הליכה אל מאחורי הקלעים במכללות להוראה: שיתוף מידע מקוון על-ידי סטודנטים באמצעות טכנולוגיות של רשתות חברתיות

Bar-Tal, S., & Asterhan, C. S. C. (2017). Going behind the scenes at teacher colleges: Online student knowledge sharing through social network technologies. Interdisciplinary Journal of e-Skills and Lifelong Learning, 13, 167-184

תקציר

מטרת המחקר: לתאר את פרקטיקות שיתוף המידע באמצעות רשתות חברתיות של סטודנטים במכללות להוראה.

מתודולוגיה: המחקר עשה שימוש במתודולוגיה פרשנית איכותנית. 37 סטודנטים ישראלים במכללה להוראה בישראל השתתפו בדיונים בקבוצת מיקוד (N=29) או בראיונות עומק (8=N).

ממצאים: שיתוף מידע ברשתות חברתיות הוא מאפיין נפוץ ואפילו מרכזי בחיי הסטודנטים ובהתנהלותם הלימודית, אך נראה כי רק מרצים מעטים מודעים להיקף התופעה. שיתוף המידע מתבצע במגוון קבוצות גדולות וקטנות, שלרוב כוללות רק סטודנטים עמיתים אך לעתים כוללות גם מורים מנוסים. התכנים המשותפים הם בעיקר סיכומי שיעור, חומרים לבחינות, סיכומים של חומרי קריאה בקורס ומערכי שיעור. הסטודנטים שומרים לעתים חומרים עבור מחזורים עתידיים. לרוב נתפש שיתוף המידע על-ידי הסטודנטים כחיובי, אך הם הכירו גם בחסרונותיו: למידה שטחית, הדרה של מי שאינם שותפים לקבוצות המשתפות מידע, עומס מידע והסחות דעות.

המלצות: על הסגל האקדמי לבחון האם תופעת שיתוף המידע בין סטודנטים ברשתות חברתיות מחייבת שינויים במבנה השיעורים ובפרקטיקות ההוראה.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

חקירת השימוש של סטודנטים בטכנולוגיות מעבר להקשר של למידה פורמלית: בין שתי פלטפורמות מקוונות

האם פייסבוק היא עדיין סביבת למידה טכנולוגית מתאימה? סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר מ-2012 עד 2015

מבוא

שיתוף מידע מתייחס לפעילויות שבהן יחידים משתפים מידע פרטי שנשמר אצלם או מידע ממקורות חיצוניים שנמצא ברשותם – וזאת באמצעות הנגשתו לאחרים (Asterhan & Bouton, 2017).

השימוש בטכנולוגיות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר נוכח בכל. רשתות אלה מאפשרות העלאה ושיתוף של מידע למטרות הוראה ולמידה בצורה מהירה ונוחה, הן על ידי מרצים והן על ידי סטודנטים. מחקר זה מתאר את המאפיינים העיקריים של פרקטיקות שיתוף המידע האלה ודן בפוטנציאל השימושי שלו, כמו גם בחסרונותיו.

סקירת ספרות וייחודו של המחקר הנוכחי

מחקרים קודמים עסקו אמנם בשיתוף מידע על ידי תלמידים, אבל לרוב בדקו תלמידים בגילאי בית ספר. ייחודו של מחקר זה הוא בהתמקדותו בסטודנטים בוגרים ובשיתוף המידע שלהם זה עם זה למטרות לימודיות.

שאלות המחקר

1. כיצד סטודנטים מתארגנים בקבוצות לשיתוף מידע ברשתות חברתיות למטרות לימודיות ומהם המאפיינים של קבוצות אלה?
2. מהו סוג החומרים שהסטודנטים משתפים ברשתות, מתי הם משתפים אותם ועם מי?
3. מהם המניעים שלהם לקחת חלק או לא לקחת חלק בקבוצות המשתפות מידע באמצעות רשתות חברתיות?

מתודה

המחקר עשה שימוש במתודולוגיה פרשנית איכותנית. 37 סטודנטים ישראלים במכללה להוראה בישראל השתתפו בדיונים בקבוצת מיקוד (N=29) או בראיונות עומק (8=N).

ממצאים

סוגי הקבוצות השונות: מספר חברים, משך פעילות ומטרות

"אנשים פותחים קבוצות כמו קבצים" (אורן).

גודל הקבוצות ומשך פעילותן משתנים מאוד. ישנן קבוצות קטנות של שניים עד עשרה משתתפים, שמתגבשות אד-הוק במטרה להשלים מטלה מסוימת, ופעילותן מסתיימת לרוב עם הגשת המטלה. בקצה השני של הספקטרום יש קבוצות גדולות שפעילותן נמשכת לאורך זמן רב: "יש לנו קבוצה של מאה וחמישים חברים בפייסבוק, שפועלת במשך שנת הלימודים. לכל אורך השנה אנשים מעלים שאלות. ביטולי שיעורים... אנשים מעלים סיכומים ולקראת מבחן גם שאלות ממבחנים קודמים".

רוב הקבוצות כוללות רק סטודנטים עמיתים, אבל בקבוצות מסוימות משתתפים גם מורים מנוסים, המכשירים את הסטודנטים להוראה בעבודה מעשית בבתי הספר. מטרת הקבוצות הללו היא לאפשר תיאום ותקשורת רצופים בין המורים לבין הסטודנטים שהם מכשירים. לעתים משותף בקבוצות אלה גם ידע מקצועי:

"פעמים רבות נתקלתי בבית הספר שבו אני מתמחה במצב מסוים, או שאני צריכה לקבל מידע על הוראה מיד ראשונה. במקרים כאלה, אני מעלה שאלה בקבוצת הפייסבוק ומקבלת כמה תשובות ממורים שונים, מאזורים שונים במדינה, ברמות שונות של ניסיון וממגוון של גישות פדגוגיות. מנעד הדעות והעמדות שאליהן אני נחשפת מאפשר לי לגבש את הפתרון הטוב ביותר בשבילי, תוך שאני מסתמכת על מקרים שהתרחשו בעבר ומקבלת לגיטימציה ממורים שיש להם ניסיון עשיר יותר משלי" (נורית).

סוגי החומרים שמשותפים בקבוצות ועיתוי השיתוף

הקבוצות שמשתפות מידע ברשתות החברתיות אינן מגבילות את עצמן לסוג אחד או שניים של מידע, ומעלות פוסטים, מסמכים, מסרים קוליים, תמונות וסרטוני וידיאו. הפריטים כוללים סיכומי שיעור, סיכומי מאמרים שנדרש לקרוא בקורס, מטלות להגשה, מערכי שיעור ועוד. לרוב, השיתוף במידע מגיע לשיאו בימים שלפני המבחן או מועד הגשת המטלה.

סיכומי שיעור: "יש סטודנטים שמביאים מחשבים ניידים, מתיישבים בשורות הראשונות ומקלידים כל מה שהמרצה אומר. אתה יודע מראש שתרצה לבקש מהם את סיכומי השיעור שלהם" (אורן). כדאי לתת את הדעת על כך שהזמינות של הסיכומים האלה עלולה להפחית את המוטיבציה של הסטודנטים להגיע לשיעורים שאין בהם חובת נוכחות.

מטלות משנים קודמות: סטודנטים משתפים גם מטלות לדוגמה שהוגשו בקורס בשנים קודמות: "אני מבקשת לראות דברים שכתב סטודנט שאני מעריכה מפני שזה עוזר לי לנסח את הרעיון שלי, לא בהכרח להעתיק ממנו, זה פשוט עוזר להבין את הכיוון הרצוי ואת המבנה הכללי" (הרדוף).

מטלות אישיות: סטודנטים מכינים באופן עצמאי את המטלות האישיות, אבל לפני ההגשה למרצה הם מבקשים מחברים לתת להם משוב על הטיוטה שהכינו.

מטלות קבוצתיות: המטלה הקבוצתית מחולקת לחלקים שונים – כך שכל סטודנט בקבוצת השיתוף אחראי לכתוב חלק מסוים. פרט למנהיג הקבוצה – לעתים הסטודנטים יודעים מה כתוב רק בחלק שהם אחראים עליו, ואינם מתעניינים בחלקים שעליהם היו מופקדים הסטודנטים האחרים בצוות.

מערכי שיעור: מתכשרים להוראה מבלים יום אחד בשבוע בהתמחות מעשית בבית ספר או בגן. הם צופים בשיעורים ומשתתפים בהוראה. למטרה זו הם נדרשים להכין מערכי שיעור כתובים ולהגישם למדריך הפדגוגי שלהם כמה ימים לפני השיעור. פיתוח של מערך שיעור אמור לכלול דיאלוג בין המדריך לסטודנט, מתן משוב והחלפה של טיוטות ההולכות ומשתפרות בעקבות יישום הערות המדריך. עם זאת, הקבוצות שמספקות מידע באמצעות רשתות חברתיות יכולות לספק כמה קיצורי דרך לתהליך הזה:

"יש לנו קובץ מיוחד של מערכי שיעור. בכל פעם שמישהי מלמדת שיעור היא מעלה את המערך לתוכנית. זה מצוין, כי לא תמיד יש לנו זמן לבנות את השיעור ואת המצגת, אז אנחנו משתמשות בחומרים שהעלו החברות בקבוצה. אבל שום דבר לא משתווה לחוויה של כתיבת מערך השיעור והכנת המצגת בעצמך, כי בדרך הזאת את מבינה דברים בדרך טובה בהרבה... הלמידה היא לא כל כך מעמיקה כשהחומרים זמינים בקבוצה" (חבצלת).

מצד שני, לתהליך זה יש גם יתרונות:

"קבוצות שיתוף המידע הן דרך יעילה לבניית מערכי שיעור. אין גבול לרעיונות ולהצעות שאנשים משתפים בהן. אנחנו נחשפים לדברים יצירתיים מאוד שככל הנראה לא היינו חושבים עליהם בעצמנו. כך אנו יכולים ללמוד מניסיונם של אחרים" (רקפת).

מוטיבציות להשתתפות בקבוצות

המניעים העיקריים לשיתוף מידע כרוכים ברצון להשיג רווחים חברתיים, אקדמיים ולוגיסטיים.

רווחים חברתיים: משתפי מידע שואפים למתג את עצמם כאנשים ידענים הראויים להערכה – אנשים שחברתם רצויה; משתפי מידע מדווחים על עלייה בדימויים העצמי ובסטטוס החברתי שלהם בקבוצות המקוונות וכן בקרב חברים במציאות הלא מקוונת. כמה מהמשתפים הזכירו ציפייה לגמול ולהחזרת טובה תחת טובה: כלומר לסיוע עתידי ממי שהם סייעו לו.

רווחים לימודיים: המשתתפים בקבוצות המקוונות טוענים כי הקבוצות והמידע הלימודי המשותף בהן סייעו להם להשיג ציונים גבוהים ולהצליח בלימודים.

רווחים לוגיסטיים: זמן הוא משאב חיוני במיוחד בימינו, והשתתפות בקבוצה מקוונת יכולה לחסוך זמן רב שאחרת היה מושקע בצילומים, הכנות, תכנונים, קריאה וכתיבה.

מוטיבציות לאי השתתפות ולאי שיתוף בקבוצות

יושר, רצון להסתמכות עצמית ולחלוקה הוגנת בנטל: יש המעדיפים להסתמך על עצמם, וחוששים כי ההשתתפות בקבוצות כרוכה בהעתקות וברמאות. יש כאלה שאינם סומכים על חברים אחרים בקבוצות. לעתים חברים שאינם נושאים בחלק שווה בעול מודרים מן הקבוצה – לרוב נפתחת קבוצה חדשה בלי ידיעתם ואילו הקבוצה הקודמת פשוט מפסיקה לתפקד.

חסרונות בשיתוף מידע בקבוצות מקוונות

לשיתוף מידע ברשתות חברתיות יש גם חסרונות. הזרם הבלתי פוסק של מסרים יכול לגרום לחץ וחרדה לסטודנטים מסוימים כתוצאה מהדרה חברתית או מהשוואות בלתי פוסקות לאחרים. שיתוף מופרז של מידע או עומס יתר של מסרים יכולים להפריע ללימודים ולריכוז. סטודנטים אחדים הזכירו זאת כסיבה לעזיבת קבוצה, במיוחד כאשר המסרים שהועברו בה היו לא רלוונטיים.

דיון והמלצות

על מנהלי הפקולטה וסגל המרצים להיות מודעים לשכיחות של שיתוף ידע בין חברים לספסל הלימודים, ולשקול האם רצוי להנהיג שינויים במבנה ההוראה ובמטלות להגשה.

חובת נוכחות: נוכחות בכיתה עלולה להפוך לבלתי נחוצה בעיני הסטודנטים, שכן הם מקבלים סיכומי שיעורים עוד לפני השיעור. על סגל הפקולטה והמרצים לבחון האם כדאי להמשיך במדיניות של ויתור על חובת נוכחות בשיעורים, או לשנות את אופי השיעורים בכיתה.

מערכי שיעור: עניין נוסף שניתן לשקול הוא שינוי בתפקיד המדריך הפדגוגי, בעיקר לנוכח הממצאים על מערכי השיעור, שהמדריך הוא פעמים רבות האחרון להשתתף בתהליך הכנתם.

חומרי קריאה בקורסים: כדאי להביא בחשבון גם את הממצא לפיו רק לעתים נדירות קוראים הסטודנטים את הספרות הנדרשת מהם בקורסים, ולרוב הם מסתמכים על סיכומים ותקצירים המופצים בקבוצות המידע השונות.

מטלות קבוצתיות: המחקר מגלה כי לרוב לא נערך סיעור מוחות של ממש במטלות הקבוצתיות. תחת זאת, נמצא כי הסטודנטים מחלקים ביניהם את העבודה, וכל סטודנט מתעניין רק בחלק "שלו" – מבלי לשתף פעולה ביצירת המכלול.

תודות

מחקר זה נהנה מתמיכה כספית של מכון מופ"ת.

ביבליוגרפיה נבחרת

Asterhan, C. S. C. & Bouton, E. (2017). Teenage peer-to-peer knowledge sharing through social network sites in schools. Computer and Education, 110, 16-34