הערכה ומדידה בהכשרת מורים: מקומם של יחסי מורה-תלמיד

אביעזר, א' וזיו, י' (2013). הערכה ומדידה בהכשרת מורים: מקומם של יחסי מורה-תלמיד. ביטאון מכון מופ"ת, 51, 54-49.

היעד החשוב ביותר של תהליכי הערכה ומדידה במערכת החינוך הוא, לדעת מחברי המאמר, קידום ההוראה על מנת שתהיה אפקטיבית עבור התלמידים; בין במובן של הישגים ובין במובן של התנהגות, חווית למידה ותחושה של קבלה וכבוד. על פי אותו עיקרון, ניתן לומר שהיעד המרכזי של הכשרת המורים הוא הכשרה להוראה אפקטיבית על היבטיה השונים.

המחקר מראה שהוראה אפקטיבית באה לידי ביטוי באקלים כיתה מיטיב, הנוצר בזכות קיומן של אינטראקציות באיכות גבוהה בין מורה ותלמידים, מעודד את המוטיבציה של התלמידים ללמידה ותומך ברווחתם הנפשית בבית הספר. מערכות יחסים בין מורים לתלמידים מחייבות התייחסות לעמדות ולייצוגים הפנימיים שמביאים המורים והתלמידים.

מערכת יחסים המושתתת על אינטראקציות איכותיות בין מורים לתלמידים ומאפשרת לתלמידים לבטוח במורה, חייבת להיות מותאמת לצרכים ההתפתחותיים של הילדים. על כן, תנאי הכרחי להוראה אפקטיבית הוא הבנה של תהליכי התפתחות והצרכים הנגזרים מהם, היכרות עם ביטויים התנהגותיים של צרכים אלה ועיצוב מותאם של אינטראקציות איכותיות, בין שהילדים מתפתחים באופן נורמטיבי, ובין שהם עם צרכים מיוחדים ומתמודדים עם קשיי למידה, קשיי התנהגות או עם קשיים רגשיים.

הכיתה היא הזירה העיקרית, אם כי לא היחידה, שבה מתרחשת אינטראקציה בין מורים ותלמידים. מדידה איכותית ומקיפה של אקלים הכיתה, המתמקדת בתהליכים אינטראקטיביים המתרחשים בתוכה, תאפשר להעריך את האינטראקציה בין המורה לתלמידים, לרבות מרכיביה הרגשיים, ההתנהגותיים והלימודיים, ותסייע להבין את תהליכי הלמידה בכיתה ואת איכות החוויה של התלמידים בבית הספר.

ה-CLASS (Pianta, La Paro, & Hamre, 2008: Classroom Assessment Scoring System) היא שיטת תצפית בעלת תוקף ומהימנות, המתמקדת באיכות האינטראקציה בין מורה לתלמידים בכיתה ומאפשרת את הערכת איכותו של אקלים כיתה. השיטה נתמכת בתאוריות חינוכיות והתפתחותיות מעודכנות, ומאופיינת בתרגום מושגים גלובליים הנגזרים מהשפה התאורטית (כגון 'רגישות המורה') לשפה מעשית יישומית המתאימה ליום-יום בכיתה ובגן.

התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.

ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים. כאמור, התצפית מעגנת מושגים גלובליים בהתנהגויות ספציפיות מותאמות לגיל. באופן זה הגישה מאפשרת להעריך את איכות האינטראקציה לאורך זמן (כיתות בית ספר, או שנת לימוד של פרח הוראה) כל פי המושגים הגלובליים הללו ולעקוב אחר התפתחות התלמידים (תלמידי בית ספר, או פרחי הוראה) למרות השוני המתחייב מהבדלים בהתנהגויות. התצפית מאפשרת אפוא יצירת מדד השוואתי לכיתות שונות בעת ובעונה אחת, עם שימוש במדד ספציפי לכל כיתה.

ברמה הפרקטית, שפת ה- CLASS מתמקדת בשלושה תחומים המתארים בהרחבה אינטראקציות בין מורים ובין תלמידים בכל גיל: תמיכה רגשית, ארגון הכיתה ותמיכה בתהליכי למידה. כל אחד מהתחומים נבחן על מספר ממדים, והציון בכל ממד ניתן באמצעות שורה של אינדיקטורים התנהגותיים. מבנה זה נמצא יעיל בעשרות אלפי כיתות לימוד, החל בגן טרום-חובה ועד כיתה ח' (Hamre et al., 2007) וכן בחטיבה העליונה (Allen et al., 2011).

למודל המאורגן של תצפית בסיטואציה הכיתתית שמציעה שיטת ה-CLASS יתרונות אחדים אשר יכולים לתרום מהותית לתהליכי הכשרת מורים. ראשית, המודל מבוסס היטב, הן מבחינה תאורטית הן מבחינה אמפירית. שנית, המודל מפריד בצורה ברורה בין מרכיבים אינטראקטיביים שונים בכיתה ובכך מקל את הבנתו בהקשר הכיתתי. שלישית, התמקדותו באיכות האינטראקציה בכיתה בין המורה לבין התלמידים נשענת על דוגמאות מפורטות המוגשות בשפה מוכרת וברורה למורים.

לימוד "שפת" ה-CLASS יכול לשרת את ההכשרה לשם תרגום ידע תאורטי, פדגוגי והתפתחותי, לתהליכים יישומיים בכיתה. נוסף על כך, התצפית והגישה שביסודה מאפשרת יצירת שפה משותפת למדריכים ולפרחי ההוראה לגבי תהליכי הוראה מיטביים והערכתם. שפה כזאת תומכת בתקשורת בין-אישית בין מורים לתלמידים (כולל מורות מאמנות) ובין תלמידים לבין עצמם, ומאפשרת תיאום ציפיות ותקשורת פתוחה בתהליכי הערכת התלמידים, שהם מרכיב אינטגרלי של כל תכנית הכשרה.

יתר על כן, כיוון שהתצפית מפורטת עד לרמה של אינדיקטורים התנהגותיים, היא מאפשרת תהליך אינטראקטיבי מובנה של קידום מקצועי ושיפור מיומנויות בין-אישיות, ניהוליות והוראתיות, המבוסס על שיתוף פעולה בין המדריכים לבין התלמידים ואף על רפלקציה אישית. לבסוף, זמינותה של שפה משותפת, שהשימוש בה חוצה גבולות מקובלים המפרידים בין קבוצות גיל ותחומי ידע, מאפשרת שיתופי פעולה בתהליך ההכשרה בין מחלקות שונות ועשויה לסייע בהגדרה משותפת של הוראה אפקטיבית ואקלים כיתה מיטבי.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

Allen, J. P., Pianta, R. C., Gregory, A., Mikami, A. Y., & Lun, J. (2011). An interaction-based approach to enhancing secondary school instruction and student achievement. Science, 333, 1034-1037.
Hamre, B. K., Pianta, R. C., Mashburn, A. J., & Downer, J. T. (2007). Building a science of classrooms: Application of the CLASS framework inover 4,000 U.S. early childhood and elementary classrooms. New York: Foundation for Child Development.
Pianta, R. C., La Paro, K. M., & Hamre, B. K. (2008). Classroom Assessment Scoring System (CLASS). Baltimore, MD: Paul H. Brookes.