הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי

מקור: עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127.

הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה.

המודל הביקורתי של הכשרת מורים מוצע כמודל של הכשרת עובדי תרבות (ג'ירו, תשנ"ג), בעלי חזון חברתי הומניסטי-רדיקלי. הוא מבקש לחזק במורה הצעיר תודעה של שליחות חברתית ומוטיבציות ערכיות בעלות אופי לוחמני כנגד כל סוג של ניצול או שימוש באדם, כולל דיכוי ושימוש מוסווים האופייניים לחברה הקפיטליסטית, הטכנוצנטרית והפוסט-מודרניסטית. המודל הביקורתי מבקש לחנך מורים שירצו ויוכלו לממש בבתי-הספר ערכים של חברה הומנית וצודקת, במגמה לעורר בדור הצעיר רצון ויכולת לשנות מציאות ולא רק להסתגל אליה, לקראת חיים בחברה צודקת יותר והומנית יותר.

הדרישה של ה"מורה כחוקר" מתפרשת במודל זה כדרישה לחקר מצבם ועולמם של התלמידים לשם יצירת דיאלוג, שתכליתו להשריש בלומדים הבנה לכוחות ההגמוניים המניפולטיביים השולטים בחברה, וכן רצון ויכולת להתגבר עליהם. פן נוסף של ה"מורה כחוקר" במודל זה הוא הדיאלוג עם מכשירי המורים, לשם יצירה מחדש של הדעת הפדגוגית.

השיח של הפדגוגיה הביקורתית והכשרת המורים המוצעת בה שונה מאד מהשיח האקדמי הפרופסיונלי המקובל היום במודלים השולטים בהכשרת המורים בעולם ובישראל. זהו שיח אידאולוגי חברתי לוחם, המעז לגלות את הפן הפוליטי של הפדגוגיה, שאינו מסתתר מאחורי "מומחיות" ו"ניטרליות", ובוודאי שאין בו זקיקות למעטפת החמימה של איצטלת ה"אקדמיות". בישראל של ספק לקראת שלום עם אויבים, של מלחמות תרבות, של מאבק בפונדמנטליזם דתי ולאומני, של השתוללות ההפרטות, הרייטינג וה"תחרות החופשית", אינך יכול להימנע מללמוד וליצור את המודל הביקורתי של הפדגוגיה ושל חינוך המורים, אם עדיין מושגים כמו סולידריות, דיאלוג, חופש ושוויון מדברים אל לבך.

מודל זה מציע מזיגה בין הכשרה של "מן התאוריה אל המעשה", גרסה אופיינית לו, האומרת: מן ה"אידאלים אל המעשה" לבין יצירת דעת פדגוגית שתעלה מתוך מצבם של פרחי ההוראה ומצבי ההוראה, כפי שהם מפרשים אותם יחד עם מוריהם. השרשת כשרים דיאלוגיים עומדת במרכז הכשרה ברוח זאת, מפני שהפדגוגיה הביקורתית מבקשת להכשיר מורים שידעו לממש פדגוגיה דיאלוגית בבתי-הספר. המודל הביקורתי שולל הכשרה הממוקדת בהקניית מיומנויות וטכניקות של הוראה, ומבקש לחנך את המורים כאינטלקטואלים משני מציאות, היוצרים בדרך של דיאלוג את המענים שלהם למצבי ההוראה והחינוך. המודל הביקורתי מציג לפרחי ההוראה דרישה של טרנספורמציה אידאולוגית, מהסתגלות והסכמה לסדר החברתי הקיים לעמדה של ביקורת כלפי הפָּנים הבלתי הומניות של הסדר החברתי.