השימוש בתלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני

מקור:
"נמאס לי מהמדידות האלה": השימוש בתלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני
דפי יוזמה 3, תשס"ה

הצורך בשיטות הערכה חלופיות בחינוך הגופני

בעידן שבו לא כל צורת הערכה מתאימה לכל תלמיד בכיתה עקב המגוון הרחב של סגנונות למידה ורמות הניעה שונות של הלומדים מצד אחד,ובשל היות החינוך הגופני המודרני-עכשווי מבטא גם חינוך לבריאות, טיפוח משחק הוגן ורכישת הרגלים לטווח ארוך של פעילות גופנית המותאמת לצורכי היחיד מצד אחר – אין המבחנים המקובלים כיום מספקים את מסגרת ההערכה המתאימה לכל אוכלוסיית הלומדים ולכל נושאי הלימוד.

השימוש בתלקיט ככלי הערכת הישגים בחינוך הגופני

מטרת המאמר לבחון כיצד ניתן להשתמש בתלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. דרישה מלומדים להגיש תלקיט לצורך הערכה וקבלת אחריות על תוצרי הלמידה מציבה אתגר, ובאמצעות התלקיט אפשר למזג בין תהליכי למידה לבין תהליכי הערכה גם בשיעורי החינוך הגופני הנערכים במגרש המשחקים ובאולם הספורט ומתבססים על תנועה, משחק ותחרות (Kirk, 1997)

כיוון שלא כל הלומדים מגיעים להישגים טובים במדידות הגופניות, התלקיט עשוי לסייע למורה להעריך פנים אחרים בהתנהגותם המוטורית של הלומדים. כמו כן, התלקיט עשוי לעזור ללומד לאתר אפיקים נוספים בחינוך הגופני, שעשויים לרתק את התעניינותו במקצוע זה, הנלמד מכיתות היסוד של בית הספר היסודי ועד לשנת הלימודים האחרונה בבית הספר התיכון.

שתי הנחות עומדות בבסיס המאמר:

א. בניית התלקיט בחינוך הגופני אינה רק לצורך השימוש בו ככלי הערכה; ניתן להיעזר בו גם להשגת מטרות נוספות. כמו כן המיקוד מוסט מתוצריו הסופיים של תהליך הלמידה אל התהליך עצמו.
ב. כדי להכיר היטב את שימושי התלקיט בחינוך הגופני, על המורה להתנסות בעצמו ביצירת תלקיט. קל יותר לדרוש זאת מהמתכשר להוראה, הנמצא בשלבים ראשונים של התפתחותו המקצועית. מחברי המאמר טוענים שאם המתכשר להוראת החינוך הגופני יתנסה בעצמו ביצירת תלקיט במהלך לימודיו, יהיה לו קלי יותר לדרוש זאת בעתיד מתלמידיו.

ראיה מערכתית לאימוץ התלקיט בחינוך הגופני

כיוון שהתלקיט טרם מצא את מקומו הראוי ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני, המחברים ממליצים לנקוט גישה מערכתית כדי להטמיעו כראוי אצל המעורבים בתהליכי למידה והוראה במקצוע זה; יש לאמץ אותו לא רק בחינוך הגופני הבית ספרי אלא גם, ואולי בעיקר, בתכניות ההכשרה בחינוך הגופני. יש להפכו לכלי מרכזי בתכנית ההכשרה בחינוך הגופני ולהדגים את יישומיו במגוון קורסים מעשיים ועיוניים.

אפשר להשתמש בתלקיט הן להערכת הישגים של לומדים בבתי ספר יסודיים ובתיכונים והן להערכת ההתפתחות המקצועית של מורים לחינוך הגופני.

כך למשל הלומד יכול להציג מיגוון של פריטים, שיעידו על הבנה כיצד יש למדוד את כושרו הגופני כמו גם כיצד לשמור עליו לאורך זמן למען קידום הבריאות כגון: רישום של תרגילים גופניים והישגים במבדקים מוטוריים והצגת תכנית אימונים אישית לטווח קצר. בדומה, סטודנטים להוראה, ואף מורים מתחילים, יכולים להשתמש בתלקיט כדי לתעד אירועים ותהליכים הקשורים במלאכת ההוראה. כגון: תיעוד מערכי שיעור במגוון ענפי ספורט, צילומי שיעורים המראים שימוש באסטרטגיות הוראה ייחודיות ועוד.

התלקיט בחינוך הגופני: מאפיינים, סוגים והפקה

מאפייני התלקיט בחינוך הגופני

1. התלקיט מאפשר להציג מגוון רחב של עבודות הלומד בתחום תוכן נתון. לדוגמא, כאשר נלמד נושא "העתקת כובד" בתנועה יכול הלומד לתעד בתלקיט משפטי תנועה שחיבר, עבודה עיונית המסבירה את העקרונות הפיזיקליים של העתקת כובד.
2. התלקיט חושף את הלומד לתהליך מבוקר של הצבת מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך תוך שימוש בהערכה עצמית. למשל, הלומד יכול לתעד את הישגיו במבחני קדם במגוון ענפי ספורט.
3. התלקיט מאפשר לבטא את השונות בין הלומדים. ריבוי הענפים במקצוע החינוך הגופני מאפשר ללומדים לבחור את הענף המתאים להם ביותר לבטא את יכולותיהם המוטוריות, הקוגניטיביות והריגושיות
4. התלקיט מטפח הערכה שיתופית. במשחקי קבוצות למשל, אפשר שקבוצה שלישית תצפה במשחק ותעריך את תפקוד המשתתפים בו על פי משתני הערכה כמותיים ואיכותיים שנקבעו מראש.
5. התלקיט עשוי לאפשר ללומדים לתעד את מידת המאמץ והשיפור שהפגינו במהלך שיעורי החינוך הגופני.
6. ניתן להציג תערוכות של תוכני הלימודים בחינוך הגופני ושל הישגי הלומדים במפגשים ייחודיים כמו ימי הורים, מפגשי צוות מורים של בית הספר ומפגש מורים-מפקחים-אורחים.

סוגי תלקיטים בחינוך הגופני

ניתן להציג את התלקיט בחינוך הגופני בכמה צורות בהתאם למטרות השונות של תהליך הערכת הישגיו של הלומד:

א. תלקיט תהליכי – מבליט את התהליך שהלומד עובר לאורך זמן. לשם תיעוד זה מציע סמית (Smith, 1997) למורה וללומד להשתמש בכרטיסי תלקיט, תוך דיווח על חמישה נושאים: מדדי ביצוע ע"פ גילים, בתחום המוטורי, הריגושי-חברתי והקוגניטיבי הערכה עצמית של התלמיד את הישגיו נורמות של מרכיבי הכושר הגופני פעילויות גופניות מחוץ לשעות הלימודים הערות מיוחדות של המורה

ב. תלקיט ייצוגי – תלקיט אישי המציג את הלומד כפי שהוא בהווה, ויש בו ניסיון להגדיר שאיפות וכיווני התפתחות עתידיים (Melograno, 1998). בחינוך הגופני תלקיט מסוג זה יכול לכלול צילומי וידאו של הלומד, המבצע ומדגים שליטה במיומנויות מוטוריות מגוונות.

ג. תלקיט ע"פ נושא – תיעוד מסודר של התפתחות הידע, ההבנה והשליטה בגוף ובמיומנויות הנדרשות בענף ספורט מסוים.

ד. תלקיט תעסוקתי – תלקיט זה שימושי מאוד בקרב מתכשרים להוראה. כולל את מיטב עבודותיו של המציג וניתן להציגו בעת ראיון קבלה לעבודה.

ה. תלקיט מקצועי – מעיד על עשייה של הסטודנט בתחום המקצועי ומלווה בתיאור קורות חייו בעת התפתחותו המקצועית.

ו. תלקיט אלקטרוני – מונסן (Mohnsen, 1997) ומונסן ומנדון (Mohnsen & Mendon, 1997) דיווחו על שימוש בתלקיט אלקטרוני תוך היעזרות בטכנולוגיה ממוחשבת. חוקרי חינוך גופני אלו מדווחים על הקמה של מעבדה בית ספרית אשר שילבה עמדות מחשבים בחדר כושר. הלומדים הקלידו נתוני ביצוע אישיים במהלך כל מפגש ובדקו את תוצרי ביצועיהם לעומת התכנון המוקדם.

צעדים עיקריים בהפקת התלקיט בחינוך הגופני

* הגדרת יעדי התלקיט והתוצרים המצופים ממנו. באופן כללי על התלקיט לתת ביטוי הולם למטרות של תכנית הלימודים השנתית והרב-שנתית בחינוך הגופני.
* על המורה לספק ללומד הנחיות ברורות כיצד עליו לבנות את התלקיט. על התלקיט לאפשר ללומד לשלב בין משימות הערכה המוטלות עליו לבין מכלול פעילויות הלמידה והתרגול היום-יומיות שהוא מעורב בהן.
*יש לתת את הדעת עבור מי מיועד התלקיט. אם קהל היעד מעוניין לראות התקדמות לקראת השגה של תוצרי למידה, חשוב לכלול בתלקיט גם טיוטות וגרסאות קודמות של תיעוד פריטים.
*על המורה ועל הלומד לתת את הדעת גם להיבטים טכניים הקשורים בהפקת התלקיט (Napper-Owen, 1997). למשל האם תהיה פינה לאכסון התלקיטים בכיתת הלימוד בבית הספר או באולם הספורט?

התלקיט בתהליך ההכשרה להוראת החינוך הגופני

המורים לחינוך הגופני הם החוליה המרכזית בשרשרת הטיפוח של יסודות נכונים לפעילות גופנית בריאותית ומועילה, כיוון שהמלמדים בבתי ספר יסודיים ובתיכונים ידריכו את הלומדים להיות "מחונכים גופנית" (Physically educated person)

ארגון ה-National Association for Sport and Physical Education (NASPE) המליץ שמורים מתחילים לחינוך הגופני יתמקדו בשנים הראשונות של הוראת המקצוע בהיבטים כגון: רכישת ידע על מקצועות לימוד שונים בחינוך הגופני, למידת השונות בין הלומדים בכתה, ניהול הכיתה ודרכים להניע את התלמידים לפעילות גופנית, תקשורת יעילה בינם לבין התלמידים בכיתה, תכנון השיעורים והעברתם והערכת הלומדים. על תוכניות ההכשרה בחינוך הגופני לאפשר למתכשר להוראה לרכוש את הבסיס המקצועי להתמודדותו עם יעדי הוראה אלו.

במטרה להפוך את התלקיט לכלי מקובל להערכת הישגים בחינוך הגופני בקרב המורים לעתיד, ממליץ מלוגרנו (Melograno, 1998) להשתמש בתלקיט לשם הערכה עצמית והערכת עמיתים במסגרת הקורסים המעשיים הכלולים בתכנית ההכשרה בחינוך הגופני. שימוש זה יעשה על בסיס קבוע כחלק ממערך הפעילויות של המתכשר להוראה בשיעור המעשי.

הערכה
מההיבט הפדגוגי, הערכת תלמידים את עצמם ואת עמיתיהם, מפנות למורה זמן לעבור בין התלמידים ולספק משובים לאלו הנזקקים לכך. זהו היבט מרכזי בהשבחת ההוראה של מיומנויות מוטוריות, ולכן יש להשתמש בהן כאשר תנאי הלמידה מאפשרים זאת (Schmidt & Lee, 1999; Schmidt & Wrisberg, 2004)

* הערכה עצמית – המתכשר להוראה יכול להעריך את עצמו במסגרת של שיעור בודד, בסיום פרק לימודי או בסיום תקופת הלמידה.
* הערכת עמיתים – כאשר תלמידים צופים במיומנויות מוטוריות שמבצע עמית הם עשויים ללמוד על המיומנות במיוחד כאשר אמות המידה לצפייה ברורות ומוגדרות מראש.
יש להכין את המתכשר להוראה לצפייה נכונה בעמיתיו המבצעים מיומנויות מוטוריות שונות.

"תלקיוינגייט": השימוש בתלקיט במכללה בוונגייט
סטודנטים הלומדים את הוראת החינוך הגופני במכללה לחינוך גופני ולספורט במכון וינגייט מודרכים כיצד להכין תלקיט, "תלטיוינגייט", במהלך השנה השלישית ללימודיהם. בשיעורי המתודיקה הם מקבלים הנחיות ממנחיהם להוראה כיצד להכין שני סוגים של תלקיטים:
תלקיט תהליכי, ובמהלך המחצית השנייה של שנת לימודיהם השלישית מ- תלקיט ייצוגי.

השימוש בתלקיט בחינוך הגופני: קשיים וחסרונות

אחד הקשיים העומדים בפני מורים לחינוך גופני, כמו גם מורים במקצועות אחרים, הוא "לתרגם" את עבודת התלקיט לציון כמותי, כיוון שהתלקיט ממקם את הלומד על נקודה מסיימת ברצף ההתפתחותי, המבטאת התקדמות אישית במהלך הלמידה.
בעת היות הלומד בתהליכי שינוי, האם יקבל ציון בפרקי זמן קצובים של תהליך הלמידה אן על פי ההישגים והתוצרים שיגיע אליהם בסיום התהליך? האם רק התוצר יוערך או גם עצם "הימצאות" הלומד בתהליך של שינוי?
אם המורה משתמש בתלקיט ככלי להערכת מידת השיפור של הלומדף הרי שעליו לערוך מבחני קדם ובתר של הביצוע.
נקודה נוספת, שדורשת מהמורה הפעלה של שיקול דעת, היא העובדה שבעלי היכולות הגבוהות יתקשו להדגים שיפור רב בסיום התהליך (Veal, 1988).
נראה שאין תשובות חד משמעיות לסוגיות אלו. על המורה לחינוך הגופני להפעיל שיקול דעת ולמצוא את הפתרונות המתאימים לו ביותר.
מלוגרנו (Melograno, 1994, 1998), לדוגמה, מציע למורים לחינוך הגופני להשתמש במונחים של "כצפוי", "לא כצפוי" ו"טעון שיפור" בעת הערכת הישגי הלומד, כפי שבאו לידי ביטוי בתלקיט.

לסיכום, השימוש בתלקיט ככלי להערכה אותנטי דורש הצבת משימות בעלות משמעות ללומד ולסביבת הלמידה. משימות כאלה עשויות לקשר בין התנסויות מהעולם האמיתי לבין רעיונות שבסיסם בבית הספר. הייחוד של מקצוע החינוך הגופני הוא בתרומתו ובהתאמתו לצורכי הלומד בתחומים המוטורי, הקוגניטיבי, הריגושי והחברתי, העולים בקנה אחד עם הקו הפילוסופי המנחה את השימוש בתלקיט בחינוך הגופני.

כיוון שמורים לחינוך הגופני טרם הטמיעו בעבודתם בבית הספר את השימוש בתלקיט ככלי להשבחת תהליכי למידה והערכה, יש להבליט את השימוש בו כבר בשלבים הראשוניים של תכנית ההכשרה בחינוך הגופני. התנסות המתכשר בהפקת התלקיט תגביר את מודעותו ליתרונות של כלי הערכה זה. כמו כן, הסיכוי שיאמץ אותו ככלי עבודה הוא רב יותר.

ביבליוגרפיה

בן-סירא, ד', טננבאום, ג' ולידור, ר' (1998). מדידה והערכה בחינוך הגופני ובספורט. קדימה: רכס פרויקטים חינוכיים.

Kirk, M. (1997). Using portfolios to enhance student learning & Assessment. Journal of Physical Education, Recreation and Dance, 68, 29-33.

Melograno, V. (1994). Portofolio assessment: Documenting authentic student learning. Journal of Physical Education, Recreation and Dance, 68, 60-61.

Melograno, V. (1998). Professional and student portfolios for physical education. Champaign, IL: Human Kinetics.

Mohnsen, B. (1997). Authentic assessment in physical education. Learning and Leading with Technology, 24, 30-33.

Mohnsen, B., & Mendon, K. (1997). Electronic portfolios in physical education. Strategies, November-December, 13-16.

Naper-Owen, G. (1997). Working with portfolios in the gymnasiums. Strategies, November-December, 16-19.

National Association for the Sport and Physical Education. (1995). Moving into the future: National standards for physical education – A guide to content and assessment. St Louis, MO: Mosby.

Schmidt, R.A., & Lee T.D. (1999). Motor control and learning: A behavioral emphasis (3rd ed.). Champaign, IL: Human Kinetics.

Schmidt, R.A., & Wrisberg, C.A. (2004). Motor learning and performance: A problem-based learning approach (3rd ed.). Champaign, IL: Human Kinetics.

Smith, T. (1997). Authentic assessment: Using a portfolio card in physical education. Journal of Physical Education, Recreation and Dance, 68, 46-52.

Veal, M.L. (1988). Pupil assessment perceptions and practices of secondary teachers. Journal of Teaching in Physical education, 7, 327-342.