הקשר בין עמדות מורים כלפי עבודת רגשות, שחיקת מורים ורמת השכלתם

Zaretsky, R. & Katz, Y.J (2018). The Relationship Between Teachers' Perceptions of Emotional Labor and Teacher Burnout and Teachers' Educational Level. Athens Journal of Education, 6 (2), 127-144

• ההוראה אינה כרוכה רק בהכשרה פדגוגית והיא נושאת היבטים רגשיים רבים. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים נדרשים לסוגיית הרגשות בהוראה
• המושג עבודת רגשות מתייחס ליכולת הויסות הריגשית במסגרת תעסוקתית
• מחקרים על עבודת רגשות בקרב מורים נעשו במדינות ארצות הברית באירופה ואף באסיה, אך בישראל בוצעו רק מעטים
• מחקר זה דן בקשר בין עבודת רגשות לבין שחיקה לבין השכלת המורים
• ההשערה הראשונה הייתה שיש הבדלים בין מורים ברמות שונות של שחיקה באופן השימוש שלהם בטכניקות שונות הקשורות לעבודת רגשות. השערה זו אושרה
• השערת המחקר השנייה הניחה כי יהיו הבדלים בין מורים עם רמות השכלה שונות לבין השימוש שלהם בטכניקות עבודת רגשות בהוראה. גם השערה זו אושרה
• תוצאות המחקר מאשרות את חשיבות עבודת הרגשות עבור ביצועי המורים 
• המלצת המחקר היא להטמיע בשלבים שונים של הכשרת המורה, הן במכללות להוראה ובן בקרב מורים ותיקים את התובנה באשר לחשיבותה של עבודת הרגשות, הן באמצעות סדנאות רלוונטיות והן באמצעות התייחסות מפורשת לסוגיות של ביטוי רגשי במקום העבודה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

הלימה ופערים בין ציפיות התפקיד ותפיסת התפקיד בפועל כמנבאי שחיקה בקרב מורים מתחילים

ויסות אמפתיה בקרב מנהלי בתי ספר ישראלים: ביטוי ודיכוי של רגשות מרכזיים במנהיגות חינוכית

הכשרת מורים והשכלת מורים- מחקר הערכה

מקצוע ההוראה כרוך בדרישות מסוגים שונים. בעוד שבעבר עיקר הדגש בהכשרה ובליווי מורים הושם על הפן הפדגוגי, הרי שבעשורים האחרונים ניתן יותר ויותר מקום לפן הרגשי העולה מתוך ההוראה. מגמה זו נובעת מתוך המודעות העולה לכך שמורים צריכים להתמודד לא רק עם מטלות פדגוגיות אלא גם עם עומסים רגשיים. המאמר הנוכחי דן בקשרים בין עבודת הרגשות של מורים ומידת השחיקה שלהם ובין רמת ההשכלה שלהם.

עבודת רגשות

המושג עבודת רגשות הוגדר לראשונה בשנת 1983 על-ידי הסוציולוגית האמריקנית ארלי הוכשיילד (Hochschild, 1983). במחקרה מתייחסת החוקרת לסוגיית הוויסות הריגשי בהקשר תעסוקת עובדים באירגונים ובעסקים. הוכשיילד ואחריה חוקרים נוספים (Ashforth, Humphrey, 1993) עמדו בהרחבה על הדרישות הרגשיות מן העובדים במקצועות השירותים ועל הטכניקות השונות להתמודדות עם הדרישות הללו.

טכניקות של עבודת רגשות

שלוש טכניקות מרכזיות זוהו:

א. "הצגה שטחית"- הבעת רגש אידיאלי שאינו עולה בקנה אחד עם הרגש האותנטי.

ב. "הצגה עמוקה"- הפיכת הרגש האידיאלי לרגש אותנטי במטרה להתאים להבעת הרגשות הנתבעת על ידי הארגון.

כעבור עשור זוהתה טכניקה שלישית:

ג. "הצגה טבעית"- הפגנת רגש אותנטי כאשר הוא תואם את הרגש האידיאלי, ללא צורך לבצע מניפולציה על הרגשות האותנטיים.

עבודת רגשות בהוראה

תחום ההוראה נמנה על משלחי-היד שזכו לתשומת-לב מחקרית נרחבת בהקשר של תיאוריית ההשקעה הרגשית. בתחום ההוראה, בשונה ממשלחי-יד רבים אחרים בתחומי השירותים, הכללים הקשורים בהפגנת רגשות בבית הספר אינם ברורים דיים ואינם מוגדרים ומנוסחים בצורה מפורשת

בהקשר זה משתלב המחקר הנוכחי שמטרתו לבחון את הקשר בין תפיסת מורים באשר לעבודת רגשות, שחיקת מורים ורמות ההשכלה של המורים.

אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 170 מורות – מחנכות ומורות מקצועיות ביסודי ובתיכון, מאזורים שונים בארץ ובעלות רמות השכלה שונות (ממורה מוסמכת ועד תואר שני). הכלי ששימש לצורך המחקר הנוכחי היה מורכב משלושה שאלונים לדיווח עצמי: שאלון "השקעה רגשית בקרב מורים" The Emotional Labor of Teaching Scale , TELTS מתוך לוין בראון (Levine Brown, 2011), שאלון שחיקת מורים (Friedman, 1999) ושאלון דמוגרפי, שחובר לצורך המחקר הנוכחי. הנתונים שנאספו במחקר עובדו באמצעות תוכנת SPSS.

הממצאים העיקריים הצביעו על כך שרמת השחיקה של המורים ורמת השכלתם השפיעו באופן שונה על השימוש בטכניקות עבודת הרגשות הספציפיות (הצגה שטחית, הצגה עמוקה, הצגה טבעית). מסקנתו של המחקר היא שמשתנים שונים יכולים להשפיע על אופן השימוש של המורים בטכניקות הקשורות לעבודת הרגשות שלהם. שינויים במשתנים כאלה, כמו ברמת השחיקה של המורים או ברמת ההשכלה שלהם, עשויים לשפר את ניהול הרגשות בהוראה ולסייע בהגברת רווחת המורה ובעקיפין לתרום לאיזון המערכת כולה.

רציונל המחקר

בהתבסס על מחקרים שהצביעו על הרלוונטיות של עבודת רגשות להוראה ויחסיה לגורמים אחרים, במיוחד למידת שחיקה של מורים, המחקר הנוכחי בדק, בגישה כמותית, את ביטויי עבודת הרגשות בהוראה בקרב מורות חרדיות ישראליות.

הנושא זכה להיחקר לא מעט במדינות רבות בארצות הברית, במערב ובמזרח אירופה ובאסיה. לעומת זאת, בהקשר הישראלי, מלבד המחקרים שנערכו על ידי (Ginat (2011 ו- (Opatka (2011, נעשה מחקר מועט על עבודת הרגשות בקרב מורים.

אחד החידושים העיקריים במחקר הנוכחי הוא בכך שהוא משתמש בכלי המותאם במיוחד בשפה העברית לבחינת עבודת הרגשות בהוראה.

 מטרת המחקר

המחקר הנוכחי ביקש לזהות את דפוסי השימוש בשלוש טכניקות של עבודת רגשות (הצגה שטחית, הצגה עמוקה והצגה טבעית) בקרב מורות חרדיות ישראליות. בנוסף, נבדק הקשר בין רמת שחיקה ורמת השכלתן של המשתתפות במחקר לבין טכניקות עבודת הרגשות בהן השתמשו.

 השערות המחקר

1. מורות המאופיינות ברמות שחיקה נמוכות יותר ישתמשו בטכניקת ההצגה הטבעית הקשורה לעבודת רגשות בעוד מורות ברמות שחיקה גבוהות יותר ישתמשו בטכניקות עבודת הרגשות של ההצגה השטחית או ההצגה העמוקה.
2. מורות בעלות רמות השכלה גבוהות יותר נוטות להשתמש בטכניקת ההצגה הטבעית הקשורה לעבודת רגשות, בניגוד למורות שרמת השכלתן נמוכה יותר, הנוטות להשתמש בטכניקות הצגת עמוקה של רגשות.

דיון

מחקר זה בדק את הקשר בין רמת השחיקה של מורים ורמת השכלת המורים מחד לבין שימוש בטכניקות עבודת רגשות מאידך. ההשערה הראשונה הייתה שיש הבדלים בין מורים ברמות שונות של שחיקה באופן השימוש שלהם בטכניקות שונות הקשורות לעבודת רגשות. ההשערה הראשונה אושרה, ונמצאו הבדלים משמעותיים בין מורים עם רמות שונות של שחיקה והשימוש שלהם בהצגה שטחית. נמצא כי מורים ברמת שחיקה גבוהה השתמשו בטכניקת ההצגה השטחית באופן משמעותי יותר ממורים ברמת שחיקה נמוכה. תוצאות אלה תומכות בממצאים של מחקרים קודמים שהצביעו על קשר חיובי בין תסמיני שחיקה ושימוש בהצגה שטחית (Cox, 2012).

בנוסף הצביע הניתוח הסטטיסטי של הנתונים על כך שמורים עם רמת שחיקה נמוכה נטו להשתמש בהצגה טבעית באופן משמעותי יותר מעמיתיהם המאופיינים ברמת שחיקה גבוהה. טכניקה זו היא ייחודית מכיוון שהיא אינה למעשה הצגה, אלא ביטוי לרגשות אותנטיים וכנים. לכן חלק מהמחקרים מכנים טכניקה זו "שימוש ברגשות אמיתיים", ולא הצגה טבעית (Yilmaz et al., 2015).

ככל הנראה, עובדים המביעים את הרגשותיהם ואת רגשותיהם הכנים לא חווים את הדיסוננס הרגשי המאפיין עובדים שנאלצים להשתמש בהצגה שטחית או אפילו בהצגה עמוקה על מנת להתאים לנורמות המקובלות.

השערת המחקר השנייה הניחה כי יהיו הבדלים בין מורים עם רמות השכלה שונות לבין השימוש שלהם בטכניקות עבודת רגשות בהוראה. ניתוח התוצאות הצביע על כך שהשימוש בהצגה שטחית היה תכוף יותר משמעותית בקרב מורים בעלי תעודת הוראה בהשוואה למורים בעלי תואר שני. בנוסף הראו ממצאי המחקר הנוכחי שמורים בעלי תעודת הוראה השתמשו בהצגה עמוקה באופן ניכר יותר ממורים בעלי תואר ראשון ושני. ממצאים אלה תומכים במסקנותיהם של Ozan & Sener (2014). התוצאות מצביעות גם על נטיה קלה של מורים משכילים יותר (בעלי תואר ראשון ושני) להשתמש בטכניקת ההצגה הטבעית יותר ממורים בעלי תעודת הוראה בלבד. נטייה זו של מורים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר להשתמש בטכניקת ההצגה הטבעית מאשרת את ממצאי Yin (2016) לפיהם מורים המשתמשים בהצגה הטבעית כדי לבטא באמת את רגשותיהם בהוראה, מסוגלים טוב יותר לממש את מטרותיהם המקצועיות.

לסיכום ניתן לומר שתוצאות המחקר הנוכחי מאשרות את חשיבות עבודת הרגשות עבור ביצועי המורים. הצגה טבעית קשור באופן משמעותי עם פחות שחיקה ולחץ, ומאפשרת למורה להמשיך בעבודתו ללא תחושה של דיסוננס או תסכול כאשר הוא ניצב בפני התלמידים. 

המלצות ליישום מעשי במערכת החינוך

ההמלצה המעשית הראשונה נוגעת להטמעת ההבנה בקרב מנהלים, יועצים חינוכיים ומורים שעבודת הרגשות אינה דבר מובן מאליו אלא תופעה הדורשת מאמץ העשוי להשפיע לטובה על רגשותיו של המחנך ועל התוצאות הממשיות של עבודתו . בעקבות תובנותיהם של Diekfendorff & Grossrand (2003), ושל Levine Brown  (2011), שהצביעו על כך שידע, תרגול והטמעה של כללים הקשורים לביטוי רגשות בקרב מורים, ממתנים את רמות עבודת הרגשות שלהם ואת מידת שחיקתם, מתבררת חשיבותה הרבה של ההתייחסות לסוגיות של עבודת רגשות במערכות החינוך השונות. חיוני, אם כך, לטפל בסוגיות אלה לא רק בשלב ההכשרה לפני הכניסה להוראה אלא גם לאחר מכן, בשלב ההוראה (Avdor, 2008).

המלצות אלה נובעות מהצורך למזער את רמת השחיקה של המורים ולהעלות את מידת יעילותם ומסוגלותם על מנת להשפיע ולתרום לא רק למורים, כיחידים, אלא גם למערכת כולה. סדנאות שעוסקות בסוגיות אלה עשויות לטפל בבעיות השחיקה, ברמה הגבוהה של התחלופה, בחוסר מוטיבציה, בירידה ברמת היעילות, בירידה במחויבות לארגון ועוד. הרווח יהיה של מערכת החינוך כולה.