הקשר בין קוגניציה חברתית לבין מקובלות והתנהגות חברתית בקרב ילדי גן בישראל

מטרת המחקר

להרחיב הבנת הקשר בין קוגניציה חברתית לבין מקובלות ומעמד התנהגותי על ידי הערכת יכולתם של ילדים להבין רגשות, כוונות ומחשבות, וכן לבחון קשר זה דווקא באוכלוסיה ישראלית מכוון שבשונה מחברות אנגלו-סקסיות שנבדקו עד כה, ישנם ממצאים המראים כי בחברה הישראלית ילדים כוללים אסרטיביות ולא כוללים רגישות והתנהגויות פרו-חברתיות כגון נימוסים בהגדרתם התנהגות חברותית.

שיטת המחקר

נבדקו 59 ילדי גן ישראלים, הגיל הממוצע 5 שנים ו-4 חודשים.

נעשה שימוש בשלושה מדדי התנהגות: 1) מקובלות חברתית, 2) הערכת התנהגות על-ידי ילדי הכיתה 3) הערכת התנהגות של הגננת. ושלושה מדדי קוגניציה חברתית: 1) הבנה של אמונות-מוטעות 2) הבנת רגשות, 3) הבנת מניעים התנהגותיים.

ממצאים

נמצא שלא רק הבנת אמונות מוטעות, אלא גם הבנה של רגשות ומניעים התנהגותיים קשורים למדדי התנהגויות מסוימות. חשוב להעריך מכלול של קוגניציה חברתית על מנת להעריך את הקשר הדיפרנציאלי בין מדדים מסוימים לבין התנהגות. לדוגמא, ילדים שדורגו גבוהים בבקשת עזרה ביצעו טוב יותר את מכלול מטלות הקוגניציה החברתית מילדים שדורגו נמוכים במדד זה. לעומת זאת, ילדים שדורגו גבוהים בלהפריע ביצעו טוב את מטלת הבנת אמונות המוטעות, אך ביצעו פחות טוב את מטלת הבנת רגשות חיוביים הפוכים.

בהערכותיהן של הגננות לא נמצא בקשר מובהק עם מדדי הקוגניציה החברתית, מלבד הקורלציה עם הבנת רגשות. ייתכן שמדדי הקוגניציה החברתית במחקר הנוכחי קשורים לדינמיקה היומיומית של ההתנהגות, דינמיקה שנתפסת טוב יותר על ידי השותפים לאינטראקציה. ילדים שופטים טוב יותר את המניעים והיכולות הייצוגיים הקשורים למיומנויות חברתיות של חבריהם לכיתה.

לגבי המטרה השנייה של המחקר (בחינת הקשר באוכלוסייה ישראלית) הרי שממצאי המחקר הנוכחי דומים למחקרים מתרבויות מערביות אחרות. ייתכן שבגיל שההבדלים שנמצאו בין ישראלים לבין תרבויות מערביות אחרות מתפתחים ומתגבשים החל מבית-הספר היסודי, בו ילדים מתחילים להתאים את עצמם יותר לערכי חבריהם ופחות לערכי הוריהם ומוריהם.