התנהגות אזרחית-ארגונית בקרב מורים בישראל

מאת: יזהר אופלטקה
מילות מפתח: בתי ספר התנדבות התנהגות ארגונית ישראל מורים מנהיגות בית ספר תרבות ארגונית תרבות בית הספר
מקור: התנהגות אזרחית-ארגונית בקרב מורים בישראל: התופעה, רכיביה ומקורותיה, דפים 44, כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך, הוצאת מכון מופ"ת, עמ' 64-35
 
התבוננות בתפקידים בארגון כוללת הסתכלות הן על ההיבט המובנה המוגדר רשמית בתפקיד והן על ההיבט ההתנדבותי הלא מחייב. בהיבט ההתנדבותי העובד מבצע משימות ופעולות מבלי שחויב להן בהגדרת תפקידו. מכלל המושגים שהוצעו בספרות לתיאור אותן פעולות בתפקיד שהן מעבר לפורמלי ולמתחייב מעצם הגדרת התפקיד, זכו למונח "התנהגות אזרחית בארגון" (organizational citizenship behavior).
 
מטרת המחקר המדווח במאמר זה היתה לזהות מרכיבים של התנהגות אזרחית בקרב מורים בארגון החינוכי ולחשוף גורמים אישיים וארגוניים של תופעה זו במערכת החינוך. המחקר בחן את סוגי הפעילויות בתפקיד המורה הנתפסות בעיני מורים, בעיני מנהלים ובעיני מפקחים במערכת החינוך כפעולות שהן מעבר למתחייב בהגדרת התפקיד הרשמית של המורה, התחקה אחר התנהגויות אזרחיות של מורים, ובחן את מקורותיהן.
 
העבודות המעטות שבחנו את התופעה בקרב מורים התבססו על כלים מחקריים שפותחו בקרב עובדי תעשייה, אף על פי שמקצוע ההוראה והארגון הבית ספרי יוצרים סביבת עבודה השונה מזו המצויה בארגונים אחרים.
זיהוי מגוון התנהגויות אזרחיות של מורים וזיהוי הגורמים המעודדים את קיומן בבית הספר עשויים לסייע להנהלות בתי ספר בפיתוח אלמנטים מבניים ואחרים, שיעודדו את קיומן של התנהגויות אלה ויאפשרו לבתי הספר להמשיך ולתפקד ביעילות, במיוחד בעידן של קיצוצים תקציביים חריפים במערכת החינוך.
 
המחקר על התנהגות אזרחית של מורים
 
חיפוש אחר מחקרים שעסקו בהתנהגותם האזרחית של מורים העלה מאמרים מועטים בנושא: ממצאי מחקרים כמותיים אלה מראים כי התנהגות אזרחית בקרב מורים מכוונת כלפי התלמידים, כלפי הצוות וכלפי בית הספר. בין הגורמים המעודדים התנהגות אזרחית בארגון בקרב מורים ישראלים כלפי עמיתים נמצא, ששביעות רצון מהתפקיד הוא גורם מרכזי (Somech & Drach-Zahavy, 2000) לצד שיתוף בקבלת החלטות (Bogler & Somech,, 2005). מחקר בקרב מורים גרמנים מצא, כי הזדהות עם החינוך היא משתנה חשוב המנבא התנהגות אזרחית של מורים (Christ, et.al., 2003), ואילו מחקר בקרב מורים אמריקנים העיד על קשר חיובי בין אקלים חיובי בבית הספר לבין התנהגות אזרחית של מורים (Dipola & Tschannen-Moran, 2001).
 
הטיעון המרכזי המלווה את המאמר הנוכחי הוא כי משימות והתנהגויות רבות של המורה, שהומשגו במודלים רבים של תפקיד המורה כחלק מההגדרה הרחבה שלו כשליח החברה לחינוך הדור הצעיר, נתפסו בעייני המרואיינים במחקר הנוכחי כהתנהגויות וכמשימות שהן מעבר למתחייב בהגדרה הרשמית של תפקיד המורה – כאלה התלויות ברצונו של המורה ובשיקול דעתו.
 
שיטת מחקר
פרדיגמה איכותנית לאיסוף ולניתוח נתונים.
במחקר השתתפו 70 מרואיינים: 50 מורים, 10 מנהלי בתי ספר, 10 מפקחים.
 
הצורך להתמקד במחקר איכותני בקבוצה הומוגנית ככל שניתן, שקיימת בה סבירות גבוהה לקיומה של התופעה הנחקרת, הוביל לדגימת המורים בהתאם ל"דגימת הקריטריון" (Paton, 2002), שבה הנחקרים נבחרים על פי סדרה של קריטריונים שהוצבו מראש. עוזרי המחקר ניסו לאתר מורים המתאימים למחקר באמצעות אינפורמנטים – מנהל בית ספר ואחד מבעלי התפקידים בבית הספר או מורה-עמית. כל אינפורמט התבקש להמליץ על מורים העונים על הקריטריונים האלה: (1) נתפסים כמי שעושים מעבר לנדרש בבית הספר ללא קבלת תגמול חיצוני כלשהו (2) מתלהבים מעבודתם ונכונים לעזור לאחרים. (3) מורים שלא פנו לניהול בית ספר או לסגנות, וכך אפשרות מניע הרושם שבהתנהגות האזרחית שלהם פחותה (4) בעלי ותק של 8 שנים ומעלה, מתוך הנחה שבתקופה זו של עבודתם הם בעלי ידע ומיומנות בתחומי ההוראה (Day, 1999), ומכאן פנויים יותר להתמקד בהתנהגויות אזרחיות בארגון.
 
המחבר מודע לכך, כי ייתכן שמורים שאינם מוערכים על ידי המנהל או אינם מקורבים אליו, ואשר מתנהגים אזרחית בארגון, לא נדגמו למחקר זה, וקיימת סכנה שהמנהלים בחרו במורים מתוך אפקט הילה או משיקולים אחרים. היבט זה הוא אחת החולשות האפשריות של המחקר.
 
הראיון היה מובנה למחצה.
הראיונות התקיימו בשנים 2003-2004 במשרדם או בביתם של המרואיינים.
 
ממצאים
הזירות שמופיעה בהן התנהגות אזרחית של מורים - ניתוח נתוני המחקר הוביל לזיהוי זירות, שמתבצעת בהן התנהגות אזרחית של מורים בבית הספר: זירת התלמיד, זירת הכיתה, זירת בית הספר, זירת חדר המורים. נראה כי זירות אלה כוללות את מרבית ההתנהגויות האזרחיות או הפעולות שמעבר לנדרש שמבצעים מורים בישראל.
 
מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבתי הספר הם:
א. התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים: מרכיב זה נקשר למתן עזרה רצונית לתלמידים (סיוע בלימודים ובבעיות אישיות מחוץ לשעות הלימודים, הקשבה ומתן תשומת לב לתלמידים, חמלה ואמפתיה כלפי התלמיד החלש) ולמורים עמיתים או חדשים בתחומים מגוונים.
ב. ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה ובבית הספר: ייזום שינויים בשיטות ההוראה או החדרת חידושים לתכניות הלימודים וארגון פרויקטים בית ספריים הם חלק מההתנהגות האזרחית של המורה, כיוון שאינו מתוגמל ישירות עבור יוזמותיו אף שהן דורשות ממנו להקדיש זמן ולהשקיע מאמצים כדי לממשן. חוסר התגמול בולט במיוחד בשינויים הנכפים ממשרד החינוך (Oplatka, 2005).
ג. מכוונות ארגונית: מרכיב זה, המכונה בספרות "יושר אזרחי" (Organ, 1988), עוסק במחויבותו של המורה לבית הספר כארגון ולא רק לכיתתו שלו. השתתפות בפעילות בית ספרית, למשל בוועדות אד-הוק, או נטילת תפקידים בהתנדבות במערך הארגוני בבית הספר – פן ייחודי למורים – נכללים תחת מרכיב זה.
ד. נאמנות רבה למקצוע: מרכיב זה קשור לאמונה במחויבות המורה לפעול בכל דרך אפשרית למען הצלחת תלמידיו. גיוון דרכי ההוראה, הוראה מותאמת לתלמיד והערכה מקיפה ומעמיקה נתפסים כפעולות שאינן מתוגמלות ישירות בתפקיד המורה, המכוונות למטרה זו. הן תליות ברצונו הטוב של המורה ובמידת נכונותו להשקיע שעות רבות מזמנו הפנוי במשימות אלה.
 
מבין מרכיבי התופעה, שהומשגו על ידי פודסקופ ואחרים (Podsakoff et al., 2000), מרכיבי ה"הגינות" ו"היענות ארגונית" לא נתפסו על ידי המרואיינים במחקר כחלק מההתנהגות האזרחית בארגון. קרוב לוודאי שמרכיבים אלה נתפסים כשייכים להגדרה הפורמלית של תפקיד המורה.
 
השתמעויות לתפקיד המורה והשלכות על מערכת החינוך
 
ממצאי המחקר קוראים תיגר על אותן תפיסות חינוכיות וחברתיות הגורסות כי תפקיד המורה חסר גבולות וכי ניתן לצפות מן המורים לבצע כל פעולה התורמת לתלמידים. המרואיינים מציעים דיכוטומיה המבחינה בין משימות מתוגמלות המחייבות את המורה לבין משימות שאינן כאלה בתפקידן.
 
כאשר מרבית המרואיינים אינם תופסים ייזום וביצוע שינויים, גיוון בדרכי הוראה, סיוע לתלמידים ולעמיתים וכיוצא בזה כחלק מחייב בתפקיד המורה אלא כחלק התלוי בשיקול דעתו ובהחלטתו, הרי כל רפורמה חינוכית חייבת להתחיל בהטעמת הגדרה מחדש של תפקיד המורה, כך שיכלול משימות רבות הנתפסות כיום שלא מחייבות את העוסקים במקצוע ההוראה.
 
ללא שינוי מבנה השכר של המורה ומתן תמורה כספית הולמת עבור הכללתן של משימות נוספות תחת הגדרתו הרשמית של תפקיד המורה, יקשה על מתכנני הרפורמה החינוכית ליישמה בבתיה ספר כהלכה.
 
ביבליוגרפיה
 
Bogler, R., Somech, A. (2005). Organizational citizenship behaviour in school: How does it relate to participation in decision-making? Journal of Educational Administration, 43(5), 420-438.
 
Christ, O., Van Dick, R., Wagner, U., & Stellmacher, J. (2003). When teachers go to the extra mile: Foci or organizational identification as determinants of different forms of organizational citizenship behavior among schoolteachers. British Journal of Educational Psychology, 73(3), 329-341.
  
Day, C. (1999). Developing teachers: The challenges of lifelong learning. London: Falmer Press.
 
Dipola, M., & Tschannen-Moran, M. (2001). Organizational citizenship behavior in schools and its relationship to school climate. Journal of School Leadership, 11, 424-445.
 
Oplatka, I. (2005). Imposed school change and women teachers' self-renewal: A new insight on successful implementation of changes in schools. School Leadership and Management, 25(2), 171-190.
 
Organ, D.W. (1988). Organizational citizenship behavior: The good soldier syndrome. Lexington, Mass.: Lexington Books.
Paton, M. Q. (2002). Qualitive research and evaluation method. Newbury Park: Sage Publications.
 
Podsakoff, P.M., MacKenzie, S.B., Paine, J.B., & Bachrach, D.G. (2000). Organizational citizenship behaviors: A critical review of the theoretical and empirical literature and suggestions for future research. Journal of Management, 26(3), 513-563.
 
Somech, A., & Drach-Zahavy, A. (2000). Understanding extra-role behavior in schools: The relationships between job satisfaction, sense of efficacy and teachers' extra-role behavior. Teaching and Teacher education, 16, 649-659.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
 
Bogler, R., Somech, A. (2005). Organizational citizenship behaviour in school: How does it relate to participation in decision-making? Journal of Educational Administration, 43(5), 420-438.
 
Christ, O., Van Dick, R., Wagner, U., & Stellmacher, J. (2003). When teachers go to the extra mile: Foci or organizational identification as determinants of different forms of organizational citizenship behavior among schoolteachers. British Journal of Educational Psychology, 73(3), 329-341.
  
Day, C. (1999). Developing teachers: The challenges of lifelong learning. London: Falmer Press.
 
Dipola, M., & Tschannen-Moran, M. (2001). Organizational citizenship behavior in schools and its relationship to school climate. Journal of School Leadership, 11, 424-445.
 
Oplatka, I. (2005). Imposed school change and women teachers’ self-renewal: A new insight on successful implementation of changes in schools. School Leadership and Management, 25(2), 171-190.
 
Organ, D.W. (1988). Organizational citizenship behavior: The good soldier syndrome. Lexington, Mass.: Lexington Books.

Paton, M. Q. (2002). Qualitive research and evaluation method. Newbury Park: Sage Publications.
 
Podsakoff, P.M., MacKenzie, S.B., Paine, J.B., & Bachrach, D.G. (2000). Organizational citizenship behaviors: A critical review of the theoretical and empirical literature and suggestions for future research. Journal of Management, 26(3), 513-563.
 
Somech, A., & Drach-Zahavy, A. (2000). Understanding extra-role behavior in schools: The relationships between job satisfaction, sense of efficacy and teachers’ extra-role behavior. Teaching and Teacher education, 16, 649-659.

yyya