הכשרת מורים “מסורתית” ו”חלופית”: על מה באמת הוויכוח?

מקור וקרדיט :
תמר אריאב (2010) . הכשרת מורים “מסורתית” ו”חלופית”: על מה באמת הוויכוח? ביטאון מכון  מופ"ת , 41, 6-3 . 

על אף השונות ביניהם, נתיבים החדשים בהכשרת מורים  נתפסים כהכשרה "מסורתית", מאחר שהם ממוסדים  )עונים על כל תנאי הבסיס שקבעה המל"ג(.  על אף השונות בין ארבעת הנתיבים החלופיים, העומדים בתנאי הבסיס, הם נתפסים בעיני רבים כ"הכשרה מסורתית" מאחר שהם ממוסדים . לכן, השימוש במונח “הכשרה חלופית" מטעה, שכן ארבע החלופות קיימות כבר ומקודמות כדי להביא להוראה אוכלוסיות איכותיות ולתת להן הכשרה איכותית. אלה הדוגלים ב"הכשרה חלופית" קוראים תיגר על מכלול החלופות בהכשרה שאינן ממלאות את תנאי הבסיס ובעקבותיה השלמת לימודים תוך כדי עבודה כמורה מתחיל.הרצון להתמודד במהירות עם בעיית הירידה בהישגים הלימודיים ועם בעיית המחסור בכוח הוראה איכותי מציף את השיח על ההכשרה החלופית. אולם לא כל ניסיון המוגדר בארץ כ"חלופי" הוא אכן כזה.

התכניות המואצות לאקדמאים איכותיים במתמטיקה ובמדעים, הפועלות השנה בכמה אוניברסיטאות ובמכללות לחינוך, אינן חלופיות כלל וכלל, שכן הן עומדות בכל תנאי הבסיס הנדרשים! לעומת זאת, התכנית המואצת לאקדמאים איכותיים באנגלית, אשר פעלה בתשס"ט כניסוי באחדות מן המכללות לחינוך, אכן הייתה חלופית שכן היא לא עמדה בתנאי הבסיס שלפיו יש לסיים את ההכשרה טרום הכניסה.

מעניין לציין שתכניות “חלופיות" מספקות מעט מורים למערכת, למשל, בארה"ב הן מספקות בשנה פחות מ 10,000- מורים . מתוך 220,000 מורים חדשים לדוגמה, הכשירה TFA  במהלך עשרים שנה כ 17,000- מורים , התכניות ה"חלופיות" יוצרות אפוא מהומה רבה שאינה עומדת בשום יחס ליכולתן לתת מענה לצרכים הרבים והמתמשכים של מערכות חינוך, המשוועות לכוחות הוראה רבים ואיכותיים שיתמידו במערכת לפחות חמש שנים.