השבתת גני הילדים והחינוך היסודי במהלך משבר הקורונה: השלכות ומסקנות

Poulain, T., Meigen, C., Sobek, C., Ober, P., Igel, U. et al (2021). Loss of childcare and classroom teaching during the Covid-19-related lockdown in spring 2020: A longitudinal study on consequences on leisure behavior and schoolwork at home. PLoS ONE, 13, 3, 1-11

הסגר בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים באוסטריה גרם לבעיות התנהגותיות, מתחים נפשיים וחרדות חברתיות בקרב הילדים, כמו גם הסלמה של מקרי אלימות במשפחה והזנחת ילדים. בנוסף, נמצא שבאזורים בהם הסגר היה ממושך, כמו במחוזות רבים באיטליה וסין, ילדים הגבירו משמעותית את זמני הבהייה במסכים והפחיתו את עצימות הפעילות הגופנית.

באמצעות ניתוח של תוכניות הלימודים המקוונות שנאלצו גננות ומורות במדינות שונות באירופה לאמץ, התחוור כי גננות יכלו להעביר לילדים תכנים ופעילויות מועטות ביותר – אשר לא היוו תחליף הולם. לעומת זאת, ילדי החינוך היסודי קיבלו כמות רבה של שיעורי בית. אך, חלקם לא הקפיד להשלים את המטלות הביתיות ולא זכה לסיוע אישי או תמיכה פדגוגית הולמת – במקרה שנתקלו בקשיים – מהוריהם או ממוריהם.

מתודולוגיה

במהלך חודשי מרץ, אפריל ומאי 2020, הוריהם של 1,094 ילדים אוסטרים בגילאי שנה עד 10 השיבו לשני שאלונים מקוונים. הראשון, שבוע לאחר סגירת גני הילדים ובתי הספר. השני, חודש לאחר החזרה ללימודים. הסקר הכיל שאלות כלליות בנושאי אורח החיים המשפחתי, בריאות בני המשפחה והתנהגות הילדים ושאלות פרטניות בהקשר לפעילויות הפנאי, שימוש במדיה ושיעורי הבית.

למידה ביתית

כל ילדי החינוך היסודי קיבלו שיעורי בית במהלך הסגר, בעיקר דרך אפליקציות וידיאו צ'אט, דואר אלקטרוני וסרטוני הדרכה. אך, חמישית מהילדים דיווחו כי סבלו מהלימודים הביתיים, חשו מוטיבציה נמוכה ולא הכינו שיעורי הבית.

בקרב הורי משפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מרובות ילדים או ללא השכלה על-תיכונית, ניכרה גישה שלילית במיוחד כלפי הלמידה הביתית אשר היוותה אתגר גדול למדי. שכן, הם אותם הורים שהו בעבודה ברוב שעות היום והתקשו לספק לילדים תמיכה פדגוגית ואינטלקטואלית או סביבת עבודה מאובזרת ושקטה.

פעילויות פנאי

הודות למזג האוויר האביבי וההמלצה לשהות באוויר הפתוח, הילדים הרבו לשחק ולהתרוצץ מחוץ לבתים. עם זאת, בתחום הפעילויות הביתיות הסתמנה עלייה חדה ומדאיגה בצפייה בסרטונים, סדרות וסרטים, אפילו בקרב גילאי 3 עד 6, להם מומלץ להגביל את זמני המסך ל-30 דקות ביום. הבהייה במסכים באה על חשבון פעילויות ביתיות אחרות כמו, משחקי קופסה וארוחות מסודרות.

התרחשויות ביתיות שאינן כוללות צפייה במסכים הצריכו מעורבות הורית. זאת, בזמן שהמשפחות היו נתונות במצב חדש, מאתגר ומדאיג והתקשו לשלב בין תחזוקת הבית, נטל הפרנסה, שמירה על הילדים, שימור האנרגיה לאורך זמן ומציאת משחקים ביתיים מעניינים ובעלי ערך. לכן, לרוע המזל, להורים שמנהלים משקי בית מרובי ילדים יש פחות זמן לעבוד באופן פרטני עם ילדיהם. אי לכך, מחלק מהתלמידים נמנעת הזכות להקראת סיפורים, לעזרה בשיעורי הבית ולמשחקים עם ההורים.

דיון ומסקנות

אובדן המסגרת החינוכית לאורך זמן הינו מצב אינטנסיבי, מאתגר ויוצא-דופן עבור ילדים והורים. היציאה מהשגרה עלולה לגרום להידבקות למסכים ולאובדן מוטיבציה להכין שיעורי בית או לעסוק במטלות בית ספריות. אם כך הם פני הדברים, אזי שבשלב זה למידה מרחוק אינה בשלה להחליף את החינוך הקדם-יסודי והיסודי ואין לצפות מכלל ההורים לספק לילדים הרכים תמיכה חינוכית ופדגוגית.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הכשרת משבר הקורונה