המשגה מחדש של הדרכה פדגוגית באמצעות דואואתנוגרפיה: רפלקציה, תמיכה ושיתוף פעולה עם ועבור אחרים

Higgins, M., Morton, A.E., & Wolkenhauer, R. (2017). (Re)conceptualizing preservice teacher supervision through duoethnography: Reflecting, supporting and collaborating with and for each other, Teaching and Teacher Education, 69, 75-84

קישור למאמר

במאמר מוצג תהליך של מחקר בגישה דואואתנוגרפית שביצעו שתי מדריכות פדגוגיות מתחילות כחלק מסיום לימודיהן לתואר אקדמי. מטרת הכותבים להביא עדויות על הדרך שבה דואואתנוגרפיה עשויה להוות מתודולוגיה המאפשרת למורי-מורים המשגה של תפקידם. המחקר נערך ע"י שתי בוגרות לימודי תואר ראשון, המבצעות את המחקר בהדרכת יועצת (שלוש הכותבות) ומשמשות כמדריכות פדגוגיות מתחילות למתכשרים להוראה בביה"ס היסודי.

דואואתנוגרפיה - דואואתנוגרפיה (Norris, & Sawyer, 2015; Norris et al., 2012) היא "מתודולוגיה של מחקר שיתופי שבה שני חוקרים או יותר בעלי רקעים שונים מפגישים וחושפים, בתהליך דיאלוגי ורפלקטיבי פתוח, את התנסויות העבר האישיות שלהם כדי להרחיב את הבנת העולם שבו הם עוסקים" (Norris et al., 2012, 9). מתוך הכרת האופי המאתגר והמורכב של מחקר במסגרות חינוכיות, גישה זו למחקר חינוכי הולכת ומתרחבת במיוחד בקרב מורי מורים הנוקטים עמדה של חקר בעבודתם (Krammer & Mangiardi, 2012, Seidel & Hill, 2015).

מאפיינים של דואואתנוגרפיה (Norris et al., 2012):
1) החיים כקוריקולום: שימוש בהתנסויות חיים לניווט חקר נושא ולמתן הקשר לקוריקולום הנחקר,
2) ריבוי קולות ודיאלוג – מחקר וכתיבה המבטאים שיח והמזמינים את החוקרים השותפים למעורבות בדיון ביקורתי על התנסויותיהן,
3) השוואה/העמדה זה מול זה (Juxtaposition) –קידום חשיבה ביקורתית של החוקרים על התנסויותיהם, אמונותיהם והנחותיהם,
4) תיאור וחשיפה של הבדלים כדי לקיים דו-קיום – השמעה והבלטה של הקולות האישיים של החוקרים ויצירת מארג המתקיים באותו מרחב,
5) שקלא וטריא הדדיים (deliberation) - החוקרים מעורבים בשיח מושכל כדי להציף שאלות אותנטיות/עשירות וכדי להכליל הבנה מעמיקה של תחום העיסוק שלהם,
6) כבוד הדדי ואמון - אמון, פתיחות וכבוד הדדי בין השותפים קריטיים לסוג זה של מחקר,
7) השתנות הסיפורים הראשוניים ודואואתנוגרפיה - על הבנות והתנסויות חדשות של שני החוקרים להיות נוכחים ומוכחים בטקסט החדש שהם יוצרים,
8) אמת אוניברסלית – במחקר זה אין מדובר בחיפוש אמת אוניברסלית או הכללות רחבות מתוך הממצאים,
9) צורה של פרקטיקה, פעולה רפלקטיבית – המטרה בעבודה זו היא לקדם רפלקסיה פעילה בין חוקרים.

על המחקר
המאמר כולל שלוש אפיזודות מתוך סיפורי המשתתפות וקטעי יומן רפלקטיבי של כל אחת בהם הביאו לידי ביטוי תפיסות התפקיד שלהן, אמונות וערכים הקשורים להכשרת מורים, ובעיקר - תיאור ההתנסות המחקרית המדוברת:

אפיזודה ראשונה: רפלקציה על התפקיד החדש
החוקרות מתמודדות עם תפקידן כמדריכות פדגוגיות. רפלקציה משותפת על התפקיד החדש מסייעת להן להגדיר ציפיות אישיות וציפיות מהשותפות ביניהן, מעמיתים ותיקים, מהמתכשרים ומהמורים החונכים. השוואה בין התנסויות העבר של כל אחת יוצרת תחושת נוכחות ומוטיבציה לפעול. אפיזודה זו מראה את הדרכים בהן ההתנסות המחקרית המעשית איפשרה יציאה מבידוד לקראת כניסה לתפקיד חדש.

אפיזודה שנייה: שיתוף פעולה בכלים ובאסטרטגיות לעבודה עם מתכשרים
כששתי החוקרות עסקו בדואואתנוגרפיה כדי להתחיל להמשיג מחדש את עצמן כמדריכת פדגוגיות מתחילות, הן בנו את תפיסותיהן לגבי פרקטיקות של הדרכה ודרכי עבודה עם מתכשרים להוראה. אפיזודה זו כוללת דיון בין השתיים בשיחת המשוב והשוואה בין התנסויותיהן במתן משוב במסגרת משולש ההדרכה (מדריך, מתכשר, חונך/מאמן). זאת מתוך צורך ליצור מרחב החיוני לשיתופיות ולהתפתחות מקצועית.

אפיזודה שלישית: אימון בנסיבות מאתגרות
תוך פיתוח קשר של אמון (trust) החיוני בתהליך הדואואתנוגרפי הן הפכו נועזות יותר בחשיבה על עשייה משותפת. הדיון עסק בדילמה מקצועית שעלתה בהקשר של דרך מתן המשוב של אחת החוקרות. יחד הן הצליחו לפרוט את הבעיה למרכיבה, להבין את מורכבותה ולבנות גישות אחרות לטיפול בה.

מה נמצא במחקר?
א) בשלוש האפיזודות המתוארות החוקרות השתמשו בהתנסויות חיים ובפרטים אוטוביוגרפיים כדי להמשיג את תפקידן כמדריכות פדגוגיות. השינוי של עמדותיהן הראשוניות בא לידי ביטוי בכול האפיזודות המתוארות.

ב) המחקר זימן מפגש בין חוקרות בעלות רקעים שונים שהשפיעו על הדינמיקה ביניהן ועל דרכי העבודה של כל אחת מהן. בין ההבדלים: 1. נקודת המוצא ותהליך ההמשגה: האחת התקדמה מתפיסות ראשוניות של תפקיד ההדרכה אל עמדה יותר מעודדת ותומכת, מקדמת רפלקציה וקבלת החלטות בקרב המתכשרים, השנייה יצאה מניסיונה כמתכשרת שקבלה תמיכה ועידוד ממדריכות פדגוגיות ומהתנסויותיה כמדריכה למורים בפועל בבתי ספר אל הבנה שמתכשרים חסרים ידע שיש למורים בפועל ויש להתייחס לכך בעבודה עמם ; 2. התייחסות למתכשרים: האחת - סיימה הכשרה 5 שנים קודם המחקר חשה קשר לחששות המתכשרים ולתסכוליהם; השנייה שסיימה הכשרה 15 שנים קודם למחקר, ביטאה ניסיון בהרגעת חרדות של מורים, וריחוק מחששות המתכשרים בדבר מציאת איזון בין עומס הלימודים, תכנון שיעורים, וניהול חיים אישיים.


מה משתמע מהמחקר?
• במהלך המחקר, שנותן מקום לכל הקולות והסיפורים של השותפים בתהליך דיאלוגי ורפלקטיבי, הגיעו החוקרות לכלל המשגה של תפקידן ולהכרה בחשיבות הגישה הרפלקטיבית לעבודה עם מתכשרים להוראה. המתודולוגיה המחקרית שבה נקטו איפשרה להן פריצה של מחסום הבידוד הקיים לרוב בעבודת המדריך הפדגוגי, שינוי הטקסטים האישיים, ופיתוח הבנה עמוקה יותר של התפקיד.

• הרפלקציה על הפוזיטיביזם שגילו בגישה לתפקיד - ובעיקר לשיחת המשוב - איפשרה שינוי ושיפור השיחה: עידון השאלות, הרחבת השיח הרפלקטיבי, עידוד לכתיבת יומנים רפלקטיביים עם המתכשרים ומעורבות במעגלים ממוקדים של תצפיות לתמיכה בצמיחתם ובהתפתחותם המקצועית.


• הדואואתנוגרפיה המתוארת כאן היא דוגמה לאיסוף שיטתי של נתונים על העשייה ולניתוח משותף, שהרחיבו את מאגר האסטרטגיות והפרוטוקולים ואת הלמידה על בית הספר. תהליך זה קידם את הצטרפות החוקרות לקהילייה האקדמית בתוך בתי-הספר שבהן שימשו החוקרות כמדריכות למתכשרים.

• שימוש בספרות מחקר - ע"י שימוש בספרות כקול שלישי נרכש בטחון שהעשייה היא עשייה מבוססת-מחקר ושגדלה היכולת לשקול זוויות ראיה נוספות על הראשוניות הקיימות.


• השתמעות לחוקרי הכשרת מורים שיש בשימוש בדואואתנוגרפיה היא בכך שהיא מעודדת רפלקטיביות ושיתופיות בין שני חוקרים. יש בכך יכולת לחשוף תחומים סמויים שלא נבחנו עדיין, לחשוף הטיות ולטפל בשאלות של תוקף. חוקרים העובדים יחד יכולים לעגן את עבודתם בהבדלים שביניהם, להתמודד ולאתגר התנסויות, אמונות והנחות אישיות, ליצור מרחב לפריצת נרטיבים אישיים ולפתח הבנות מעמיקות של השדה.

לסיכום, הדואואתנוגרפיה המוצגת כאן תומכת בשימוש בדיאלוג, באימון (coaching) ובניתוח רפלקטיבי על ידי מדריכים פדגוגיים. המחקר הנוכחי מהווה אילוסטרציה לאחת הדרכים שבה מדריכים פדגוגיים חדשים, יכולים להתפתח מקצועית ולגבש את תפישת התפקיד שלהם. החוקרות שבחרו בגישה מחקרית זו מוצאות שכמורות-מורים רפלקטיביות הן מתחילות להבין את הדרכים בהן ניסיונן האישי משפיע על תפיסת התפקיד, רואות את האחריות של כל אחת מהן לדון, לשנות ולתחקר את עבודתן המקצועית ולפתח יחד ולחוד מעורבות ביקורתית המובילה להמשגה מחודשת של התפקיד.


ביבליוגרפיה

Krammer, R. Mangiardi The hidden curriculum of schooling: A duoethnographic exploration of what schools teach us about schooling, in: J. Norris, R.D. Sawyer, D. Lund (Eds.), Duoethnography: Dialogic methods for social, health, and educational research, Left Coast Press, Walnut Creek, CA (2012), pp. 41–70

Norris, J., Sawyer, R., & Lund, D. E. (2012). Duoethnography: Dialogic methods for social, health, and educational research. Walnut Creek, CA: Left Coast Press

Norris, R.D., & Sawyer R. (2015). Duoethnography: A retrospective 10 years after,
International Review of Qualitative Research, 8 (1) (2015), pp. 1–4

Seidel, J., & Hill, L. (2015). Thinking together: A duoethnographic inquiry into the
implementation of a field experience curriculum, Education, 21(2), 49e64