הנעות, תפיסות ושאיפות המתייחסות לבחירה בהוראה כקריירה- טיפוסים של מורים מתחילים

Watt, M.G., & Richardson, P.W. (2008). Motivations, perceptions and aspirations concerning teaching as a career for different types of beginning teachers, Learning and Instruction, 18, 408-428.

מילות מפתח: בחירה בהוראה, מורים מתחילים

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל.

מורי מורים, קובעי מדינות ורשויות מעסיקות התעלמו לאורך זמן מהערכים, מהאמונות ומהמוטיבציות של הבוחרים במקצוע ההוראה ולא חקרו די כיצד הם מעצבים את השאיפות של מורים מתחילים להיות מעורבים מקצועית ואת מסלולי ההתפתחות שלהם. לדעת החוקרים תפיסות של מורים מתחילים משפיעות על מעורבותם המקצועית, התפתחותם ואיכות עבודתם.

הגישה הטיפולוגית – המחקר מחיל גישה טיפולוגית על חקר מורים מתחילים. נבחנה האפשרות לזהות אמפירית טיפוסים שונים של מורים בראשית עבודתם, לפתח פרופילים המבוססים על מעורבות מקצועית ועל שאיפות להתפתחות מקצועית, להשוות הנעות ותפיסות של מורים שונים ולעקוב אחר נתיבים של יחסים המאפיינים טיפוסים שונים של מורים מתחילים באמצעות מערך מחקרי מתקדם, רחב היקף וארוך טווח. הגישה הטיפולוגית הזו מבוססת על נקודות מבט של התפתחות אנושית ומתמקדת בתת-קבוצות מעניינות שהתפקוד שלהן אינו מיוצג על ידי הממוצע.

גישה זו גם מאפשרת לבחון את הנושא ממקורות איכותיים וכמותיים בצורה אינטגרטיבית. המיקוד הוא בפרט מתוך גישה של תיאוריה התפתחותית שבה הפרט נתפס כיחידה מארגנת של ההתפתחות שלו (Roeser & Galloway,2002). מחקר דומה נערך בגרמניה וכלל בעלי מקצועות שונים ובהם מורים.

המחקר –כלל מורים מתחילים שהתכשרו להוראה לאחר סיום לימודיהם לתואר הראשון. אלה אנשים שהחליטו לבחור בהוראה כקריירה ראשונה, או שבחרו בה בשלב מאוחר יותר בחיים, או שהחליטו לחזור לאחר הפסקה ארוכה. לאור הגיוון בנכנסים להכשרה ובאופציות הקריירה העומדות בפניהם לאחר ההכשרה, החוקרים הניחו שיש טיפוסים שונים של מורים מתחילים. במחקר השתתפו 510 בוגרי הכשרה ליסודי או לתיכון משלושה מוסדות הכשרה אוניברסיטאיים בעלי תואר ראשון.

מה נמצא במחקר? ומה ניתן ללמוד מהממצאים?

טיפוסי מורים מתחילים - מן הממצאים הצטיירו, סטטיסטית ותיאורטית, שלושה טיפוסים מובחנים של מורים מתחילים. זאת בהתבסס על המאמצים שהמשתתפים תכננו להשקיע, ההתמדה שהם חושבים לקיים, שאיפות ההתפתחות המקצועית שלהם והרצון למנהיגות בחינוך. המשתנה המרכזי-התמדה:

טיפוס א'- 225 משתתפים שדרגו הכי גבוה את כל ארבעה הגורמים והוגדרו כ: "מתמידים persisters)) בעלי מעורבות גבוהה"(להלן, מתמידים),

טיפוס ב'– 132 משתתפים שתשובותיהם דמו לאלה של הקבוצה הראשונה להוציא "התמד" שבו הם היו נמוכים באופן מובהק. הם הוגדרו כ: "משנים (switchers) בעלי מעורבות גבוהה" (להלן, משנים),

טיפוס ג'– 136 משתתפים שהראו ציונים נמוכים מובהקים בכל ארבעה הגורמים. הם הוגדרו כ: "מפסיקים(desisters) בעלי מעורבות נמוכה"(להלן, מפסיקים).

א) מתמידים בעלי מעורבות גבוהה נמצאו כבעלי פרופיל של אנשים המחויבים מאוד לקריירה בהוראה, המוכנים להשקיע רמות גבוהות של מאמץ ומחויבות והרואים עצמם כבעלי פוטנציאל למנהיגות חינוכית. אנשים אלה ביטאו עמדות חיוביות ביותר לבחירה בהוראה כמקצוע, והיו בעלי פרופיל גבוה של שאיפות למעורבות מקצועית ולהתפתחות מקצועית, פרופיל שתוכניות ההכשרה מצפות שיהיה לבוגריהן.

ג) משנים בעלי מעורבות גבוהה מתכוונים להשקיע מאמצים רבים, לגלות מעורבות ולשאוף לתפקידי מנהיגות במהלך תקופת עיסוקם בהוראה, אך בו בזמן, מתכננים ומגלים רצון להתמודד עם אתגרים חדשים שלא במקצוע ההוראה. זוהי קבוצה איכותית ייחודית במובן שהם אינם מתכוונים להישאר בהוראה למרות שאיפותיהם הגבוהות המתייחסות לתקופה שבה כן יהיו מורים. חשוב שרשויות ההעסקה וקובעי המדיניות יהיו מודעים לגודלה של קבוצה זו במהלכי התכנון ולאור המחסור הצפוי במורים. אם ניתן למצוא מענה לשאיפות הקריירה של חברי קבוצה זו בהקשר של מקצוע ההוראה ייתכן שניתן לשמר אותם במערכת לתקופה ארוכה יותר. אם במהלך חמש השנים שבהן הם מתכוונים להשקיע, יוצבו בפניהם אתגרים והזדמנויות חדשים והם יתוגמלו על המאמץ והמעורבות, יש סיכוי שתקופת העיסוק שלהם בהוראה תגדל.

ד) מפסיקים בעלי מעורבות נמוכה, שהם קבוצה קטנה למדיי, הם בעלי פרופיל שאינו תוצר רצוי של רוב תוכניות ההכשרה. הם אינם מבקשים לעבוד בהוראה בתום ההכשרה, מפני שהגיעו למסקנה שהוראה אינה מתאימה להם, ולמרות היותם מיעוט ראוי להקדיש להם תשומת לב. מתן תשומת-לב לגורמים ובהם התנסות מעשית בבית הספר, העדר תמיכה בית-ספרית מובנית והצורך בדיון על התובענות של עבודת המורה, יחד עם בירור נוסף של סיבות אחרות הגורמות למתכשרים אלה להתרחק מההוראה במהלך ההכשרה, עשויים לספק למורי-מורים(הבנה מוקדמת של רב הממדיות של תפקיד המורה בתוך הכיתה ומחוץ כיתה), לקובעי מדיניות (התנאים בבית הספר) ולמעסיקים (אינטראקציות תומכות) בסיס לבנות דרכים לטיפול בדפוס מתכשרים זה.

סיכום, ההתמדה במקצוע אינה הגורם החשוב ביותר, למרות שהיא תוצר חשוב באקלים הנוכחי של מחסור במורים. חשובה גם הדרך שבה מורים יתפתחו במקצוע ואילו מהם יישארו מחויבים, מעורבים ובעלי נכונות להשקעת מאמצים.

הכשרת מורים ורשויות העסקת מורים צריכים להתייחס באופן רציני לטיפוסים שונים של מורים מתחילים המפגינים רמות שונות של מעורבות ומסלולי קריירה מתוכננים. מורי מורים ומעסיקים צריכים לקחת בחשבון שכיום לא כל המתחילים בהוראה מתכוונים להתמיד בה בדגם של העדפת בטחון תעסוקתי. הוראה כקרירה הושפעה מהאופי המשתנה של העבודה ושל ההנחות הקיימות על המבנה של קריירה, על נאמנות ועל המשמעות הפסיכולוגית של עבודה. יש להניח שבאשר למורים מתחילים, הפרופילים השונים שלהם לגבי מטרות, מחויבויות, תוכניות ושאיפות יובילו לנתיבים שונים של זהות והתפתחות מקצועיות שראוי להבינם ולהתייחס אליהם.

ביבליוגרפיה

Roeser, R.W., & Galloway, M.G. (2002). Studying motivation to learn in early adolescence: A holistic perspective, in: T. Urdan & F. Pajares (Eds.), Academic motivation of adolescents: adolescence and education, Greenwich, CT: Information Age Publishing.
Watt, H.M.G., & Richardson, P.W. (2007). Motivational factors influencing teaching as a career choice: Development and validation of the FIT Choice Scale, Journal of Experimental Education, 75, 167-202.