התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב
המחקרים של פרופסור איריס לוין ועמיתיה מלמדים כי ילדי גן חובה בישראל, ובמידת מה גם ילדים בכיתה א', מסתייעים בשמות האותיות העבריות כאשר הם מתמודדים עם שליפת אותיות, כתיב וזיהוי מילים. מכאן, ילדים אשר יודעים שמות אותיות, נעזרים בשמות הללו כאשר הם מנסים לחשוב על האותיות המרכיבות מילים. אף כי לעתים שמות האותיות מובילים את הילדים לטעויות, האסטרטגיה הזו אמורה לסייע להם לגלות את העיקרון האלף-ביתי כי אותיות מייצגות צלילים וכי ניתן לגלות את הצלילים בתוך השמות של האותיות. שמות האותיות מסייעים במיוחד לילדי גן משום שהם מוגבלים עדיין במודעותם הפונולוגית, דהיינו מתקשים לפרק את המילה הדבורה לצליליה הקטנים או למזג צלילים למילה. על כן קשה להם להחליט מהי האות הראשונה במילה כמו'שיעול' כי הם מתקשים בשליפת הצליל /sh/ אך הם יכולים להצליח עם המילה'שינוי' כי כאן שם האות מסייע להם לשלוף את הצליל /shin/.
שמות האותיות, בשמשם כתוויות לסימנים גראפיים חסרי משמעות יכולים לסייע לילדים לבנות מודל מנטאלי של אותיות האלף-בית. נציין כי אות אינה סימן ספציפי אלא סימן מופשט. אותה אות נכתבת במגוון רחב של גופנים וגדלים ובכתבי יד שונים. לימוד של שם האות מקנה לילד את הידע מהם המאפיינים החזותיים המגדירים את האות. על ידי כך לימוד שמות אותיות אמור לסייע בהבחנה בין צורתן של אותיות שונות.
שמות האותיות העבריות הן קרש קפיצה לגישור בין המילה הדבורה לכתובה כנראה בשל העובדה כי השמות שומרים על העיקרון האקרופוני. שם האות מתחיל בצליל שהאות נוהגת לייצג. יש להניח כי ילדים מודעים לעיקרון זה מגיל הגן ומשתמשים בו. חשוב שילד יכיר את שמות האותיות גם מבחינה תקשורתית. הורים וגננות יכולים לתקשר עם ילדים על מערכת הכתב ביתר קלות כאשר הילד מכיר את שמות האותיות שמהן הכתב מורכב. קל להסביר לילד כיצד לכתוב מילה שהוא מבקש לכתוב, או להסביר לו היכן כתובה מילה בטקסט, אם הוא יודע שמות אותיות.
מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'. אף כי בגני הילדים בארץ מקובל להניח כי אין כל צורך להתעסק עם שמות האותיות מצאנו כי חלק ניכר מהילדים יודע לתת שם לאותיות רבות. רמת השיום בממוצע הייתה 76% (מחוץ לאותיות סופיות שהיו פחות מוכרות). סביר להניח כי הילדים רכשו ידע זה במשפחה. אבל נמצאו גם ילדים באותם גנים שידעו לשיים אותיות ספורות בלבד. בנוסף, יתכן כי לילדים משכבות מצוקה או ששפת אמם זרה, כמו ערבים, בני עולים וילדי עובדים זרים, אין ידע רב על שמות האותיות העבריות. אם אמנם שמות אותיות מסייעים לרכישת קרוא וכתוב יתכן שיש חשיבות מיוחדת בהקניית הידע הזה לאוכלוסיות של ילדים שיש להם חסכים אחרים שמשפיעים על רכישת קרוא וכתוב, כמו שליטה בגווני לשון שונים, מודעות ללשון, והכרת המוסכמות של הספר.