זה מעבר לתפקידי: רכיבי ההתנהגות האזרחית –ארגונית של גננות בישראל

מסדה סטודני, יזהר אופלטקה. " זה מעבר לתפקידי": רכיבי ההתנהגות האזרחית –ארגונית של גננות בישראל", דפים 51, 2011 תשע"א , ע"ע ;105- 139.

הולך ומתחוור יותר ויותר שאחד המאפיינים של יעילות ארגונית מושקע בהתנהגות שהיא מעבר לדרישות התפקיד של חברי הארגון. לאזרחות טובה יש גם משמעות ארגונית. מהם גבולות ההתנהגות התפקידית? מהי המשמעות של פעילות שאינה חלק מההגדרה הפורמלית של התפקיד? המאמר בוחן לעומק את היסודות, וחושף את המאפיינים ואת המניעים לפעילות הבלתי-מחויבת. הבחינה נעשתה בחמש זירות פעילות ובשתי רמות של מניעים- אישיים וארגוניים-מערכתיים. מהמחקר עולה שהתנהגותן האזרחית-ארגונית של הגננות מתרחשת בחמש זירות: הזירה הפדגוגית , זירת הקהילה המקצועית, זירת הילדים, זירת ההורים וזירת הקהילה החברתית. המניעים להתנהגות האזרחית הם אישיים: דהיינו רקע משפחתי, נתינה כאורח חיים, תחושת שליחות, מחויבות מקצועית ושביעות רצון, וארגוניים-מערכתיים, כלומר השפעת המפקחת, תחושה של אוטונומיה בביצוע התפקיד, מאפייני האוכלוסייה שבגן, האקלים השורר בצוותי העבודה והצורך בהפחתת תחושת הבדידות.

מניע ייחודי להתנהגותן האזרחית של הגננות הוא רצונן להפחית את תחושת הבדידות שלהן, תחושה הנובעת מהמבנה הארגוני ומאופי העבודה במערך גני הילדים בישראל. הגננות יוזמות פעילות בתחום המקצועי בחברתם של אנשים מבוגרים או נענות ליוזמה כזו , והודות לכך הן עצמן תורמות להפחתת תחושת הבדידות המקצועית שלהן.

ממצאי המחקר הנוכחי מעלים על סדר היום של החינוך הקדם-יסודי בישראל את הסוגיה של הגדרת תפקיד הגננת. קיימת שונות גדולה ביותר באופן ביצוע התפקיד על ידי הגננות. טווח הביצוע נע מעשיית המינימום המשתמע מהגדרת התפקיד העמומה ועד לעשייה מרבית המבטאת התנהגות אזרחית-ארגונית. העמימות בהגדרת תפקיד הגננת מחד-גיסא, והאוטונומיה שהתפקיד מאפשר מחד-גיסא, מאפשרות לגננת לפעול בהתאם לפרשנותה האישית ועל סמך אמונותיה הסובייקטיביות הנוגעות למטרות תפקידה. הבחנה בין הרכיבים הפורמליים שבהגדרת תפקיד הגננת לבין התנהגות אזרחית-ארגונית עשויה לסייע למערך הפיקוח והליווי המקצועי של הגננות, כמו גם למוסדות ההכשרה להוראה לגיל הרך, להגדיר באופן ברור את תפקיד הגננת ורכיביו.