלים השולחת החוצה "זרועות תמנון" של חוקרים. תחשבו על יצור עם ראייה מדהימה לתוך העתיד רבת-משקפות צוללת. עבודת התלמידים מקבלת עמדה, משותפת, מהרהרים בה."
לסיום דבריה היא מדגישה כי המורה אינו במרכז אלא תהליך הלמידה. התלמידים רואים את המורה שלהם לומדת במקביל אליהם.( מקור וקרדיט : שרון גרינברג , רשת אורט ).
 
 
הקשר בין תחושת השייכות של התלמיד בלמידה מתוקשבת והסגנון הקוגניטיבי שלו
תחושת השייכות של התלמידים בכיתה מובילה ללמידה מעמיקה יותר, אך במסגרת של סביבה מתוקשבת צריך גם לזהות את הסגנון הקוגנטיבי המתאים של התלמיד. מחקרים מצאו כי תלמידים בעלי סגנון קוגנטיבי אינטואטיבי אינם חווים את תחושת השייכות לקבוצה כמו אחרים ולא תמיד מסגרת שיתופית באינטרנט כגון פורום מתוקשב או משחק מתוקשב מתאימים להם. לעומת זאת, תלמידים בעלי סגנון קוגנטיבי אנליטי מתאימים יותר לפעילות מתוקשבת באינטרנט היוצרת שייכות ועבודה קבוצתית.
התחרות המתוקשבת ותחושת השייכות של הכיתה
אחת הדרכים להקניית גאות יחידה ותחושת זהות קבוצתית היא באמצעות תחרויות מתוקשבות בין כיתות לימוד ברחבי הארץ.  בכיוון זה פועלת רשת צפונט בצפון הארץ , שהיא אחד מסיפורי ההצלחה החינוכיים בישראל. כך לדוגמא , תלמידים חוקרים את צמחיית בית הספר ומקימים מאגר מידע מתוקשב על פי קריטריונים מוגדרים. התחרות המתוקשבת נערכה בחסות שתי קהילות "צפונט" - קהילת המידענות וקהילת לימודי החקלאות והסביבה. המטרה - הקמת מאגר מידע תוך שילוב  פעילות מידענית מתוקשבת בנושא שמירת הטבע.   התחרות היתה פתוחה לכל בתי הספר - יסודיים וחט"בכאשר התוצרים נשפטו על פי שכבות  הגיל:   -ג', ד', ה'-ו', חט"ב.  (התחרות היתה פתוחה לכיתות ולאלבודדים).
תחרות זו תרמה רבות לגיבוש החברתי-קבוצתי של כיתות בבתי ספר בצפון הארץ , הכוונה לכיתות שהמורה שלהם החליט לרתום את הכיתה לעבודה קבוצתית באמצעות האינטרנט ובאמצעות פיתוח שיתופי של מסד נתונים כיתתי. בתי הספר שלקחו חלק בתחרות, הפעילו אתהתלמידים בתהליך מידעני המתחיל  בהיכרותהצומח בחצר  בית הספר, וממשיך לבניית כרטיסי מידע לכל צמח וצמח  . התוצר הסופי אורגן כמאגר מידע מתוקשב /מסד נתונים שיתופי של הכיתה.
בלוגים חינוכיים בכיתה כאמצע לגיבוש זהות תלמידי הכיתה
 
בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה -  מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה.
 
 כדי לעודד את התלמידים ולטפח בקרבם גאוות כיתה, היא אף הקימה אתר פתוח בסביבת wiki בשם "היכל התהילה" (Hall of Fame) ובו היא מציינת לטובה פוסטים (מאמרונים) נבחרים של תלמידים שכתבו בבלוג שלהם. אתר Hall of Fame בו כל העולם יכול לצפות, מעודד את המוטיבציה של התלמידים לכתוב את הבלוגים ולהצטיין בכתיבת המאמרונים שלהם.
 
בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הבלוג הקהילתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי קהילה לפרסם סוגיות ולקבל משובים. בחלק מן הבלוגים הוכנסה אסטרטגיה של הצגת שאלה מרכזית מדי חודש שכולם יכולים להציג או להגיב עליה (The Big Question).  דוגמא לבלוג קהילתי/קבוצתי: Learning Circuits Blog
 
מחקר חשוב שנערך באוניברסיטת באת' באנגליה מצא כי כתיבה שיתופית של בלוגים ע"י סטודנטים תורמת רבות לגיבוש הזהות החברתית והקבוצתית שלהם. קהילות כותבי בלוגים בקורס אקדמאי משפיעות על תחושת השייכות והמוטיבציה של הלומדים יותר מכל אמצעי תקשוב אחר כגון פורומים או דוא"ל. אם נתרגם את ממצאי מחקר חשוב זה לכיתות ביה"ס נמצא כי כדאי ליצור בלוג כיתתי משותף לתלמידי הכיתה.
 
כתיבת בלוג קבוצתי בכיתה
 
למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה.
אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים.
הנה דוגמא של בלוג כיתתי לתלמידי ביה"ס יסודי, כיתה ה', לכל תלמיד יש בלוג משלו המקושר לבלוג המרכזי של הכיתה.
 
ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי הבלוג יכול לשמש את מערכת החינוך בדרכים רבות ושונות. הוא יכול למלא תפקיד של יידוע, וכמובן גם של פורטפוליו. הוא יכול להוות בסיס שעליו תלמידים יכולים לכתוב סיפורים, או לאסוף קטעי מידע, ועוד. כל אלה חיוביים ורצויים. אבל אם ניתן לו לבטא את משמעותו ואת ערכו הבסיסיים ביותר, הוא מבשר על שינוי מהותי בתהליך הלמידה, ועל "הקהילה הלומדת" בכללותם.
 
 
למידה מתוקשבת ותחושת השייכות בכיתה , מה קורה בישראל ?
 
לאחרונה אנו רואים לאחרונה התארגנות של מורים בישראל המנסים לשלב טכנולוגיות חדשות לגיבוש קבוצתי של הכיתה באמצעות האינטרנט. הם הקימו רשת חברתית באינטרנט ופורום , מקום מפגש למורים ואנשי חינוך המתעניינים בשילוב טכנולוגיות חדשות בכיתותיהם תוךכדי התנסות בכלים עצמם.  הפלטפורמה מאפשרת ניהול דיונים, כתיבת בלוגים, השתתפותבפורומים, כתיבת כתבות, העלאת מדיה, ומעל הכול, מקום להיפגש, להתחבר, ולדון יחד עםעוד אנשים בעלי אותם תחומי עניין.
יש גם ניסיונות בפועל להקים רשתות חברתיות בבתי ספר בישראל. כך, לדוגמא , המורה הראל צ'רניס בחדרה הקים רשת חברתית לביה"ס באינטרנט שתפעל גם ברמת הכיתות . וכאן גם המקום להזכיר את הפעילות המבורכת והנהדרת של המורה ורכזת המחשבים סוזאן צעירי הפועלת ללא הרף לפתח רשות חברתיות בבתי הספר בארץ באמצעות המפעל הייחודי שלה אדיורשת.
 
עוד יוזמות בישראל להפעלת בלוגים כאמצעי ליצירת זהות כיתתית ייחודית
 
יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד...) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר כולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו בכיתה.
לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים - מגוון עצום.
 
אריאלה לונברג, מורה בבית ספר ממלכתי-דתי מאזור חיפה, החליטה לא להישאר אדישה נוכח השתכללות דרכי התקשורת של הדור הצעיר. לפני שלושה חודשים הקימה לונברג פרויקט תחת הכותרת "קהילת ילדים מספרי סיפורים", בו מוזמן כל ילד בכיתה לכתוב בלוג אישי ולספר כל שעולה על רוחו. כיום כותבים בו כבר כ-50 ילדים, תלמידי כיתות ב' עד ו'. "זה סיפוק מאוד גדול עבורי", היא מצהירה. "אין ספק שדרך הפרויקט למדתי עד כמה ילדים כן אוהבים לכתוב, בניגוד למה ששומעים בדרך-כלל על ילדים".
 לונברג חשה כי אחד הגורמים שמניעים את הילדים לכתוב הוא הפרסום המיידי והתגובות להם הם זוכים. "הכתיבה מהווה פורקן לילדים והתגובות נותנות להם חיזוק אישי וחברתי". לפיכך, גם הפרויקט שהקימה בבית ספרה מושתת על הצורך לשתף ולקבל תגובות. "הפרויקט הוא חלק ממערכת בלוגים כיתתית שזכתה לכינוי: 'מה שרציתי להגיד...', שמטרתה לאפשר לכל תלמיד להתבטא, ולנהל בעצמו את יומנו המקוון", היא מסבירה. המערכת נקייה מכל אלמנט פרסומי או מסחרי וניתנת לכל מורה המבקש זאת ללא תמורה כספית.
 
סיכום
 
רק אחרי 20 שנות התנסות בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם התחילה להתגבש התובנה כי איכות הלמידה המתוקשבת  בביה"ס תלויה בדינאמיקה בכיתת הלימוד ולא בהיבטים הטכנולוגיים והפיזיים של מעבדת המחשבים בביה"ס. תובנה זו לא הבליחה כהרף עין בתודעה הפדגוגית שלנו אלא התגבשה באיטיות רק  אחרי שעשינו את מירב הטעויות בבתי הספר. היכולת ליצור תחושת שייכות בכיתה באמצעות האינטרנט משפיעה יותר על המוטיבציה של הלומדים מאשר מעבדת המחשבים או המחשבים הניידים הניתנים להם או למורים. במידה רבה תרמו לתובנה ההדרגתית שלנו על חשיבות תחושת השייכות של קבוצת הלומדים בכיתה התפיסות  החדשות של רשות חברתיות , פורטלים ארגוניים מתוקשבים ופורטלים חינוכיים אשר העניקו למחנכים ולמורים בכיתה אמצעי תקשוב לגיבוש תחושת השייכות באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים או רשתות בלוגים . אין מדובר עדיין בהצלחה גורפת אלא רק באיים בודדים בזרם התקשובי הנע לאיטו. לא רחוק היום שהכשרתם של מחנכי הכיתות לעולם התקשוב תתבסס על קורסי מנהיגות ודינאמיקה קבוצתית ולא בהכרח על הקניית מיומנויות תקשוב בלבד.
 
מקורות המידע
 
שרן שלמה והרץ לזרוביץ רחל (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, שוקן , תל-אביב.
Graff, Martin. (2003) " Individual Differences in Sense of Classroom Community in a Blended Learning Environment,"  Learning, Media and Technology, Volume 28, Issue 2 & 3 October 2003 , pages 203 - 210
 
Tajfel, H. and Turner, J. C. (1986). The social identity theory of inter-group behavior. In S. Worchel and L. W. Austin (eds.), Psychology of Intergroup Relations. Chigago: Nelson-Hall
 
 
Turner, J. C. (1982). Towards a cognitive redefinition of the social group. In H. Tajfel (ed.), Social Identity and Intergroup Relations.
Cambridge: Cambridge University Press
Wortham, Stanton (2004) From Good Student to Outcast: The Emergence of a Classroom Identity , Ethos 32 (2) , 164–187
 
 
 
 
 
 
 
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya