המוסדות האקדמיים להכשרת מורים – סקירה כללית

וינינגר, א' (2018). המוסדות האקדמיים להכשרת מורים – סקירה כללית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עיקרי הסקירה:

• קיים עודף הכשרה מאסיבי של מורים למגזר הערבי
• כתוצאה מכך, רק כמחצית ממקבלי תואר בוגר בהוראה במגזר הערבי אכן משתלבים במקצוע
• קיים עודף הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי במקצועות היהדות, בעיקר גברים
• קיים חוסר במורים למקצועות אנגלית, מתמטיקה, מדעים ולשון עברית, בעיקר יהודים
• קיים חוסר אקוטי במורים למקצועות הטכנולוגיים

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדת החינוך התרבות והספורט סקירה על המוסדות האקדמיים להכשרת מורים, ובה הוצגו נתונים על מגמות בהכשרה להוראה במוסדות האקדמיים להכשרת מורים ונתונים על השתלבות בהוראה של בוגרי המוסדות. בנוסף לכך ציירה הסקירה תמונת מצב של יישום המתווה להעברת המוסדות לאחריות ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המל"ג: המועצה להשכלה גבוהה).

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת

מעבר המכללות לחינוך לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)

נשיא המכללה האקדמית גורדון בחיפה מתנגד לאיחוד המכללות לחינוך

רקע

הכשרת מורים לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי נעשית בשלושה גופים מרכזיים:

1. המכללות האקדמיות לחינוך, הנקראות גם מכללות להוראה ומכללות להכשרת עובדי הוראה.
2. בתי-הספר לחינוך באוניברסיטאות.
3. סמינרים להוראה במגזר החרדי, שאינם מכללות אקדמיות ושתכניות הלימוד שלהם אינן מאושרות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, אך הם מתוקצבים על-ידי משרד החינוך.

הסמכה להוראה נעשית בארבעה מסלולים:

1. לימודי הוראה במכללות האקדמיות לחינוך: תואר ראשון .B.Ed. 
2. לימודים לתעודת הוראה באוניברסיטאות.
3. תכניות להסבת אקדמאים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך.
4. לימודי תואר שני מוסמך בהוראה M.Teach.

נתונים נבחרים

כיום פועלות בישראל 21 מכללות אקדמיות לחינוך, בהן לומדים כ-26 אלף סטודנטים לתואר בוגר בהוראה.

62.5% מהסטודנטים למדו בשנת 2016 ב-11 המכללות הממלכתיות, 25.5% ב-7 המכללות הממלכתיות-דתיות ו-12% ב-3 המכללות הערביות.

לאורך העשור האחרון כמעט שהוכפל מספר הסטודנטים החדשים במכללות לחינוך: כ-12 אלף סטודנטים חדשים בשנת 2017 לעומת כ-6,400 ב-2006.

חלקם של הסטודנטים במסלול הסבת אקדמאים להוראה גדל מ-11.4% בשנת 2006 ל-28.7% בשנת 2017.

האוניברסיטאות מכשירות כ-2,500 מורים בשנה, מרביתם לחינוך העל-יסודי.

נתונים נבחרים על השתלבות בהוראה של בוגרי מסלולי הכשרה להוראה במכללות לחינוך

בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" בשנת 2015 נכנסו להוראה בתוך שנתיים מסיום הלימודים 53% מהבוגרים הערבים, בהשוואה ל-67% בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" ערבים בשנת 2005.

לעומת זאת, בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" יהודים בשנת 2015 נכנסו להוראה בתוך שנתיים מסיום הלימודים 66% מהבוגרים, בהשוואה ל-52% בקרב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" יהודים בשנת 2005.

קיים עודף הכשרה מאסיבי של מורים למגזר הערבי, עודף הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי במקצועות היהדות (בעיקר גברים), חוסר במורים למקצועות אנגלית, מתמטיקה, מדעים ולשון עברית (בעיקר במגזר היהודי) וחוסר אקוטי במורים למקצועות הטכנולוגיים.

מודל התקצוב של המכללות לחינוך שבאחריות תקציבית של משרד החינוך

בדצמבר 2016 נקבע מודל תקצוב חדש במסגרתו שונו עקרונות החישוב של מכסות הלומדים בהתאם ליעדי משרד החינוך וצרכיו בכוח אדם במקצועות הוראה שונים. בנוסחת התקצוב המעודכנת מחושבת המכסה לכל מוסד על-ידי הכפלת מספר הלומדים בפועל במוסד בכל מקצוע, במקדם המשקף את הצורך במורים במקצוע זה. למקצועות נדרשים דוגמת מתמטיקה, פיסיקה ואנגלית נקבע מקדם 1, ובמקצועות בהם הדרישה פחותה דוגמת אזרחות, היסטוריה וחינוך גופני, נקבע מקדם נמוך מ-1 בהתאם להיקף הדרישה בכל מקצוע.

מעבר מכללות לאחריות תקציבית של ות"ת

לאורך השנים המליצו כמה ועדות ציבוריות לצמצם את מספר המכללות להוראה ולהעבירן לאחריות מלאה של ות"ת, במטרה לשפר את איכות הכשרת המורים בישראל. מהלך זה נועד לאפשר למדינה תכנון רוחבי ואחיד של מערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות ות"ת ולהשוות את מעמדן של המכללות להוראה למוסדות האקדמיים האחרים, להגביר את החופש האקדמי והמנהלי שלהן, להביא לשינוי מצב השניות הנוכחי של זיקת המכללות לשני גופים, ובסופו של דבר להביא לשיפור איכות הכשרת המורים בישראל.

בהתאם למפת הדרכים שהתפרסמה ב-2016, מתוך 21 מכללות לחינוך אמורות להישאר בסופו של התהליך שמונה מכללות במעמד עצמאי כמכללות לחינוך או תוך איחוד עם מכללות לחינוך אחרות, כאשר כל יתר המכללות יתמזגו עם מוסדות אחרים להשכלה גבוהה (מכללות כלליות או אוניברסיטאות).

ות"ת התחייבה כי היקף התקציבים אשר ייועדו לכל מוסד לא יפחת מהסכומים שיועברו ממשרד החינוך לות"ת, בכפוף ובהתאם לקריטריונים לתקצוב של ות"ת והתפוקות שנקבעו לגבי היקף המוכשרים להוראה.

על פי תפישת המל"ג, איחוד המוסדות יסייע במניעת תחרות לא בונה בין מוסדות סמוכים (כגון תחרות על סגל, סטודנטים ושכפול תשתיות). כמו כן נכתב כי יש יתרון לגודל ויצירת מסה קריטית לפיתוח המוסד – התייעלות וחיסכון בהוצאות וכן גודל מוסד שיאפשר השקעה בתשתיות אקדמיות, בינוי, הצטיידות ועוד.

לפי המל"ג, מעבר המכללות לות"ת והאיחוד בין מוסדות יתרום לחיזוק וגיוון המערך האקדמי, שכן מוסד מאוחד יוכל להציע מגוון רחב ועשיר יותר של קורסים, הפריה הדדית בין תחומי דעת שונים.

שמירה על אורח חיים דתי במכללות עם המעבר לאחריות ות"ת

מוסד מוכר להכשרת עובדי חינוך יבטיח כי תכניות הלימודים הנלמדות בו יתאימו לדרישות הרישוי של עובדי החינוך ולצרכי מערכת החינוך, לפי חוק חינוך ממלכתי ותקנות בתי מדרש. לשם השמירה על אורח חיים דתי, לרבות נוהג והווי דתי בין כתלי המוסד, למוסד מוכר להכשרת עובדי חינוך שמטרתו הכשרה להוראה במוסדות חינוך ממלכתיים דתיים, יהיה חופש פעולה בעניינים המנויים בסעיף 15 בחוק המל"ג, בכפוף לתקנות בתי מדרש.

היבטים תעסוקתיים

להסכם בין משרד החינוך והמל"ג-ות"ת הוכנסו סעיפים שונים העוסקים בשמירת זכויותיהם של כל אנשי סגל ההוראה, מרצים ומדריכים פדגוגיים (מדפ"ים), במכללות שיעברו לתקצוב ות"ת. אנשי סגל בכיר וסגל עמית, שעבדו במכללה בטרם האיחוד, יוכלו לבחור להישאר חברים בהסתדרות המורים ולהיות מועסקים על פי הסכמי השכר הקיימים. שינוי מהסכמי השכר הקיימים יהיה רק על פי הסכמה של הסגל ויכולת המוסד לעמוד בעלות התקציבית של השינוי. סגל חדש, בכיר ועמית, יועסק על פי תנאי ההעסקה והשכר הנהוגים במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על-ידי ות"ת, ויוכל להיות חבר בכל ארגון עובדים שיבחר בו, כולל בהסתדרות המורים. הוסכם עם מל"ג-ות"ת שבמוסדות ההכשרה להוראה יגובשו שני מסלולי קידום: מסלול אקדמי-מחקרי (רגיל) ומסלול פרקטי יישומי (מקביל), בדומה למקובל באקדמיה. המסלול המקביל ייועד לקידום מדריכים פדגוגיים, בעלי ניסיון במערכת החינוך ובהכשרת עובדי הוראה. המסלול המקביל יאפשר קידום של סגל המדריכים הפדגוגיים, שייחודו הוא בניסיון הפרופסיונאלי הפרקטי שצברו במערכת החינוך ולא בהכרח במחקר אקדמי ופרסומו. יושם דגש על הפרופיל המיוחד של תפקיד המדריך הפדגוגי, הכולל: הדרכת סטודנטים בהתנסות המעשית לסוגיה השונים; תפקידיו בתכנית אקדמיה-כיתה; והפיתוח המקצועי של מורי בתי-הספר.