התפתחות מקצועית מוקדמת בסקוטלנד: מורים בשנים 2 – 6

Kennedy, A., et al., (2008). Early professional development in Scotland: teachers in years 2 – 6, Faculty of Education, University of Strathclyde.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית מוקדמת, מורים מתחילים, התפתחות מקצועית מתמשכת

זהו מסמך המציג ממצאי מחקר על צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים בשנים ה-2 – 6. במסגרת הסקר התקיימו ראיונות קבוצתיים (59 משתתפים) ועיקרו - סקר אלקטרוני (667).

התפתחות מקצועית נתפשת כ"כל דבר שבוצע כדי לפתח, לקדם, ולסייע להתמקצעות של מורים", אם כי יש לגביה עדין עמימות לא מועטה(Coffield, 2000). בדרך כלל פעילויות של התפתחות מקצועית נתפשות במונחים של קורסים פורמליים הקשורים לעבודה או לקבלת תעודה. אם כי עולה גם פרדיגמה אחרת המסיטה את ההתפתחות המקצועית מהשתתפות בקורסים ובימי איון ולימוד לתפיסה של למידה מתמשכת המתבצע, במגוון של דרכים, ושבה רואים היבטים רגשיים, חברתיים ואינטלקטואליים כמתקיימים זה בצד זה וזה עם זה(Day, 2004, Friedman & Philips, 2004). למרות מיעוט המחקר המתייחס להתפתחות מקצועית בשנים הראשונות נראה כי צורכיהם של מורים חדשים שונים מאלה של מורים מנוסים יותר (Moor et al., 2005, McNally, 2006).

ההתפתחות המקצועית המתמשכת בסקוטלנד היא בעלת אוריינטציה אינדיבידואלית ומבוסס על סדרה של סטנדרטים מבוססי-כשירויות. למרות ההכרה בכך שיש צורך שונות בהתנסויות, מסמכי מדיניות נוטים להעדיף התפתחות מקצועית פורמלית על פני למידה מקצועית בלתי פורמלית. התפיסה היא שהרגלים טובים עשויים וצריכים להילמד בשנת ההתמחות ובשנות ההתפתחות המקצועית המוקדמת. ניתן לראות שיש מסגרת שונה למורים בשנה השנייה והשלישית.

אחריותיות נחשבת לעניין מרכזי: האחראים על הערכת ההתפתחות המקצועית מבקשים לראות תפוקות מדידות, אם כי הדבר עשוי לגרום לתפישה מוגבלת של ההתפתחות המקצועית, ככזו שקל למדוד אותה, למשל, בספירת שעות בניגוד לבחינת איכויות.

תוכנית ההתמחות בסקוטלנד נחשבת להצלחה, אך ראוי לשקול את ההמשכיות במעבר לשנה השנייה במונחים של סוג ורמת התמיכה כמו גם לסטטוס ההעסקה של המורה החדש.

מטרות הפרויקט היו:

א. לברר מהן דעות המורים על התפתחת מקצועית יעילה שהם קבלו לאחר שנת ההתמחות ולזהות את הדגמים הטובים ביותר,
ב. ללמוד את דעות המורים על צורכי ההתפתחות המקצועית שלהם, ומהם סדרי העדיפויות בעניין זה,
ג. לברר מהם, לדעת המורים, הגורמים המעכבים השתתפות בהתפתחות מקצועית וכיצד ניתן להסירם,
ד. להשוות את דעות המורים לאלה של מעורבים אחרים בתוכניות כמו מנהלים, רשויות קומיות ומומחים בהתפתחות מקצועית מתמשכת,
ה. לפתח המלצות לשימוש.

מהי התפתחות מקצועית מתמשכת יעילה ?

המשתתפים זיהו כמה דגמים של התפתחות מקצועית יעילה:

• פגישות מעשיות/אינטראקטיביות (למשל, סדנאות, עבודה בקבוצות קטנות),
• הוראה בצוות ו- job shadowing,
• הדגמות, בעיקר במשחקי תפקידים,
• הזדמנויות לנסות אסטרטגיות חדשות במהלך המפגשים,
• מפגשים עוקבים שבהם המדריכים מבקרים בבתי הספר כדי לתמוך ביישום אסטרטגיות אלה,
• ההתפתחות המקצועית צריכה להיות רלוונטית מבחינה מעשית ולכלול אסטרטגיות ומקרות, רמזים ו"טיפים" ליישום מידי, והתייחסות לנושאים העומדים על הפרק.

נושאים ארגוניים:
• מפגשים רבים ומרווחים לרפלקציה וגיבוש, ולא מועטים וארוכים,
• ארגון הזמן תוך התחשבות במערכת הלימודים,
• העדפה למפגשים לפנות ערב.

מהם הצרכים המרכזיים ומהם סדרי העדיפויות?

• פרויקט ה"קוריקולום להצטיינות"(תוכנית שפותחה בסקוטלנד),
• אסטרטגיות לטיפול במשמעת,
• עדכון ידע פדגוגי וידע פרקטי,
• תמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים,
• הנחייה לקידום הקריירה ולהתפתחות,
• התמקדות בתחומים או בנושאים דיסציפלינריים

מהם הגורמים המעכבים התפתחות מקצועית?

התייחסות הנשאלים להיבט זה הייתה מועטה.
• גמישות ו/או מגוון של מה שמוצע בהתפתחות המקצועית
• היבטים פיננסיים
• העדר תעסוקה קבוע (ע"י בעלי הותק הנמוך)
• העדר קשר להתפתחות המקצועית ולפיתוח הנתיבה המקצועית(בעלי הותק הגבוה יותר).

נושאים לטיפול והמלצות

ההמלצות כוללת יישומים עבור מגוון של מעורבים ובהם בתי הספר, רשויות מקומיות וגופים ארציים.

המלצה ראשונה: אי אפשר לקיים התפתחות מקצועית זהה למורים בותק של 2 -6, הדבר נקבע כאן מסיבות של ארגון.
המלצה שנייה: למורים בקבוצה זהו שאין להם משרה קבוע מלאה עשויים להיות צרכים ייחודים. לכן, על גופים ארציים ומקומיים. לפתח מערכות של זיהוי ותמיכה מיוחדים במורים אלה
המלצה שלישית: המעבר משנת ההתמחות לשנה השנייה חשוב והפרופיל הסופי צריך להות מסמך מנחה לתמיכה במעבר חלק. לכן חשוב שלמורים המתחלים תהייה התנסות חיובית בהתפתחות המקצועית, יש לכך השלכות על בתי הספר ועל הנהגת ההתפתחות המקצועית.
המלצה רביעית: מן הסקר נראה כי ראוי לקיים חונכות מתמשכת בשנים הראשונות. יש להקפיד שחונכים יהיו בעלי תחושת מחויבות, מוכשרים מקצועית ובעלי גישה של למידה קולבורטיבית.
המלצה חמישית: מורי קבוצה זו מבקשים התפתחות מקצועית המתייחסת להקשר הכיתתי הספציפי שלהם והתומכת בהתנסות וניסוי פעילים. במיוחד הם מבקשים להתמקד ב: ICT, הערכה, עבודה דיסציפלינרית, תמיכה בתלמידים, הזדמנויות חוץ-קוריקולריות, קידום הקריירה ויוזמות לאומיות.
המלצה ששית: ראוי לעסוק באופן גלוי/ברור יותר בלמידה בלתי פורמלית ובמרכיבים הרגשיים והחברתיים הקשורים אליה. על ההתפתחות המקצועית למורים בשנותיהם הראשונות לכלות מעורבות עם עמיתים ולא רק קורסים. מדובר למשל בחונכות, בתצפיות, באימון ע"י עמיתים ובהקמה ופעולה ברשת. התפתחות מקצועית שיתופים בקבוצות קטנות או בזוגות נמצאה כבעלת השפעה גדולה יותר על התפתחות מקצועית ועל למידה מאשר פעולות של עבודה אישית. לכן ראוי לעודד עבודה ולמידה מסוג זה.
המלצה שביעית: הצרכים שציינו מורי הקבוצה נראים רלוונטיים לכלל המורים, לכן בתכנון התפתחות מקצועית למורים בעלי ותק אחר יש מקום לקחת זאת בחשבון.
המלצה שמינית: חשוב לערב בממצאי סקרים מסוג זה את כל השותפים להתפתחות המקצועית. הדבר חיוני כדי שהתפתחויות ינועו קדימה, ולכן יש להחליט על דרכי הפצה של הממצאים.
המסמך עצמו כולל התייחסות מפורטת לממצאים השונים.

ביבליוגרפיה

Coffield, F. (2000). Introduction: a critical analysis of the concept of a learning society, in: F. Coffield (Ed.), Differing visions of a learning society. Bristol: Policy Press.
Day, C. (2004). A passion for teaching, London: Routledge Falmer.
Friedman, A., & Philips, M. (2004). Continuing professional development: developing a vision, Journal of Education and Work, 17(3), 362-375.
McNally, J. (2006). From informal learning to identity formation: a conceptual journey in early teacher development, Scottish Educational Review, 37, 79-89.
Moor, H., et al., (2005). Professional development for teachers early in their careers: an evaluation of the EPD scheme, London: National Foundation for Educational Research.