הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בראי הרפורמות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – ממדיניות ליישום

אבידב-אונגר, א', רוזנר, מ' ורוזנברג, א' (2013). הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בראי הרפורמות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – ממדיניות ליישום. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה (עמ' 196-165). תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

מערכת החינוך פועלת בהתמדה לקידום האיכות של כוחות ההוראה. אחד הרכיבים העיקריים המבטאים את התחדשותה הוא תהליך הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, שהוא חלק מהפיכת ההוראה לפרופסיה. תהליך מובנה ושיטתי זה נועד לקדם את מעמדם של עובדי הוראה לאורך הקריירה שלהם (שלאחרונה גם מכונה נתיבה מקצועית). הפיתוח המקצועי של העוסקים במלאכת ההוראה ממצב אותם כמומחים בתחומם וכבעלי ידע פדגוגי וחינוכי עדכני, שבכוחו לשפר את עבודתם, להובילם לפיתוח הפרופסיה והאחריותיות (accountability) ולקדם את הישגי התלמידים.

תהליכי ההתחדשות בפיתוחם המקצועי של המורים התרחשו עד כה בכמה שלבים: בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה (אבדור ואבידב-אונגר, 2009; 2010).

בשנת תשס"ח נחתם עם הסתדרות המורים הסכם "אופק חדש" לעובדי הוראה במוסדות החינוך (לחינוך הקדם-יסודי, בתי הספר היסודיים, וחטיבות הביניים), ובשנת תשע"ב נחתם עם ארגון המורים העל-יסודיים הסכם "עוז לתמורה". שני ההסכמים הם בגדר פריצת דרך להתוויה של מדיניות הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בישראל. רפורמת "אופק חדש" גם זימנה תהליכי פיתוח מקצועי במסגרת המהלך להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. שתי הרפורמות נועדו ליצור שפה פדגוגית אחידה ותרבות של למידה משותפת. תו ייחודי נוסף שלהן הוא הניסוח מחדש של תוצרי הפיתוח המקצועי, היינו, המשימות המוטלות על המשתתפים בקורסים לפיתוח מקצועי.

במסמך המדיניות של רפורמת "אופק חדש" הוגדרו הנחות יסוד לפיתוח המקצועי של עובד ההוראה: (א) עובד ההוראה הוא איש מקצוע (בעל פרופסיה), בעל ידע תאורטי והתנסותי בתחום הדעת ובתחום הפדגוגי; (ב) עובד הוראה עצמו, הממונה הישיר עליו והפיקוח המקצועי אחראים ומחויבים מקצועית לפיתוח המקצועי, להעצמתו וליישומו בפועל; (ג) צמיחה אישית, הרחבת אופקים ובניית תפיסת עולם חברתית-ערכית של עובד הוראה הן רכיבים משמעותיים בהתפתחותו המקצועית על רצף הנתיבה המקצועית; (ד) הידע בתחום החינוכי מתבסס על הפילוסופיה של החינוך, על מחקר תאורטי ועל מעגלי העשייה בעולם החינוכי; (ה) נושאי הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה יהיו בתחום חינוך הכיתה, בתחומי הדעת ובתפקידים הנלווים, והביצוע יהיה בידי המוסד החינוכי; (ו) בניית התחומים ויחידות התוכן ב"מפת הפיתוח המקצועי" מתבססת על המקצועות שעובד ההוראה מלמד, על התפקיד המרכזי שהוא ממלא במוסד החינוכי ועל שלב ההתפתחות שהוא נמצא בו ברצף הנתיבה המקצועית שלו.

מטרות הפיתוח המקצועי ברפורמת "אופק חדש" הן: (א) גיבוש זהות מקצועית לשם מיצוי יכולותיו האישיות והמקצועיות של עובד ההוראה; (ב) העלאת המסוגלות האישית והמקצועית כדי לקדם הישגים הנדרשים ממנו בעת יישום תפקידיו; (ג) פיתוח והבנה של מהות המחויבות המקצועית להבטחת הוראה ולמידה איכותית לתלמידים; (ד) הבטחת תפקוד מיטבי של עובד ההוראה כחבר בצוות המוסד החינוכי וכשותף להצלחתו של הארגון המעסיק אותו; (ה) פיתוח אישי-מקצועי של עובד ההוראה כאדם בעל תפיסת עולם חינוכית, חברתית וערכית; (ו) טיוב היכולות של עובד ההוראה למען מענה אפקטיבי לתלמידים, להורים ולשותפי התפקיד, למימוש המטרות והיעדים שהוגדרו בהלימה לצרכיו האישיים ולצורכי המערכת; (ז) מתן אפשרות לניעות ולהתקדמות בסולם הדרגות המקצועי; (ח) הטמעת מדיניות משרד החינוך להשגת יעדים נדרשים.

כדי לבנות את מדיניות הפיתוח המקצועי הקים אגף א' לפיתוח מקצועי במהלך שנת הלימודים תש"ע ועדות מקצועיות בהשתתפות אנשי מטה משרד החינוך, נציגי מחוזות משרד החינוך, נציגי הסתדרות המורים, אנשי אקדמיה ואנשי שדה. הוועדות המקצועיות התוו את התחומים והנושאים בהתאם לתפקידם של עובדי הוראה על פני רצף הקריירה לשם קביעת הקורסים והתכניות לפיתוח מקצועי. התהליך המשותף של מפגשי החשיבה והלמידה של כל בעלי העניין איפשר להגיע בסוגיות מורכבות אלו להסכמה על עקרונות המתווה לשם בניית הקורסים והתכניות לפיתוח מקצועי.

עקרונות הפיתוח המקצועי ב"אופק חדש": (א) מסלולי הקידום של עובדי הוראה ידגישו את צורכי הפרט ואת צורכי בית הספר ומטרותיו, וייתנו ביטוי לדגשי המחוז ולמדיניות משרד החינוך; (ב) הפיתוח המקצועי יבטיח תהליך למידה תוך-תפקידי של עובד הוראה לאורך הנתיבה המקצועית שלו; (ג) מנהל המוסד החינוכי יישא באחריות הכוללת לפיתוח המקצועי, והוא זה שינהיג אותה בהתאם למדיניות המשרד; (ד) תפוקות תהליך הפיתוח המקצועי יבואו לידי ביטוי ביישום תהליכי הלמידה בכיתה ובמוסד החינוכי וגם בהטמעתם בתרבות בית הספר; (ה) תכנית הפיתוח המקצועי של מורים תיבנה בשיתוף פעולה בין המורה ומנהל בית הספר, והאחרון הוא שיאשר אותה.

עקרונות אלה נגזרו מעקרונות-על עדכניים בפעולתן של מערכת חינוך: עקרון הרצף, עקרון השילוב בין תאוריה ופרקטיקה, עקרון הבחירה ועקרון השיתופיות. אלה הולידו את הצורך ליצור את רכיבי הפיתוח המקצועי שיכללו בסיסי ידע עיוניים, מחקר אמפירי ושימוש בטכנולוגיות כדי להתאים את תנאי ההוראה והלמידה לנסיבות ולתמורות החברתיות ולפתח בסיס לתחזוקה ולהשבחה של עתודת הוראה לאורך זמן.

הוועדות המשותפות לכל בעלי העניין הגדירו שלושה תחומים שחייבים לבוא לידי ביטוי בתכניות הקורסים לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה: (1) תחום הדעת: מבנה הדעת, מאפייני מבנה הדעת, תכנית הלימודים, חומרי למידה ותכנון לימודים, הקשר ביניהם ועקרונות לבחירה מושכלת של חומרי למידה; (2) התחום הדידקטי-חינוכי: תורת החינוך (ההוראה הלמידה והערכה) והפדגוגיה; (3) התחום הארגוני-ניהולי: כלים להובלת הפרט והקבוצה ברמת הכיתה והשכבה.

אחד החידושים המרכזיים במתווה מדיניות הפיתוח המקצועי הוא ההתייחסות להתפתחות האישית-מקצועית של עובד ההוראה. מתווה המדיניות החדש לפיתוח מקצועי ב"אופק חדש" כולל שני שלבים מובחנים. השלב הראשון, הכולל את הדרגות 6-1, נמשך מן הכניסה לתפקיד ועד המומחיות וכולל בעיקר למידה בתחום המקצוע, בתחום מיומנויות הוראה וממוקד ביעדי המשרד והמחוזות. שלב זה נמשך כ-13 שנה ובו חל מעבר בין הדרגות (על פי הפירוט שבהמשך). השלב השני, הכולל את הדרגות 9-7, מאפשר לעובד הוראה התמחות בלמידה רפלקטיבית ברמה גבוהה כולל חשיבה על היישום בכיתה ובבית הספר. שלב זה נמשך תשע שנים. הקידום בדרגות אלה מותנה גם בהערכת המורה בידי מנהל בית הספר, וכן במכסה של 10% מכלל עובדי ההוראה במחוז (המכסה קשורה בתקציב שאישרה המדינה בעבור דרגות אלו).

הקווים המנחים לתהליכי הפיתוח המקצועי בשלב ראשון – דרגות 6-1: הפיתוח המקצועי של עובד הוראה מתחיל בשלב התכנון (מיפוי) והרישום, ובהמשך בלמידה בקורס וביישום וההטמעה של תובנות הלמידה בכיתה ובבית הספר. התפתחותו המקצועית של עובד הוראה מתבססת על מעגלים של התנסות > למידה > המשגה > הטמעה. הידע החדש שנוצר תורם לתפקודו של עובד הוראה במערכת הבית ספרית במבחר התפקידים המוטלים עליו. ההתפתחות המקצועית מתקיימת תוך דיאלוג עם עמיתים, צוותים חינוכיים במוסד החינוכי ומחוצה לו, ועם בעלי עניין במסגרת קהילות לומדות.

תוצרי הלמידה בקורסי הפיתוח המקצועי אף הם משמשים מנוף לשיפור למידתו של המורה ועבודתו בחינוך ובהוראה. התוצר אמור לכלול התייחסות רפלקטיבית לתוכני הקורס וללמידה בו ומשימות שהמורה ימלא בכיתה ובבית הספר. המרכיב הרפלקטיבי יכלול: תיעוד ודיווח של תובנות ותהליכים אישיים בעקבות הלמידה בקורס וחשיבה מכוונת (רפלקציה) על הלמידה האישית ועל ההתנסות במסגרת הקורס ועל דרכים ליישום הנלמד בכיתה, מתוך מתן דעת לידע התאורטי ולמיומנויות של כל קורס.

הקווים המנחים לתהליכי הפיתוח המקצועי בשלב השני – דרגות 9-7: על פי הסכם "אופק חדש", הדרגות 9-7 הן דרגות אמן או מומחה. מעובדי הוראה בדרגות אלו מצופה שייצרו לעצמם ולסביבתם תובנות המבוססות בין השאר על הסתכלות פנימית רפלקטיבית שתביא לשיפור הקיים וליצירת חדש. בתהליכי הפיתוח המקצועי בדרגות אלו מנסה משרד החינוך לחדש בהיבטים מבניים ופדגוגיים כאחד. לכן הותוותה מדיניות, שעל פיה מוצע לעובד הוראה לבחור את הסוגיה שהוא יעסוק בה בתהליכי הלמידה כדי שתשמש תשתית לעשייה ולהתנסות בית ספרית. בדרגות אלו משולבים המוסדות האקדמיים בהיבטים העיוניים בליווי ובהנחיה, והפיתוח המקצועי מכוון למורה היוזם והמטמיע תכניות חינוכיות, מורה החוקר את עשייתו ומורה חונך בכיר, מלווה מורים ובעלי תפקידים. בבסיס התפיסה של הלמידה עומד המוטו "ללמוד וללמד". הדגש הוא על הטמעתם ועל התרומה הייחודית שלהם לעמיתים, למוסד החינוכי ולקהילה החינוכית בכללותה.

רפורמת "אופק חדש" מרחיבה ומבנה מחדש את תפקיד סגן מנהל בית הספר. התפיסה החדשה של תפקיד סגן המנהל מחייבת דיאלוג מתמיד בין מנהל בית הספר וקשר שוטף עם הצוות המוביל והמורים בבית הספר כדי להשיג יעדים ומטרות. שינוי זה מחייב תהליכי למידה מובנים ושיטתיים לביסוס תפקיד הסגן לשם הובלה והנהגה של העשייה הניהולית והפדגוגית בבית הספר. לפיכך, הפיתוח המקצועי של סגן המנהל מתמקד בהבניית זהותו המקצועית והראייה המערכתית שלו, בפיתוח היכולות להבניית תפקידו בסביבה דינמית וחסרת ודאות ובשכלול יכולותיו האישיות והבין-אישיות ומיומנויותיו הניהוליות והפדגוגיות. תהליכים אלה מסייעים לסגן המנהל בבניית תחושת המסוגלות העצמית וההעצמה הנחוצות לביצוע דרישות התפקיד ולקיום זיקות הגומלין שלהן עם המנהלים.

הלמידה בתכניות לפיתוח מקצועי של סגני מנהלים היא למידה פעילה המשלבת ידע תאורטי ומעשי ואת יחסי הגומלין ביניהן, עם הכוון ייעודי לשיפור מתמיד בביצוע התפקיד. הלמידה משלבת הנחיה אישית והנחיה קבוצתית, ושותפות בתהליכי הלמידה והפיתוח המקצועי עם מנהלי בתי ספר ומפקחים. למידתם של הסגנים כוללת התנסות (פרקטיקום), שהיא חלק אינטגרלי מהתכנית. הפרקטיקום מתרחש בבית הספר עצמו ומלווה על ידי הסגן בתיעוד רפלקטיבי (מכון אבניים, תש"ע). התחומים ונושאי הפיתוח המקצועי של סגני המנהלים (שם) נגזרים מתפיסת תפקיד סגן המנהל ומשמשים הציר המרכזי בתהליכי הלמידה וההתפתחות בתפקיד. תכנים נוספים מאפשרים התמקצעות נוספת, כגון הובלת שינוי בבית הספר והערכה. מתווה התכניות מאפשר גמישות בבחירת נושאי הפיתוח המקצועי בהתאם לצורכי המחוז ובתי הספר. משך הלמידה בכל אחד משלבי המתווה גמיש, והוא ייקבע על פי החלטת המחוז.

הפיתוח המקצועי ברפורמת "עוז לתמורה", כפי שהוא מופיע באתר משרד החינוך, מדגיש נושאים אלה: (א) למידה מתמשכת לאורך הנתיבה המקצועית ודגש על התמחות במקצועות ההוראה; (ב) פיתוח מקצועי בית ספרי ליצירת תרבות של ארגון לומד; (ג) הכשרה טרום-תפקידית ובמהלך התפקיד של בעלי תפקידים; (ד) שיפור האיכות של תהליכי ההוראה-למידה-הערכה.

אלה הם העקרונות העיקריים של הפיתוח המקצועי בתחום הפדגוגי: (א) הפיתוח המקצועי יתבסס על תכניות לקורסים שיגבשו היחידות המקצועיות במשרד החינוך. קורסים אלו יהוו את מתווה הפיתוח המקצועי; (ב) בכל קורס תינתן מטלת ביצוע יישומית – תיעוד רפלקטיבי-יישומי של תהליך הלמידה וההוראה והרלוונטי למעשה החינוכי; (ג) מנהל בית הספר, כמנהיג חינוכי, הוא שיופקד על הפיתוח המקצועי של כל מורה כפרט וכחבר בקהילת העמיתים של בית הספר. מנהל יתכנן ויאשר בדיאלוג חינוכי עם כל מורה את מסלול ההתפתחות המקצועית שלו; (ד) תכנית הפיתוח המקצועי תכלול את תחום הדעת, תחום דידקטי-חינוכי, תחום ניהולי-ארגוני והעצמה אישית; (ה) הפיתוח המקצועי יתבצע באמצעות המוסדות האקדמיים המוכרים על ידי המל"ג (מכללות אקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות), מרכזי פסג"ה, מוסדות הפיתוח המקצועי של ארגוני המורים ובית הספר; (ו) ככלל, עובד הוראה יוכל לזכות בגמול פיתוח מקצועי אחד לשנה, לאחר שילמד בקורס/ים שהיקפם עד 112 שעות, יבצע את משימות הקורס ויהיה נוכח בקורס באופן סדיר.

בהסכם "עוז למורה" נקבע, כי כל עובד הוראה המבקש להתמנות לתפקיד חייב לעבור קורס הכשרה ולמידה טרם היכנסו לתפקיד ואף ללמוד תוך כדי מילויו. הרפורמה מגדירה את בעלי התפקידים בחטיבה העליונה, לרבות דרישות המינוי, מטלות התפקיד והמחויבות להכשרה ולמידה. מטרות ההכשרה והפיתוח המקצועי של בעלי תפקידים הן: (א) פיתוח תפיסת התפקיד והזהות המקצועית של בעלי תפקידים כשותפים מרכזיים במנהיגות הפדגוגית הבית ספרית; (ב) פיתוח ראייה מערכתית ומותאמת להבניית תפקיד בסביבה דינמית המאופיינת בתנאים של אי-ודאות; (ג) שכלול של יכולות אישיות ובין-אישיות ושל מיומנויות ניהוליות ופדגוגיות והרחבת ארגז הכלים המקצועי; (ד) הבניה של תהליכי חינוך, הוראה ולמידה לקידום הישגי התלמידים ויישומה בתהליכים ניהוליים ופדגוגיים בבית הספר; (ה) הבניה של תפיסה והבנה של תהליכים לפיתוח הנהגת הצוות וניהולו ויישומה בעבודה ניהולית ופדגוגית בבית הספר.

במסגרת המדיניות של משרד החינוך להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 (משרד החינוך, 2011) נבנתה תכנית לפיתוח מקצועי לכלל השותפים העוסקים בתהליך ההטמעה והיישום. בבנייתה השתתפו המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה, מינהל מדע וטכנולוגיה, אג"ף המפמ"רים והאגף לחינוך היסודי במינהל הפדגוגי. המהלך להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הוא מורכב ומערכתי. הוא מצריך פיתוח פדגוגיות איכותיות בסביבות למידה חדשניות בצד פיתוח תשתיות ותחזוקה. לכן, תכנית הפיתוח המקצועי מכשירה עובדי הוראה החל משלב ההכשרה להוראה במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ולאורך שלבי הפיתוח המקצועי במהלך הקריירה לפיתוח הפדגוגיות וסביבות הלמידה המתאימות למאה ה-21, ולבקרה והערכה של העשייה בסביבות אלו.

כדי להוביל לשינוי בתפיסת תפקיד עובדי הוראה הוגדרו בתכניות הפיתוח המקצועי המטרות האלה: העצמת כוחות ההוראה להטמעת פדגוגיה מיטבית בבתי הספר, פיתוח ידע ומיומנויות לתפקוד מיטבי של עובדי הוראה במערכת החינוך; קידום תפקודי הלומדים והישגיהם. התכניות לפיתוח מקצועי נבנו בשלוש רמות: (א) יחידות מטה ומפמ"רים במשרד החינוך; (ב) כוחות ההטמעה להפעלת התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 במחוז; (ג) עובדי הוראה וממלאי תפקידים במוסדות החינוך.

הפיתוח המקצועי הבית ספרי (ההשתלמות המוסדית) לכלל צוות בית הספר הוא אמצעי מרכזי להטמעת הפדגוגיה האיכותית המותאמת לסביבות הלמידה החדשניות בתרבות בית הספר. הדבר נעשה בשילוב מערך הדרכה להובלת השינוי בבית הספר ולהטמעת השינוי בהוראת תחומי הדעת ובתהליכי ההוראה והלמידה. תכנית הפיתוח המקצועי הבית ספרית כוללת עבודה עם מליאת חדר המורים, מערך הדרכה אישית או/ו בקבוצות קטנות, באמצעות מדריכים בתחומי הדעת ורכזי תקשוב.

הפיתוח המקצועי הבית ספרי נועד לקדם את קהילת בית הספר בתחום הפדגוגי, הארגוני והחברתי, לפי צרכיו; ליצור שפה פדגוגית אחידה ותרבות של למידה משותפת בנושאים מקצועיים בעזרת גיוס הניסיון האישי של כל מורה אל מצבור הניסיון הקבוצתי; לאפשר לצוות החינוכי למידה בצוותים וכקהילה לומדת לשם הבניית ידע חדש ומשותף; להעצים את חברי הצוות החינוכי ולטפח מנהיגות חינוכית בית ספרית שתסייע בהובלת שינוי ארגוני ומערכתי בבית הספר.

תכניות הפיתוח המקצועי הבית ספרי ייבחרו מבין הנושאים והתכניות שבמתווה המקצועי "אופק חדש" וב"עוז לתמורה", שנקבעו במטה משרד החינוך ופורסמו על ידו. מנהל בית הספר ישתף את חברי הצוות החינוכי בתכנון הפיתוח המקצועי להיבטיו וביישומו. תוכני הפיתוח המקצועי הבית ספרי יהיו חלק מתכנית ההתפתחות האישית הכוללת של כל עובד הוראה, כלומר של כל חברי הצוות החינוכי של בית הספר.

כאמור, תוצרי הלמידה בקורסי הפיתוח המקצועי הם מנוף לשיפור תהליכי הוראה-למידה של הלומד במוסד החינוכי ובעבודתו בחינוך והוראה. אחד מתוצרים אלה הוא הפורטפוליו (תלקיט), כלומר אוסף של חלק מתוצרי המשימות הנבחרות של הלומדים המשמשים ראיות למהלכי הלמידה ולהבנת הידע הנרכש. הפורטפוליו הוא כלי להערכה מתמשכת של תהליך הלמידה ותוצאותיה, המעיד על תהליך הבניית הידע של הלומדים במהלך למידתם. הפורטפוליו יכלול סיכום של המשימות שניתנו בקורס.

מורי המורים מונחים לתכנון תוצרי הלמידה בהשתלמויות מתוך שימת דגש על הנקודות האלה: (א) הבלטת המרכיב הרפלקטיבי והמרכיב היישומי בתוצרי הקורסים – תוצרי הקורסים ובעיקר התוצרים הסופיים יכילו תיעוד של התובנות והתהליכים האישיים והלימודיים שהלומד עבר במהלך הקורס והצעות ליישום הנלמד בפועל, בשדה; (ב) לוח זמנים – לוח זמנים להגשת המשימות ייבנה בסיום מפגשי הלמידה או כסיכום פרקים בקורס; (ג) ביצוע המשימות – ייקבע העיתוי המתאים לביצוע המשימות בקורס במפגשי הלמידה או לאחריהם, בדגש על יישום הנלמד; (ד) משימה אישית ו/או שיתופית – יוגדר מראש אם המשימה תהיה אישית או קבוצתית; (ה) כלי להערכת התוצר – ייבנו מחוונים להערכת המשימות ואפשר לשתף בכך את הלומדים. המחוונים כוללים קריטריונים להערכת התוצרים.

במסגרת ההנחיות למורי מורים לבניית המשימות הלימודיות והמחוונים להערכתן נוצר מאגר משימות וכלי הערכה. המאגר נותן מענה לצורך בכלי הערכה לסוגים שונים של ידע ומיומנויות, הנלמדים בדרכי הוראה מגוונות. המאגר כולל משימות וכלים המיועדים להובלת תהליכי למידה חווייתיים, אותנטיים ורלוונטיים, המשלבים רפלקציה ויישום. כלים אלה מזמנים תהליכי חקר, פתרון בעיות, שיח דיאלוגי, תכנון, יצירה והפקה המפעילים את הלומדים ביחידים ובקבוצות.

התהליך המוצג במאמר זה החל עם חתימת הסכם "אופק חדש". המדיניות גובשה ונבנתה על בסיס ההסכם והמודלים התאורטיים, נדבך על נדבך. כיום נמצא התהליך בשלבים מתקדמים של הטמעה ויישום. המשרד מקיים תחקירים ולמידה יום-יומית לבחינת המדיניות וליישומה. תהליכי הטמעתה של רפורמת "עוז לתמורה" החלו זה עתה גם הם.

הסיכום של המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

אבדור, ש' ואבידב-אונגר, א' (2009). מקומן של המכללות לחינוך בתהליכי ההתפתחות המקצועית של מורים בישראל. תל-אביב: מכון מופ"ת.
אבדור, ש' ואבידב-אונגר, א' (2010). הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה – שותפות המכללות האקדמיות לחינוך ומרכזי פסג"ה. ביטאון מכון מופ"ת, 43, 27-20.
חוזר מנכ"ל (2003, ספטמבר). המרכזים לפיתוח סגלי הוראה. ירושלים: משרד החינוך. נדלה מתוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/arc/sd1ak8_2_11.htm
מכון אבניים (תש"ע). התכנית להכשרת סגני מנהלים. ירושלים: אבניים.
משרד החינוך (2011). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. נדלה מתוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/MadaTech/hatamat_marechet_21