הרגלי חשיבה המעודדים יצירתיות וביקורתיות

Grigg, R. and Lewis, H. (2019). 'Dispositional approaches (habits of mind)'. In: Teaching Creative and Critical Thinking in Schools. London: Sage, 169-189

גורמים רבים קובעים הצלחה בכל תחום, בנוסף לכישרון – שחלקו קטן ממה שרבים סוברים (Gladwell 2009; Coyle 2010; Syed 2011; Duckworth, 2017; Chambliss 1989). הישגים גבוהים הם תוצאה של עבודה קשה, תרגול קפדני והרגלי עבודה ולמידה נכונים הנרכשים בהדרגה  (Ericsson 1993; Colvin 2008). מאמר זה מציג הרגלים אלה ואת האופן שבו על מערכת החינוך להקנותם לתלמידים.

לרכישת הספר

לקריאה נוספת

9 דרכים מצויינות להתכונן למבחן

מדוע בתי ספר לא צריכים ללמד כישורי חשיבה יצירתית?

רקע

מבחנים קוגניטיביים סטנדרטיים הניתנים לרוב בבתי הספר אינם מעריכים מיומנויות חשובות הדרושות להצלחה בחיים ובשוק העבודה כגון היכולת לשתף פעולה עם אחרים או גמישות מחשבתית (Caproni 2017). זאת, על אף שרק כ-25% מההצלחה בעבודה יכולה להיות מיוחסת למנת המשכל (Sternberg 1996).

קוסטה וקאליק (Costa and Kallick 2000a), מגדירים הרגלי תודעה (Habits of Mind) כדפוסי חשיבה, התנהגויות אינטלקטואליות או נטיות שמעצימים חשיבה ביקורתית ויצירתית. הם זיהו 16 הרגלים כאלה:

1. התמדה
2. בהירות ודיוק בחשיבה ובתקשורת עם הזולת
3. שליטה באימפולסיביות
4. איסוף נתונים באמצעות כל החושים
5. הקשבה בהבנה ובאמפתיה
6. יצירה, דמיון וחדשנות
7. חשיבה גמישה
8. יכולת לחוש פליאה ויראה
9. חשיבה על-אודות חשיבה (מטא-קוגניציה)
10. לקיחת סיכונים מחושבים
11. שאיפה לדיוק
12. מציאת הומור
13. הצגת שאלות ובעיות
14. חשיבת צוות
15. יישום ידע קודם בסיטואציות חדשות
16. פתיחות ללמידה מתמדת.

התמדה

התמדה היא הנחישות להתמודד עם דבר מה, בעיקר כשהוא נעשה קשה. בעולם של סיפוקים מידיים והסחות דעת, קשה להינעל על משימה אחת לאורך זמן. רוב המורים נתקלו בתלמידים שאמרו 'אני לא יכול לעשות את זה' או 'זה קשה מדי'. תלמידים כאלה מוותרים ומתייאשים מהר מדי. לפי קיקאס ואחרים, לתלמידים כאלה יסייעו יותר גישות ממוקדות-מורה כדוגמה אישית, הסבר ותרגול – מאשר גישות ממוקדות-תלמיד כמשחק וחקירה פתוחה (Kikas et al. 2014).

בהירות ודיוק בחשיבה ובתקשורת עם הזולת

תלמידים רבים אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם מפני שאינם מיטיבים להתבטא בכתב או בעל-פה. עם תלמידים אלה נמנים למשל כאלה שחשיבתם מרחבית בעיקרה, ולא מילולית – אלה החושבים בעיקר בתמונות ורק אז ממירים מחשבות למלים. דווקא לתלמידים אלה יש פוטנציאל להיות מדענים, טכנאים ומהנדסים – מקצועות נדרשים ביותר. מאחר שמבחנים סטנדרטיים בבית הספר אינם כוללים בדרך כלל מדדים מרחביים, מערכת החינוך כושלת במשימתה להעניק את תשומת הלב הראויה לחשיבה מרחבית. על המערכת לספק לכל התלמידים כלים להתבטא היטב, בצורה בהירה ומאורגנת, בכתב ובעל-פה. כך גם נוכל לצמצם את המראות הקשים של סטודנטים המגישים עבודות בלתי קוהרנטיות באוניברסיטה, ללא חלוקה לפסקאות, פיסוק, סדר או שיטה וחמור מכך – של סטודנטים המרמים וקונים עבודות בכסף.

שליטה באימפולסיביות

שליטה באימפולסיביות היא כישור-חיים חשוב. אימפולסיביות יכולה להיות פרודוקטיבית כאשר מתבקש לנצל הזדמנות בלתי צפויה. זוהי אימפולסיביות פונקציונלית, עניין חיוני כשנדרשת חשיבה או פעולה מהירה. ואולם, אימפולסיביות יכולה פעמים רבות להסתיים בהחלטות ובמסקנות פזיזות ושגויות, בסיכונים בריאותיים, פיננסיים ובעימותים מיותרים עם חברים, בני זוג, עמיתים ומעבידים. אימפולסיביות מאפיינת ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, המתקשים לחשוב לפני שהם פועלים. כדי להתמודד עם בעיות אלה, על המורה בכיתה להרבות בחיזוקים חיוביים כאשר התלמידים מצליחים לשלוט בדחפים שלהם ולהשתמש בכלי עזר ויזואליים שיזכירו לתלמידים את חשיבות השליטה העצמית.

איסוף נתונים בעזרת כל החושים

מוחותינו קולטים נתונים דרך כל החושים. החשיבה תלויה במידה רבה בקלט החושי ועל המורים ומערכת החינוך לסייע לתלמידים לחדד את כל החושים, למשל באמצעות שיעורי תנועה וציור.

הקשבה בהבנה ובאמפתיה

הכוונה היא לתהליך אקטיבי של המתנה, ניסוח במילים שלך, פרשנות ומתן מענה רגיש למסרים הנקלטים. על המורה לדון עם התלמידים בשאלה אילו פעולות משפרות את ההקשבה: להסתכל על מי שמדבר, להנהן, לא לקטוע אותו, להבחין באיתותים רגשיים. על המורים לספק לתלמידים את ההזדמנויות ליישם את המיומנויות האלה בטווח רחב של הקשרים והזדמנויות בשיעור.

יצירה דמיון וחדשנות

יש ללמד את התלמידים להתבונן בסביבתם בערנות וברגישות לפרטים ולהציב שאלות לגבי כל מה שהם רואים. הכוונה היא בעיקר לשאלות כגון "האם הדברים / המכשירים / החוקים שאנו נתקלים בהם בחיינו אכן מוכרחים להיות כפי שהם – או שמא ניתן לשפרם וכיצד?"

גמישות מחשבתית

תלמידים רבים מאמינים כי יש רק דרך נכונה אחת לפתור בעיה. אבל מוטב שילמדו שלוש דרכים לפתור בעיה אחת מאשר ללמוד דרך אחת לפתור שלוש בעיות. לכן, יש לעודד תלמידים לשקול אסטרטגיות חלופיות, ולהציג להם שאלות כגון 'באיזו דרך אחרת נוכל לעשות את זה?'. 

חשיבה גמישה מתרחשת כאשר אנו משנים את הפרספקטיבה שלנו ומבחינים בנקודות מבט אחרות ובדרכים שונות לבצע דברים בהתאם להקשר הנתון. הדברים מזכירים את המושג "חשיבה רוחבית" שטבע אדוארד דה בונו (de Bono 1970), כאשר זוויות ראייה חלופיות נשקלות במקביל. אנשים החושבים בגמישות נעים בקביעות בין נקודות מבט שונות:

• אגוצנטרית – נקודת מבטם שלהם
• אלוצנטרית – נקודת מבטם של אחרים
• מקרוצנטרית – התמונה הגדולה, ממעוף הציפור, דגש על המכלול
• מיקרוצנטרית – התבוננות מקרוב, "קלוז-אפ" – דגש על הפרטים הקטנים.

ככל שילדים מתפתחים, הם מתרחקים באופן טבעי מהשלב האגוצנטרי לעבר הבנה ויכולת לחוש אמפתיה עם אחרים. טכניקה אפקטיבית בכיתה היא לקרוא סיפורים מזוויות ההסתכלות של דמויות שונות, מה שמאפשר לתלמידים לחוש מעורבות עם השקפות שונות.

היכולת לחוש פליאה ויראה

המדובר בחוויית יסוד אנושית, המשותפת לאמנים, מדענים, ארכיטקטים, משוררים, מהנדסים, היסטוריונים, גיאוגרפים, תיאולוגים, מתמטיקאים, ספורטאים – ולמעשה למומחים מכל התחומים החשים התפעלות מהיופי בעולם ומהישגיהם של בני האדם.

פליאה היא רגש מורכב הכולל סקרנות, הפתעה, שמחה ורפלקסיה. לרוב היא מתעוררת כתגובה למשהו נדיר, מיוחד ביופיו או בלתי צפוי. יראה דומה לפליאה אך היא מכוונת כלפי מישהו או משהו הנתפסים כחזקים הרבה יותר מאתנו.

ב-2017, התוכנית הנצפית ביותר בבי.בי.סי היתה Blue Planet II – תופעות הטבע המדהימות שנראו בה תפסו את לב הקהל וריתקו אותו, כפי שהן יכולות לרתק את התלמידים בכיתה. למורים כיום יש גישה גדולה מאי פעם למשאבים כגון סרטונים, ספרי שיאים וכדומה היכולים לעורר את תחושות הפליאה והיראה בתלמידיהם. לספר השיאים של גינס, למשל, יש אתר שניתן להוריד ממנו תמונות ופוסטרים של האנשים הכי נמוכים / גבוהים בעולם. המורה יוכל לבקש מהתלמידים לדמיין יום בחייו של אדם נמוך או גבוה בצורה קיצונית, ועל האתגרים המיוחדים שעליו להתמודד איתם.

חשיבה על-אודות חשיבה (מטה-קוגניציה)

המדובר בפיתוח תוכנית פעולה לאורך זמן, ביצוע התוכנית תוך כדי הערכה באיזו מידה הושגו המטרות. זהו תהליך של פיקוח ובקרה עצמיים. כך למשל, המורה יכול לבקש מתלמידים לתכנן חופשה משפחתית בחו"ל, כולל עלויות, מיקום, זמנים, העדפות, דרישות עונתיות, זמינות של מקומות לינה, אקלים, תחבורה, מזון, ביטוח, בריאות ובטיחות. מטלה כזו דורשת חשיבה מטה-קוגניטיבית מפני שהיא כרוכה במחויבות לשאול שאלות במטרה לוודא שהתוכנית אכן עובדת ובבדיקה האם אכן נעשתה התקדמות מספקת ליעד הרצוי.

לקיחת סיכונים מחושבת

הכוונה היא לנכונות לנסות משהו שונה או חדש, תוך התגברות על החשש מכישלון. אנשים ותלמידים רבים הם שונאי סיכונים במידה מופרזת. לקיחת סיכון, בהגדרה, עלולה להיות מסוכנת – אבל היא יכולה גם להיות מועילה ורווחית מאוד. יש חברות אנושיות הנוהגות להטיל על ילדיהן משימות קשות ומסוכנות, ובכלל זה ציד ושמירה מפני חיות טרף. על מערכת החינוך המודרנית לא להפריז ברמת הגוננות על תלמידים, ולאפשר להם ליטול סיכונים מחושבים. כך למשל, ניתן להרשות לתלמידים לטפס על עצים – אבל ללמדם לבחון קודם לכן את חוזק הענפים שנתלים בהם.

שאיפה לדיוק

חוסר דיוק, ואפילו בפרטים קטנים, עלול לגרום נזק ובזבוז עצומים ולעורר רושם שלילי על לקוחות, מעבידים ועמיתים. לכן חשוב כי המורים יטעו בתלמידים הרגלי עבודה מסודרים וקפדניים מגיל צעיר. המורים יוכלו לעודדם לעשות זאת באמצעות משפטי "אם... אז". למשל: "אם אוציא את העיפרון, המחק והספר ואציב אותם על השולחן לפני שהשיעור מוכן, אז אוכל להיות מוכן לכתוב כשהמורה מדבר".

מציאת הומור

כדאי למורים להשתמש, כמיטב יכולתם, בבדיחות, חידות, משחקי מלים, אביזרים משעשעים, אילוסטרציות ויזואליות, הערות ופעולות ספונטניות וסיפורים מצחיקים. לא כל סוגי ההומור מתאימים, ויש לוותר על סרקזם, לעג והומור תוקפני. הכלל הוא לצחוק עם התלמידים ולא עליהם. מורה שישכיל להשתמש בהומור יזכה לאמון רב יותר מתלמידיו וישפר את יחסיו עמם.

הצגת שאלות ובעיות

הצגת שאלות היא חלק חיוני מחשיבה יצירתית וביקורתית. הידיעה איזו שאלה לשאול בכל סיטואציה נתונה יכולה לתרום לפתרון המהיר של בעיות. יש שאלות כלליות שכדאי להציג לתלמידים כדי להרגילם לבחון את מידת האמת בטענות שהם משמיעים, כגון 'איך אתה יודע?' ו'איזו ראיה תומכת בכך?'

כדאי לעודד תלמידים לאמץ הלך רוח חקרני גם בחיי היומיום שלהם, בתגובה לדברים שהם חווים ורואים גם מחוץ לבית ספר. כך למשל, תלמידה אחת שאלה את עצמה האמנם אין דרך לפתור את הבעיה של הטורח ברחיצת הכף ששימשה אותה להאכלת החתול שלה – וכתוצאה מכך פיתחה כף שניתן לאוכלה.

לא משנה מה נושא השיעור, על המורה לספק לתלמידים הזדמנויות רבות להציג שאלות, ולעודד גם תלמידים שקטים להשתתף ולשאול.

חשיבת צוות

אינטליגנציה חברתית קשורה הדוקות ביכולת לחשוב יחד. הדבר כרוך בשיתוף של רעיונות, האזנה מרוכזת לדברי אחרים וביכולת לשתף פעולה. על המורים להעניק מטלות קבוצתיות, שיאפשרו לתלמידים לרכוש את המיומנויות לעבוד עם אחרים באופן פורה, תוך שימוש בנקודות החוזקה ובתחומי העניין והידיעה השונים של כל אחד ואחד מהחברים בקבוצה.

יישום של ידע מוקדם בסיטואציות חדשות

פותרי הבעיות המצליחים ביותר מיישמים ידע קודם על בעיות חדשות, ולומדים מהניסיון. מורים יכולים לסייע לתלמידים לעשות זאת באמצעות שאלות כגון:

• מה אתם זוכרים בעניין...
• מתי ראיתם משהו הדומה לזה?
• כיצד שונה הסיפור הזה מהסיפור שקראנו בשבוע שעבר?
• ספרו לי מה אתם כבר יודעים על זה.

פתיחות ללמידה מתמדת

אחד מיעדיו של החינוך צריך להיות פיתוח תשוקה ללימודים הנמשכת לאורך כל החיים. הדבר נכון במיוחד בשוק העבודה הנוכחי, שמשתנה במהירות ודורש מן העובדים להיות מסוגלים לרכוש מיומנויות חדשות, טכנולוגיות ואחרות, המשתנות גם הן לפי צרכי המציאות הדינמית.

כדי לשרוד בשוק העבודה הזה, צריך להיות מסוגלים לרכוש ידע חדש ועדכני – כלומר ללמוד ולהתפתח כל הזמן. אחת הדרכים לתרגל את היכולת ללמוד תוך כדי עבודה היא לכלול במערכת החינוך לימודים בסגנון התמחות-מקצועית או שולייה (apprenticeship) במקומות עבודה אמתיים – למשל במוסך, בית מלון או מספרה (Ofsted 2014).

  ביבליוגרפיה

Caproni, P. (2017). The Science of Success: What Researchers Know. Michigan: Van Rye Publishing, LLC

Chambliss, D.F. (1989) 'The mundanity of excellence: An ethnographic report on stratification and Olimpic swimmers, Sociological Theory, 7,1, 70-86

Colvin, G. (2008). Talent Is Overrated: What Really Separates World-Class Performers from Everybody Else. London: Penguin

Colye, D. (2010). The Talent Code: Greatness Isn't Born. It's Grown. London: Arrow

Costa, A. and Kallick, B. (2000a). Discovering and Exploring Habits of Mind. Alexandria, VA: Association for Supervision & Curriculum Development

De Bono, E. (1970). Lateral Thinking. New York: Harper Row

Duckworth, A. (2017). Grit: Why Passion and Resilience Are th Secrets to Success. London: Vermilion

Ericsson, K.A. (1993). 'The Role of deliberate practice in the acquisition of expert performance', Psychological Review, 100, 3, 363-406

Gladwell, M. (2009). Outliers: The Story of Success. London: Penguin

Kikas, E. et al. (2014). 'Collective student characteristics alter the effects of teaching practices on academic outcomes', Journal of Applied Developmental Psychology, 35, 273-283

Ofsted (2014). Teaching, Learning and Assessment in Further Education and Skills: What Works and Why? London: Ofsted

Sternberg, R.J. (1996). Successful Intelligence: How Practical and Creative Intelligence Determine Success in Life. New York: Simon and Schuster