המורים המתחילים שהגיעו מהיי-טק : מבט אחרי שנה בכיתה
ליאור דטל
אקדמאים שהפכו למורים: "יום הוראה מתיש כמו 18 שעות בהיי-טק"
ארבעה אקדמאים שעברו הסבה להוראה והשתלבו השנה בבתי ספר תיכוניים מחלקים ציונים: הנוער לא איום כמו שחושבים והמורים מקצוענים; לא מתגעגעים לעבודה הקודמת אבל כן מתגעגעים לשכר
רק לפני שנתיים הקיץ של איתן גבירץ, יניב יעקב, אורית זהבי ואלון גזית היה ממוזג מאוד. הם ישבו במשרדים קרירים בבניינים מטופחים - ועבדו. בדרך כלל מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. התגמול היה בהתאם: שכר נאה, בונוסים, רכב וכל התנאים הטובים שבדרך כלל קיימים בענף ההיי-טק.
הקיץ הכול כבר נראה אחרת. ביום שני השבוע יצאו הארבעה לחופש הגדול הראשון שלהם מאז שהיו בני נוער. הפעם לא כתלמידים, אלא כמורים, אחרי שעברו הסבה להוראה והשתלבו במערכת החינוך התיכונית. אף שתנאי העבודה שלהם הידרדרו בשנה האחרונה, הארבעה לא מתגעגעים למקום העבודה הקודם. לשכר דווקא כן.
"השנה הייתה מדהימה", מספר גזית, בן 36 מרמת אביב, שמלמד ביולוגיה ומדעים בעירוני ד' בתל אביב. "אבל היא התחילה כמו תאונת פגע וברח, אלא שהפוגע לא בורח אלא פשוט דורס אותך הלוך וחזור. אתה נכנס לכיתה אחרי ההכשרה ויש לך רעיונות, ואז מגלים התנגדויות שקשה לדמיין. המקצוע הזה קשה ודורש ניסיון. אחרי שנה בתפקיד אני מעריך את האנשים שהצטרפתי אליהם. אדם שיכול להחזיק כיתה ולהגיע לתלמידים, זה גובל בקסם. זו עבודה מורכבת שדורשת שימוש בכל היכולות שיש לך".
אל ההוראה הגיע גזית בעקבות המשבר של 2008. באותה התקופה יזם משרד החינוך תכנית הכשרה של מהנדסים ואקדמאים להוראה. התוכנית כללה שני מסלולים עיקריים: הסבת אנשי היי-טק להוראת אנגלית, מדעים ומתמטיקה והסבת מהנדסים להוראת חינוך טכנולוגי. במקביל יזם המשרד תוכניות להסבת אנשי קבע (מדרגת סגן-אלוף) להוראה ולהסבת סטודנטים מצטיינים. בסך הכל צפויות התוכניות להוסיף למערכת החינוך מאות מורים .
היוזמה היתה שנויה במחלוקת בשל קיצור תקופת ההכשרה להוראה - שנה אחת בלבד במקום שנתיים - ומחשש שרוב המורים החדשים פשוט יעזבו את התפקיד בהזדמנות הראשונה. בינתיים רק 21 מורים מתוך כ-500 עזבו את התפקיד לפני תום תקופת ההתחייבות, שלוש שנות הוראה.
נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, מספר כי "ברוב המורים החדשים בוער הצורך ליצור שינוי במערכת החינוך". את המצטרפים פיתו בהטבות ומענקים שנועדו לייצב את שכרם ל-9,000 שקל בחודש, לעומת שכר מורה מתחיל של 5000-6,000 שקל, תמורת התחייבות לשלוש שנות הוראה.
חלק מהמורים כבר סיימו לקבל את המענקים, ולפי משרד החינוך הם עדיין מעוניינים להישאר במערכת. "למורים קשה להסתגל בהתחלה", מודה גרינפלד, "אבל הם נעזרים במורה שחונך אותם במשך שלוש שנים ובסדנה שבועית. התוצאה היא שהנשירה אפסית". התנאים למורים החדשים היו לפעמים מקור לחיכוכים, מודה גריפלד, "אבל בסופו של דבר המטרה היא קידום מעמד המקצוע".
לדברי ד"ר אורית אלמוג, ראש היחידה להכשרת אקדמאים להוראה במכללה האקדמית בית ברל, המורים שהוכשרו במכללה וסיימו את שנת הלימודים הראשונה "מתכוונים להמשיך ללמד גם בשנה הבאה. הם זכו לשביעות רצון רבה מצד המנהלים, שביקשו להמשיך להעסיקם. כולם התגאו בהישגי התלמידים שלהם בבגרות, ורובם בהחלט מרגישים שיש להם עוד לאן להתפתח מבחינה מקצועית".