הפעלת מטלה שיתופית בפורום לעומת הפעלתה בוויקי


"המחשבה הביולוגית" היא תכנית לתואר מוסמך בפילוסופיה והיסטוריה של הביולוגיה. היא נפתחת אחת לשנתיים והלימודים בה מתקיימים במסגרת קבוצה ארצית אחת. הסטודנטים לומדים במהלך ארבע סמסטרים רצופים עשרה קורסי חובה, הכוללים מפגשי חובה סמינריוניים ומטלות.
פעילות שיתופית מתוקשבת בסביבת פורום
במסגרת הקורס "המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה" - אחד מהקורסים הנכללים בתכנית - מתקיימת פעילות שיתופית מתוקשבת כבר כמה סמסטרים. אחת ממטלות החובה של הסטודנטים היא לקרוא מאמרים מתוקצרים האמורים לשרת אותם בהמשך כבסיס לדיון משותף בנושאים הסביבתיים שהמאמרים דנים בהם. את המאמרים המתוקצרים נדרשו הסטודנטים להכין בעבודה שיתופית שנעשתה בסביבת הפורום. פורום התכנית היה המרחב הווירטואלי שבאמצעותו יכלו הסטודנטים לשתף זה את זה בדברים שכתבו ולהחליף ביניהם דעות.
הסטודנטים חולקו לחוליות של כ-4 משתתפים. כל אחד מהמשתתפים בחוליה נדרש להכין טיוטת תקציר של מאמר, ואותו נדרשו לקרוא חברי החוליה האחרים. לכל חוליה נפתח פורום מיוחד ובו העלה כל סטודנט את הטיוטה שלו. לאחר שהועלו כל הטיוטות, בחרו חברי החוליה באחת מהן כבסיס להכנת התקציר המשותף. משאושר על-ידי המנחה, הועלה התקציר הגמור לאתר הקורס. בשלב הזה התבקשו הסטודנטים להגיב בפורום על תקציר אחד או יותר שהכינו סטודנטים מחוליה אחרת.

סמסטר 2006 ב- המעבר מהפורום לוויקי

משהתאפשר לעבוד בסביבת הוויקי כסביבה ללמידה שיתופית, חשבה לנכון המרכזת, ד"ר סוזי פישר, להעביר אליה את המטלה השיתופית. בסמסטר 2006ב קיבלו הסטודנטים מטלה דומה לקודמותיה: הכנה משותפת של כתבה (תקציר) על-ידי כל אחת מהחוליות ותגובה או דיון של הסטודנטים באחת מהן לפחות. כשהפעילות היא שיתופית, לוויקי יש יתרון רב לעומת הפורום: בפורום קשה לעקוב אחר התלבטויותיהם של הסטודנטים ומהלך העבודה, ואילו בוויקי יש שקיפות מלאה של תהליך העבודה השיתופית ואפשר לבודד את חלקו של כל אחד מהמשתתפים. ואכן, מעקב אחר הכנת התקצירים בידי הסטודנטים הראה שבעריכתם השתתפו כל חברי החוליה. יתרה מזו, בסביבת הוויקי אפשר לראות את התוצר המשותף כמסמך אחד, ואילו בפורום מוצגת סדרה של הודעות ותגובות, ואם אין מנהל שיסכם את הדיון - קשה לראות את המכלול.

האפשרות לעקוב אחר עריכת הטקסט בידי כל סטודנט מקנה לוויקי יתרון נוסף: כך אפשר להעריך את חלקו של הסטודנט בדרך המביאה בחשבון את תרומתו האישית ואת מידת פעילותו. להערכת תרומת הסטודנטים נבנה מֶחוון (סדרת קריטריונים) מאוזן שבחן גם את התרומה האישית וגם את התרומה הקבוצתית.
רשמים, לקחים, מסקנות
הפעילות תאמה את המטרות שהציבה המרכזת. הכנת הכתבות נעשתה בעבודה משותפת. כל חוליה העלתה את הטיוטות של כל אחד מחבריה לוויקי; כל סטודנט הביע את עמדתו בנוגע לטיוטה שתשמש אותם אחר-כך להכנת הכתבה, העיר את הערותיו והציג את הצעותיו לשינוי. הכתבה עברה עריכה ממשית על-ידי הסטודנטים כדי להפיק את התוצר המוגמר, והכתבות אכן משקפות היטב את מאמרי המוצא ויכולות לשמש בסיס להרחבת הידע.

אפשר לראות שהסטודנטים אכן עמדו בדרישות - כלומר, קראו לפחות כתבה אחת והגיבו על כתבה נוספת. תגובות הסטודנטים היו ענייניות והעידו על שקראו את הכתבה בעיון. ולא רק זאת, היו פעמים שבהן התפתח דיון ער וביקורתי בנושאים שבהם עסקו הכתבות.

תגובות הסטודנטים על הפעילות היו מעודדות ואף נלהבות, והיו אפילו ש"התמרמרו" על שאפשרו להם לעבוד בוויקי רק לקראת סיום לימודיהם לתואר ולאחר שכבר קיימו פעילויות שיתופיות באמצעות הפורום. בסקר שערך מרכז שה"ם בקרב הסטודנטים שהשתתפו בניסוי כתב אחד מהם: "שימוש בסביבת ויקי ישפר כל פעילות שיתופית שנעשתה עד כה, כמו הגשת דוחות מעבדה קבוצתיים, התכוננות משותפת לבחינות על-ידי יצירת 'מחברת בחינה' משותפת, וסמינריון שבו קבוצות שונות בונות מושגים שונים של הקורס".

לסיכום, העובדה שאפשר לעקוב גם אחר התקדמות העבודה בשלביה השונים וגם אחר תרומתו האישית של כל אחד מהסטודנטים, הופכת את השימוש בוויקי לכלי רב-ערך בעבודה מסוג זה. עם זאת, ראוי להעיר שתי הערות. האחת, הניסיון הראה שפעילות מסוג זה, שיש בה מעקב "צמוד" של מנחה, מתאימה לקבוצה של כ-30 סטודנטים לכל היותר. והערה נוספת, אף שהוויקי היא סביבה נוחה מאוד לפעילות שיתופית, כדי להשלים את העבודה קיימו הסטודנטים ביניהם גם שיחות טלפוניות, ואף נפגשו פנים-אל-פנים כדי לתאם עניינים ולקבל החלטות.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------

ויקי היא מערכת ושיטה לבנייה ולניהול אתרי אינטרנט שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף בידי הגולשים. לפרטים נוספים על שילוב ויקי באוניברסיטה הפתוחה, ראו בצליל מקוון מהדורת פברואר 2006 ומהדורת יולי 2006
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya