השפעות של קורס תוכן מדעי על תחושת מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של פרחי הוראה בבית הספר היסודי

Bergman, Daniel J.; Morphew, Jason. Effects of a Science Content Course on Elementary Preservice Teachers' Self-Efficacy of Teaching Science. Journal of College Science Teaching, Jan/Feb2015, Vol. 44 Issue 3, p73-81, 9p

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

נושא מרכזי בחינוך מדעי הוא הכנת מורים בבית הספר היסודי ללמד מדעים בלהיטות ובהצלחה בכיתות שלהם. מחקרים הראו שמורים רבים בבית הספר היסודי חשים אי נוחות ושהם אינם מוכנים להוראת מדעים. בסקר שנערך בקרב מורי בתי ספר יסודיים נמצא ש-76% מהמשיבים טענו שביכולתם ללמד אמנויות קריאה/כתיבה ורק 28% מהמורים הרגישו כך לגבי הוראת מדעים.

מורים בעלי תחושות של אי התאמה עשויים בסופו של דבר ללמד מדעים בצורה גרועה או שלא ללמד כלל. הואיל מורי בתי הספר היסודיים עשויים לשמש השפעה מרכזית על העמדות המדעיות של התלמידים, כל עמדה שלילית שיש למורים אודות המדע יכולה לעבור בקלות לתלמידיהם.

כדי להכין את פרחי הוראת המדעים לבית הספר היסודי, הרבה מתכניות הכשרת המורים החדשות כוללות קורסים בעלי תוכן מדעי המיועד במיוחד למורי בית הספר היסודי. חלק מהקורסים מיועדים לדיסצפלינות מוגדרות כגון ביולוגיה, מדעי כדור הארץ ופיסיקה. אחרים הוגדרו כקורסים מולטי-דיסציפלינריים, אינטר-דיסציפלינריים או כמשולבים. גישה אחרת מציעה סמינרים חינוכיים הנערכים בו-זמנית עם סדרת קורסים בעלי תוכן מדעי.

מחקר אודות ההשפעה של קורסי תוכן מדעיים מצא השפעות מרובות על מגמות היסוד. לאחר השלמת הקורסים הללו, פרחי ההוראה דווחו כבעלי:

• השקפות ריאליסטיות יותר לגבי מדענים
• השקפות מדויקות יותר של טבע המדע
• בטחון עצמי והשקפות משופרים לגבי המדע, הוראת המדע ולמידתו
• הבנה מושגית מוגברת

למרות מאמצים אינדיבידואליים של מוסדות ליצור קורסי תוכן מיוחדים אלו, מורי בתי ספר יסודיים עתידיים משלימים עדיין את מרבית חובות לימודי המדעים שלהם על ידי נוכחות באותם קורסים במבנה של הרצאה כמו כל הסטודנטים באוניברסיטאות. פרחי ההוראה לבית הספר היסודי תיארו את הקורסים האלה כחד-צדדיים, מאיימים, לא אישיים, בהוראה מתחת לסטנדרט המדגישה שינון והעלאת גירה של עובדות.

פרחי ההוראה דיווחו שהרגישו כ"אזרחים מדרגה שניה" ו"לעיתים קרובות התגלו כבעלי ציונים והערכה עצמית נמוכים במה שהם ציינו שהולך להיות החשיפה היחידה שלהם למדע במכללה". במסגרת ההרצאות, פרחי ההוראה זכו לעיתים קרובות לדוגמאות גרועות לגבי כיצד ללמד מדע לילדים וצרכו תוכן למעלה מהדרוש שאיננו מתאים לצרכיהם.

מחקר נוסף הראה שאפילו לאחר שהשלימו שני קורסי מדעים ברמה מכללתית, פרחי ההוראה לא היו מסוגלים לפתח ולארגן חקירה כדי לענות על שאלה מדעית. למרות שלגורמים נוספים יש ודאי השפעה, התנסויות מדעיות ברמה מכללתית עשויות "ליצור או לשבור" את עמדותיהם ויכולותיהם של פרחי הוראה בכיתותיהם.

תכנון הקורס

לצורך שיפור הכנת מורי בית הספר היסודי להוראת מדעים, מסלול הכשרת המורים באוניברסיטה גדולה במערב התיכון של ארצות הברית פיתח קורס חדש בעל תוכן מדעי תחת הכותרת (Physical Science in the Elementary Classroom (PSEC. קורס זה נותן קרדיט של ארבע נקודות והוא קורס חובה במסלול הכשרת פרחי ההוראה לבית הספר היסודי. לקורס זה מטרה כפולה: א) ללמד פרחי הוראה מושגים מדעיים פיסיקליים יסודיים באמצעות מסגרת של השתתפות פעילה; ב) להדגים למורי בית הספר היסודי העתידיים את האסטרטגיות והפעילויות ההוראתיות הדרושות לקידום למידה מדעית מבוססת-חקר בכיתה.

מוקד המחקר ומתודולוגיה

המטרה של מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעות של קורס ה-PSEC על תפיסותיהם של פרחי הוראה לגבי הוראת המדעים. בפרט, שתי שאלות המחקר הבאות הנחו את המחקר: א) איזה השפעה יש לקורס בעל תוכן מדעי לבית הספר היסודי על המסוגלות העצמית של המשתתפים ללמד מדע?; ב) מה המשתתפים תופסים כמושגים או כמיומנויות המשמעותיים ביותר שנלמדו בקורס?

יעילות ומסוגלות עצמית

בהתבסס על עבודתו של אלברט בנדורה (Bandura), אמונות של מסוגלות עצמית מהוות מנבאים חזקים של התנהגות הוראתית. מחקרים רבים מצאו קשרים בין מסוגלות עצמית מדעית גבוהה אצל מורים לבין שיפור התנהגות המורים והתוצאות של התלמידים. ולהיפך, כאשר המורים בעלי מסוגלות עצמית נמוכה, הם בדרך כלל אינם אוהבים ללמד מדעים ואפילו מנסים להימנע מכך.

המחקר הנוכחי מציג מערך לפני-אחרי (pre/posttest) תוך שימוש בכלי המודד את האמונה במסוגלות העצמית בהוראת המדעים אצל פרחי הוראה (Science Teaching Efficacy Belief Instrument - STEBI-B). הכלי מורכב משני חלקים הכוללים 23 הצהרות המעריכות שני היבטים של מסוגלות הוראתית: תוצאות מצופות בהוראת מדעים (Science Teaching Outcome Expectancy - STOE) ואמונות מסוגלות עצמית בהוראת מדעים (Personal Science Teaching Efficacy Beliefs – PSTEB). ניתוח התוצאות נעשה בהתאם להיבטים אלה.

ממצאי מחקר זה מאפשרים מבט רב ערך בכל הקשור להכשרת פרחי הוראה לבית הספר היסודי ולמידת הצלחתם להורות מדעים. כבר לאחר התנסות של סמסטר אחד בקורס בעל תוכן מדעי המותאם למורי בית הספר היסודי, המשתתפים מראים שינוי סטטיסטי משמעותי מובהק במסוגלות העצמית שלהם והציפיות מהוראת מדעים. מחקרים קודמים מצאו קשר בין קורסי תוכן מדעי מרובים לבין תשובות פרחי ההוראה ב-PSTEB. מחקר נוכחי זה של קורס PSEC יחיד מצא תוצאות דומות ביחס לחלק ה-PSTEB עם גודל אפקט גדול. יתרה מכך, נמצא גם שלקורס זה אפקט משמעותי על סקלת ה-STOE, אף על פי שעם גודל אפקט בין בינוני לגדול.

לסיכום, ההשפעה של קורסים המתוכננים להגברת המסוגלות העצמית המדעית של מורי בית הספר היסודי עשויה לאפשר קבלת החלטות הן לגבי התוכן המדעי והן לגבי הכשרת המורים. יש למצוא ולנסח את האיזון שבו מעצבי תכניות ידגישו גם את למידת התוכן המדעי וגם את ההוראה בבית הספר היסודי (פדגוגיה).