הכשרת מורים לתפקידיהם כמעריכים

מתוך:
איך להעריך מה? על תפקידי ההערכה בהכשרת מורים. פרנקל, פ. וסמית' ק. (מרכזות). הוצאת מכון מופ"ת, עמ' 31-45
 
באופן כללי ניתן לתאר את הכשרת המורים בהערכה כיום כמצומצמת, הן מבחינת משך הזמן המוקדש ללמידה והן מבחינת מהות הנושאים הנלמדים.לפיכך יש לברר מחדש את מטרות ההכשרה להערכה ואת הדרכים המתאימות להוראת תחום זה.
תפקידי הערכה של מורים:
במטרה לסייע בפיתוח תוכניות להכשרת מורים בתחום ההערכה ולכוון מורים להערכה עצמית של כישוריהם כמעריכים פותחו על ידי האגודה הלאומית האמריקנית לחינוך (NCME, 1990) סטנדרטים לתיאור אחריות המורה כמעריך. רשימת הסטנדרטים מתייחסת לידע ולהבנה הנדרשים מהמורה כמעריך, אולם אינה מפרטת איך להקנות ידע זה למורים או איך להעריך את ידע המורים בנושאי הערכה. סטנדרטים אלה כוללים את המרכיבים שלהלן:
1. בחירה בשיטת הערכה
2. פיתוח שיטת הערכה
3. מתן ציונים ופרוש ממצאי הערכה
4. שימוש בממצאי הערכה לקבלת החלטות
5. פיתוח קריטריונים לשיפוט הישגי תלמידים
6. דיווח ממצאי הערכה לתלמידים, להורים, למורים אחרים ולקהל מגוון שאינו מקצועי
7. זיהוי שיטות הערכה ושימושים לא אתיים, לא חוקיים ולא מתאימים של מידע והערכה
8. הערכת תכניות לימודים
9. הערכת פרויקטים לימודיים
10. הערכת חומרי למידה
11. הערכת הוראה
המיומנויות לעיל מייצגות בעיקר תפיסה לפיה הכשרת מורים בהערכה מתמקדת בעיקר בהכנת הסטודנטים להוראה לתפקידיהם כמעריכים של הישגי התלמידים. מורים העובדים כבר בפועל במוסדות חינוך מצביעים על הקשיים שיש להם בהערכת הישגים. לדעתם, קשיים אלה נובעים מהכשרת לא מספקת בבחירת השיטות המתאימות להערכת תלמידיהם ובתכנון שיטות הערכה מגוונות – מסורתיות וחלופיות. נוסף לכך, מתברר כי אין די בהכשרה בהערכה המכוונת אך ורק לבדיקת הישגי תלמידים בבתי הספר. מורים נדרשים ביום לעסוק בהערכת תכניות לימודים ופרויקטים חינוכיים, בהערכת חומרי למידה ובהערכת ההוראה שלהם ושל עמיתיהם.
 
המורים נדרשים לעסוק יותר ויותר בסוגי הערכה אלה כחלק מתהליכי שינוי המתרחשים בבתי הספר.
גורמי ההשפעה החיצוניים והפנימיים הם מחוללי השינויים במערכות החינוך. הופקינס ועמיתיו מתארים חמישה תהליכים עיקריים של שינוי (Hopkins, Ainscow & West, 1994):
1. מעבר לאוטונומיה בית ספרית
2. הוספת טכנולוגיה וחומרי הוראה חדשים ומגוונים
3. שימוש בסגנונות הוראה חדשים
4. שינוי באמונות ובערכים בנוגע למאפייני הלומד ולצרכיו
5. רכישה מהירה של ידע חדש
תהליכי השינוי הנ"ל מחייבים את המורים להיות מעורבים יותר בקבלת החלטות בבית הספר ואף בעיצוב האידיאולוגיה הבית ספרית. המורים צריכים ללמוד ולהתעדכן בחידושים, כלומר לשמור על התפתחות מקצועית בלתי פוסקת. מכאן, שתפקידי ההערכה של המורים מתרחבים, ואחריותם כמעריכים גדלה. המורים נדרשים לאסוף נתונים גם ברמת הכיתה וגם ברמה הבית ספרית על תהליכי ניהול והוראה שמשתנים עם מעבר המוסד לאוטונומיה בית ספרית. עליהם לשפוט תהליכים אלה מתוך מודעות לאחריות הציבורית של בית הספר להגדיל את תפוקותיו החינוכיות, דהיינו את שיפור ההישגים הלימודיים, החברתיים והערכיים של התלמידים. על המורים כיום להבין שהם עומדים לביקורת, ולפיכך עליהם להסיק מסקנות לגבי איכות פעולתם, ובהתאם לכך עליהם לבחור בדרכי פעולה מתאימות. כל זאת, במטרה לעצב ולשפר את הלמידה של תלמידיהם ואת ההוראה שלהם עצמם.
לאור הדברים, המחברת טוענת כי הכשרת המורים חייבת לתת מענה לתהליכי שינוי אלה, ולהציע מסגרות של למידה ושל התנסות התואמות את מגוון תפקידי ההערכה של המורים כיום. מסגרות למידה והתנסות אלו יסייעו למורים להתמודד עם הקשיים המלווים את תהליכי ההערכה.
 
הצעה של מודל להכשרת מורים בהערכה
תכנית להכשרת מורים למגוון תפקידי ההערכה שלהם, צריכה לשקף תפיסה עדכנית של ידע ושל מיומנויות הערכה של המורה, ועליה להיות מושתתת על רצף של למידת נושאי הערכה. סדרך זו ניתן יהיה ללמוד היבטים שונים בתחום ההערכה. כמו כן יש צורך בתמיכה מקצועית למורה כמעריך לאורך שנות הקריירה שלו בהוראה. תכנית כזו צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:
1. ידע המורה בהערכה
מידע בנושאי הערכה צריך להינתן מוקדם ככל האפשר לסטודנטים להוראה, כלומר כבר בשנה א', כך שבמהלך הכשרתם של הסטודנטים כבר יוכלו להפוך את המידע לידע. ידע הערכה זה יביא להם בעתיד תועלת כשיעסקו בתפקידי ההערכה שלהם בבית הספר, ואף יביא להם תועלת בהווה כשהם מעריכים הערכה עצמית את לימודיהם ואת עבודתם המעשית.
2. מיומנויות המורה בהערכה
תרגול המיומנויות מאפשר לסטודנטים להוראה ליישם את התיאוריות שלמדו ולשכלל את דרכי ההערכה שלהם בשלב שבו יש להם תמיכה הן של המדריכה הפדגוגית והן של המורה המאמנת בבית הספר. בחלק ממוסדות ההכשרה מתנסים הסטודנטים בשנים ב' ו-ג' בעבודה מעשית, ונראה שזהו העיתוי המתאים לסדנאות בהערכה, תלויות הקשר, מקצוע ותוכן, ולהדרכה אישית בפעולות הערכה במסגרת העבודה המעשית.
3. רצף ההכשרה בהערכה
אחריות המוסדות להכשרת מורים היא להציע רצף בלמידת נושאי הערכה, המחייבת את מכשירי המורים בעצמם ללמוד, להתעדכן בתחום ההערכה ובכך לעצב את מערכת החינוך בהווה ובעתיד.
 
המחברת מציעה לשנות את הכשרת המורים לתפקידם כמעריכים כמקבץ של קורסים, תיאורטיים ומעשיים, שנגזרים מהבנת צורכי הסטודנטים להוראה, צורכי המורים בבתי הספר וצורכי מערכת החינוך הנמצאת בתהליכי שינוי. קורסים אלה ילמדו במהלך ארבע שנות הלימוד במכללה להכשרת מורים, ולאחר סיום מסגרת הלימודים לתואר הם יילמדו במסגרת השתלמויות מורים.
 
שנה א': (שיעור) הערכת הישגים בכיתה
קורס זה יפתח את מודעות הסטודנט לתחום ההערכה ויטפח בו את ההבנה כי קבלת החלטות מבוססת על איסוף שיטתי של נתונים, שבעקבותיו באים שיפוט והסקת מסקנות. הקורס יינתן על ידי מומחה להערכה שבקיא בתיאוריות הערכה ובשיטות מחקר וסטטיסטיקה.
שנה ב' או ג': (סדנה) הערכת הישגים במקצוע
מטרת הקורס היא תרגול ושימוש בשיטות ההערכה מסורתיות והחלופיות שנלמדו בשנה א'. התרגול והיישום ייעשו במקצוע ההתמחות של הסטודנטים. הקרוס יינתן על ידי מורה במקצוע ההתמחות תוף שיתוף פעולה עם מומחה בהערכה שידאג לאחידות בתכנון שלבי ההערכה ולגיוון בכלי ההערכה במקצועות שונים.
שנה ד': (שיעור) הערכה בבית הספר
קורס זה ירחיב את מושג ההערכה מהכיתה לבית ספר וכין את הבוגרים להתמודדות עם תהליכי ההתחדשות והשינוי המאפיינים בתי ספר כיום. הקורס יינתן על ידי מומחה להערכה וישלב דוגמאות של אירועים הנוגעים למנהלים ולמורים.
התפתחות פרופסיונלית בנושאי הערכה (שיעור וסדנה)
במסגרת התפתחותם הפרופסיונלית של המורים יוצעו להם השתלמויות שבהן יוכלו להתמחות בכל אחד מתפקידי ההערכה. לדוגמה, התפתחות פרופסיונלית בהערכת הוראה תתקיים במכללה להכשרת מורים וילמדו בה מורים מבתי ספר שונים; השתלמות פרופסיונלית בהערכת תהליכי שינוי תתקיים בבתי הספר בהדרכת המכללות להכשרת מורים ותותאם לצרכים הספציפיים של מוסד חינוכי שעובר תהליכי שינוי. ההשתלמות תספק תמיכה תיאורטית ומעשית בתהליכי שינוי בית ספריים.
קורסים מתקדמים (סמינריונים) בהערכה יתבססו על ניתוח משווה של ספרים ושל מאמרים בתחום, על תכנון וליווי פעולות הערכה ועל דיונים בסוגיות הערכה במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר בפרט, והכל - לקידום כישורי המורה כמעריך.
יישומו של מודל ההכשרה בהערכה גם דורש שינויים הקשורים לתפיסת ההערכה של גורמים שונים:
1. מעצבי מדיניות ההכשרה
נראה שאם המודעות למגוון תפקידי ההערכה של המורה תעמיק בקרב מעצבי המדיניות במכללות להכשרת מורים – נושא ההערכה יעבור לראש סולם העדיפויות של בניית קורסים ושל תקצובם במסגרות ההכשרה.
2. מורים בבתי הספר
על המורים לפתח יוזמות לחיפוש מידע על הערכה. יוזמות אלו כוללות השתלמויות בהערכה במסגרת בית ספרית ובמסגרת הכללות להכשרת מורים, כולל שימוש במאגרי המידע שבמוסדות אלה, וכן קשר, רציף עם מומחי הערכה.
3. ההורים והקהילה
על ההורים מוטלת האחריות לפנות למורים לבירור מידע על שיטות ההערכה שהמורים נוקטים בהן ועל משמעות הסטנדרטים להערכה שילדיהם מוערכים בהם. מעורבות הורים עשויה לעודד מורים להשתתף במסגרות להתפתחות מקצועית בנושאי הערכה ובעקבותיה לעצב את דרכי ההוראה וההערכה שלהם.
 
מקורות מצוטטים:
 
Hopkins, D., Ainscow, M. & West, M. (1994). School improvement in an era of change. London, UK: Casell.
NCME (1990). Standards for teacher competence in educational assessment of students. National Council on Measurement and Education and National Education Association. Washington, DC: National Council on Measurement in Education.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya